משה קציר

בית המשפט קבע, כי סיווגה של עבירת קנס הוא "עוון" ועל כן התיישנות ההליכים לגביה תחול לאחר 10 שנים, כאמור בסעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי

בית הדין הארצי לעבודה קבע פיצוי בסך 35,000 ש"ח בגין הטרדה מינית. נקבע, כי קיום קשר אינטימי, ובוודאי קשר המתבסס על יחסי מין מזדמנים, גם אם לאורך זמן, בין ממונה לבין כפיפה, מקים חזקה לפיה הקשר נעשה תוך ניצול יחסי מרות כמשמעותם בחוק למניעת הטרדה מינית.

בית המשפט קבע, כי צורתו התלת ממדית של מוצר אינה כשרה לרישום כסימן מסחר על בסיס החלופה שעניינה אופי מבחין אינהרנטי. עם זאת, כשרה היא לרישום על בסיס החלופה שעניינה אופי מבחין נרכש, ובלבד שמוכח האופי המבחין הנרכש וכן היעדרו של תפקיד אסתטי או פונקציונלי

בית הדין הרבני הגדול קבע, כי אם בטרם סידור הגט בין בני זוג, ניתן פסק דין בתביעה נזיקית שהגישה האשה כנגד הבעל בבית משפט אזרחי, הרי שלאור חיובי הנזיקין לא יוכל בית הדין לבצע את גט ולקבוע שהוא כשר מאחר וקיים חשש שמדובר בגט מעושה

בית המשפט קבע כי הנתבעת תפצה את התובע בסך של 1,000 ש"ח בגין כינויו "סרבן גט" בתלונות שהגישה נגדו במשטרה ובלשכת ההוצל"פ. נקבע, כי על אף שהכינוי עולה כדי לשון הרע, וכי לא חלות לגביו ההגנות "אמת דיברתי" ו"תום הלב", יש באמונתה של הנתבעת, משך 23 שנה, כי התובע מסרב ליתן לה גיטה, כדי להשליך על גובה הפיצוי

בית המשפט קבע, כי עבודות פיתוח שביצע יזם עבור מועצה מקומית, בגינן קיבל פטור מהיטלים ואגרות, מהווה קבלת "שירות" בתמורה החייב במע"מ. כמו כן נקבע, כי אין בעובדה שלא קיימים חוקי עזר, המסמיכים את הרשות לגבות את אותם היטלים ואגרות, כדי לשלול את היותם "תמורה", כאמור. זאת, מאחר ו"העיסקה" הנ"ל ייתרה, למעשה, את הצורך בחקיקת חוקי עזר, שכן נמצא אמצעי מימון חלופי

בית המשפט קבע, כי החלטת המועצה הארצית לאשר תכנית מתאר מקומית בעיר הרצליה, המבקשת להפקיע את כל המקרקעין שבתחום התכנית (711 דונם) לצורך הקמת פארק עירוני הינה סבירה ואין להתערב בה. זאת, חרף קיומה של תכנית אלטרנטיבית שתפגע פחות בבעלי הקרקעות ולפיה, 70 דונם ישמשו לבניה למגורים

בית המשפט קבע, כי יום הרכישה של זכויות בניה שהתווספו לנכס מאוחר יותר, לא בשל שינוי במצב התכנוני, אלא בשל פעולה הסכמית עם הרשות, הוא היום שבו נרכשו המקרקעין ולא היום שבו אושרה התב"ע החדשה, אשר מכוחה התווספו זכויות הבניה.

בית המשפט קבע, כי יש לראות קלנועית כרכב מנועי כמשמעותו בחוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. משכך, תביעתה של נוסעת שהיתה ישובה בקלנועית ואשר נפגעה בתאונת דרכים בה היתה מעורבת הקלנועית, תוגש כנגד מבטחי הקלנועית ובהיעדר ביטוח, כנגד קרנית

בית המשפט קבע, כי התחייבות ליתן מקרקעין במתנה תיסוג מול זכותו של נושה, באשר מכוח התחייבות שכזו נוצרות "מעין זכויות מעין קניניות", וכי מדובר בזכויות שבריריות ובלתי מגובשות לעומת הזכות ה"מעין קניינית" כפי שנקבעה בהלכת אהרונוב