משה קציר

בית הדין קיבל באופן חלקי עתירתו של ארגון גננות חרדיות וקבע כי הוא מהווה ארגון העובדים של גננות ברשת הגנים של אגודת ישראל, אולם דחה את בקשתו לראות הו כארגון העובדים היציג וזאת בשל מספר החברות בו. נקבע, כי סמני ההיכר של ארגון עובדים הם אלה: ארגון של קבע, שרוב חבריו עובדים שכירים, והוא פועל על פי תקנון, באורח דמוקרטי ועצמאי לקדם את עניינם של העובדים, בראש ובראשונה, במישור של יחסי עבודה קיבוציים.

בית המשפט קבע, כי במקרה בו קבלן התקשר בעסקת קומבינציה וגבה מרוכשי דירות סכום העולה על המותר לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של בעלי דירות), ולאחר מכן ההסכם בין הקבלן לבעל הקרקע מתבטל, הרי שהערות אזהרה שנרשמו לטובת הרוכשים עומדות בתוקפן אם נרשמו כדין. ואולם, על מנת "לפדות" את הערות האזהרה, חייב בעל הקרקע לשלם לרוכשים רק את הסכום כקבוע בחוק המכר, ולא את כל הסכום ששילמו לקבלן. אשר להפרש, יכולים הרוכשים לחזור בתביעה לעורך הדין של הקבלן, בו הם שמו את מבטחם.

בית המשפט קיבל בקשה של אם לרכוש את זכויות האב בדירתם המשותפת לאחר גירושיהם על דרך של קיזוז חוב מזונותיו כלפי ילדיהם המשותפים בתיק הוצאה לפועל שנפתח כנגדו. נקבע, כי ניתן להמחות חוב במזונות כלפי קטינים לאמם, המכלכלת אותם לצורך מתן הודעת קיזוז ללא הסכמת החייב.

בית המשפט קבע, כי על מנת שתיושם אמנת האג במקרה של חטיפת קטין, יש לבדוק כי הילד הורחק ממקום מגוריו הרגיל. לענין זה, יש לבחון את מקום המגורים הרגיל של הילד ולא של ההורה, על פי תנאי חייו מבחינה עובדתית בהיקף מלא. במקרה דנן, הקטין שהה באנגליה תקופה של 10 חודשים, אך לא ברצף. לפיכך, על אף השתלבותו במסגרת חינוכית באנגליה, נקבע כי במועד החטיפה לא היוותה אנגליה את מקום מגוריו הרגיל.

בית המשפט קבע, כי הליך אזרחי בין בני זוג אינו מצדיק פגיעה בפרטיות אדם בתא הדואר האלקטרוני הפרטי והאישי שלו. נקבע, כי בהליכים אזרחיים תיסוג הזכות לפרטיות ברשת האינטרנט במקרים חריגים וקיצוניים ביותר, שכן קיים אינטרס ציבורי להתיר שימוש חופשי בתקשורת מחשבים תוך שמירה מרבית על פרטיות.

בית המשפט דחה בקשתם של דירקטורים בחברה הנמצאת בהסדר נושים להעביר תובענה שהוגשה כנגדם לבית המשפט של חדלות פירעון על ידי הנאמן לפסים של תובענה אזרחית רגילה. נקבע, כי יש להשלים את החֶסֶר הקיים בגדר דיני השיקום וההבראה על דרך החלת הוראת סעיף 374 לפקודת החברות אף במקרים בהם מצויה החברה בהליכי שיקום והבראה, וכי הדבר גם מתיישב עם תכלית ההליך ונועד למנוע תמריצים שליליים.

בית המשפט פסק פיצוי בסך 523,000 ש"ח כנגד המדינה, בגין כליאתו של אדם שלא כדין, וזאת בשל אי מתן התראה קודם המאסר ובשל אי משלוח גזרי הדין בהתאם להוראות הדין. נקבע, כי מחדלה זה של המדינה הוא חוליה בשרשרת סיבתית-משפטית, המובילה מהתרשלותה לנזקו של התובע.

בית המשפט קבע, כי בדין בוטל חוזה מכר מקרקעין שנחתם עם מתווך ולמחרת חתימתו, נודע למוכרים כי מגרשם נכלל בתכנית מתאר שהופקדה להקמת רובע מגורים. נקבע, כי על המתווך חלה חובת גילוי "לפי הנסיבות", אשר הפרתה עולה כדי טעות והטעיה של המשיבים.

בית המשפט קבע אחריות ישירה של אדם שעישן במקום ציבורי לפצות את התובע בסך של 1,000 ש"ח. נקבע, כי מעבר לסוגייה העונשית, הפרתו של החוק למניעת עישון מקימה עילת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה ומקנה לנפגע העישון סעד אזרחי. בהקשר זה, נקבע כי ראוי לפסוק פיצוי הולם, וזאת אף ללא הוכחת נזק, על מנת להרתיע את עוברי העבירה ואת הרבים, ועל מנת לחזור ולהשריש את הנורמה הברורה והתכליות שבבסיס החוק.

בית המשפט פסק, כי על מנת לקבוע קיומה של סמכות נמשכת יש לענות על שני תנאים: כי ההחלטה המקורית ניתנה לאחר בירור ושקילה וכי הסוגיה המאוחרת קרובה במידה מספקת לזו המקורית, עד כי נשמר צביונו המתמשך של הענין. כמו כן, אין בהסכמה המוקדמת של הצדדים להביא את עניינם בפני ערכאה מסוימת, כדי להקנות לאותה ערכאה סמכות להידרש גם לגלגוליו המאוחרים של אותו עניין