משה קציר

בית המשפט ביטל דרישה להיטל סלילת כבישים של המועצה האזורית באר טוביה בשל תוספת בניה שבנו המשיבות במקרקעיהן. נקבע, כי עפ"י לשונו ותכליתו של הסכם הפיתוח שנחתם ביניהן בעבר, אין לגבות תשלומים נוספים בגין עבודות הסלילה במקרקעין, בין אם נבנו עליהם מבנים נוספים ובין אם לאו

בית המשפט קבע, כי פיצויי הפקעה בגין "דמי חכירה אבודים" בקרקע, שבמועד הפקעתה עדיין לא מומש הפוטנציאל הגלום בה, אינו אלא פיצוי בגין עיכוב בתשלום, הן מבחינת ההפסד שנגרם כתוצאה מירידת ערך הכסף והן מבחינת ההפסד שנגרם עקב אובדן תשואה. משכך, יקבע הפיצוי כאחוז משווי הקרקע, כפי שזה משתנה משנה לשנה, ואין לו בהכרח זיקה ישירה לסכום דמי השכירות שניתן היה לקבלו בפועל מידי שנה

בית המשפט קבע, כי בהצגת מצג תכנוני לרוכשי נכס מקרקעין קודם רכישתו ע"י רשות מקומית, לפיו יכולים הרוכשים לקבל היתר בניה, בעוד שבדיעבד התברר כי בהעדר פיתוח ותשתיות לא ניתן יהיה לעשות כן בעתיד הנראה לעין – הפרה הרשות את חובת הזהירות שלה כלפי מבקש המידע והיא אחראית לנזקיו

בית המשפט קבע, כי לא ניתן להכיר בתשלומי שוחד ששולמו בחו"ל כהוצאה בייצור הכנסה של נישום. נקבע, כי מימוש זכות ההגנה על הקניין צריכה להתברר בהתייחס לנורמה המוסרית, כאשר אמות המידה הערכיות נשאבות, בין השאר, מחקיקת היסוד וערכי המדינה. הכרה בתשלומי שוחד נוגדת את תקנת הציבור ואמנות בינלאומיות עליהן חתומה מדינת ישראל

בית המשפט קבע, כי על אף שהמערער בנה מבנה בצורה לא חוקית וללא קבלת היתר, אין להוציא למבנה צו הריסה או להעמידו לדין. זאת, מאחר ואי קבלת ההיתר הינה תוצאה של הליכי תכנון המתמשכים למעלה מעשר שנים, דבר המהווה פגיעה קשה בזכות הקניין ועולה כדי התנהלות בחוסר תום לב של הרשות המקומית הנעדרת הגינות

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של חברת בניה כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה בקובעו, כי זו האחרונה חטאה ברשלנות, בכך שבמשך שנים רבות לא אישרה מתן היתר בנייה לנכס בבעלות החברה ובכך גרמה לה נזק

בית המשפט דחה תביעה להצהיר כי התובע הוא אביה של קטינה שנולדה שמונה וחצי חודשים לאחר גירושיו מאמה ובתקופה בה היא מתגוררת עם בן זוג חדש, המשמש בפועל כאבי הקטינה. נקבע כי הכלל הוא כי במקרים בהם בירור זהות האב עלול להביא לפגיעה בטובת הקטין, יש להימנע מעריכת הבירור. כך לדוגמא, בשל חשש ממזרות. נפסק כי יש להימנע במקרים אלה מבירור זהות האב, חרף זכותו של האב לדעת מיהו ילדו וחרף זכותו של הקטין לדעת מי אביו.

בית המשפט קיבל בקשת רשות ערעור כנגד דחיית תביעה על הסף בגין שימוש לרעה בהליכי משפט. נקבע כי לא אמור לקום כלפי המערערים "השתק שיפוטי" אשר ימנע מהם לטעון טענה עובדתית אחרת העומדת בסתירה, בתביעה חדשה כלפי צדדים אחרים. כמו כן, אין פּסוּל בעובדה, כי תביעתם השנייה, של המערערים, הוגשה בטרם הוכרעה התביעה הראשונה.

בית המשפט קבע, כי על אף פסיקת ביהמ"ש העליון, לפיה ביה"ד הרבני אינו מוסמך לפסוק כבורר בעניינים אזרחיים, יש ליתן תוקף לפסק שכזה באשר הבקשה לביטולו בעילה זו הועלתה רק כשנתיים לאחר הפסיקה הנ"ל. חיזוק נוסף לכך מצא ביהמ"ש גם בתורת "הבטלות היחסית"

בית המשפט קבע, כי ניתן לייחס מעשיו של סוכן ביטוח לחברת הביטוח אף אם הם אינם עונים על התנאים שבחוק חוזה ביטוח וזאת, אם מעשיו מקיימים יחסי שליחות, בין מכוח שליחות נחזית ובין מכוח הרשאה בכתב