עודד ארבל

ביהמ"ש בחן היקפה של חובת הגילוי היזום המוטלת על מבוטח, בנסיבות בהן אין הוא נדרש ע"י המבטח לחשוף בפניו כל פרט שיש לו נגיעה לחוזה הביטוח, עובר לעריכת החוזה

כאשר בניית מבני ציבור הינם חלק מעסקה כוללת, יש לראות בכך שירות בתמורה, אשר בגינו ניתן לנכות מס תשומות ובמיוחד כאשר השיקולים בבנייתם היו כלכליים ובמטרה להשיא רווחים

עקרון תום הלב עומד בבסיס דוקטרינת השתק הבטחה. שבועיים ימים בהם הסתמכה העותרת על הבטחה מנהלית אין בהם כדי לבסס טענת הסתמכות. כמו כן, מקום בו קיימים טעמים ענייניים, רשאית רשות מנהלית לחזור בה מהבטחתה.

הסייג הקבוע בסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1988 (להלן החוק), עוסק במידע בדבר דיונים פנימיים שאין חובה לרשות למוסרו ולפיכך, שיקול דעתה בעניין רחב וצריך שייעשה במידתיות ובסבירות. על אחת כמה וכמה, כשמדובר ברשות, כמו המועצה להשכלה גבוהה (להלן: המועצה), שהיא ללא ספק אחת הרשויות החשובות והמשפיעות ביותר במדינה בתחומה ועל כן, היא מעוררת עניין ציבורי רב

ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ דחה את מרבית טענותיו של ואנונו בדבר ההגבלות על חופש תנועתו בתוך ומחוץ למדינה

קיצור תוחלת חייו של נפגע, המקבל תגמולים מן המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), אין בו כדי להשפיע על היקף השיפוי שזכאי לו המוסד לביטוח לאומי מכוח הסכם עם חברות הביטוח הנושאות באחריות לפצות את הנפגע בגין נזקיו בתאונה

נוכח הסכמת המדינה לזיכויו של המבקש ובקשת הצדדים נתן ביהמ"ש העליון פסק דין מנומק בדבר תחולתו של סעיף 192 (עבירת איומים) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, בנסיבות דלהלן

בנוגע למידע המצוי בידי הרשות, אין לקבוע חובת גילוי כללית בלתי-מבוקרת, וגם אין לקבוע, בשום פנים, חיסיון גורף, וככל שאינטרס הציבור במידע בולט יותר, כך נדרשת המערערת להעמיד נימוק משכנע יותר לחיסויו

האם במהלך השנים 1991 - 1992 היה המערער "תושב ישראל" כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], עפ"י הנוסח שקדם לתיקון מס' 132 והאם רואים בשל כך את הכנסותיו במהלך שנים אלה כהכנסות שהופקו בישראל?

בתקופת מעבר של ממשלה, מחוייב השלטון באיפוק בהפעלת סמכויותיו לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם. ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת, ולהפך. כלל זה יש להחיל גם לעניין תחום המינויים לתפקידים ציבוריים