משה קציר
- בית המשפט קבע, כי פיצויי הפקעה בגין "דמי חכירה אבודים" בקרקע, שבמועד הפקעתה עדיין לא מומש הפוטנציאל הגלום בה, אינו אלא פיצוי בגין עיכוב בתשלום, הן מבחינת ההפסד שנגרם כתוצאה מירידת ערך הכסף והן מבחינת ההפסד שנגרם עקב אובדן תשואה. משכך, יקבע הפיצוי כאחוז משווי הקרקע, כפי שזה משתנה משנה לשנה, ואין לו בהכרח זיקה ישירה לסכום דמי השכירות שניתן היה לקבלו בפועל מידי שנה
- בית המשפט קבע, כי לא ניתן להכיר בתשלומי שוחד ששולמו בחו"ל כהוצאה בייצור הכנסה של נישום. נקבע, כי מימוש זכות ההגנה על הקניין צריכה להתברר בהתייחס לנורמה המוסרית, כאשר אמות המידה הערכיות נשאבות, בין השאר, מחקיקת היסוד וערכי המדינה. הכרה בתשלומי שוחד נוגדת את תקנת הציבור ואמנות בינלאומיות עליהן חתומה מדינת ישראל
- בית המשפט דחה תביעה להצהיר כי התובע הוא אביה של קטינה שנולדה שמונה וחצי חודשים לאחר גירושיו מאמה ובתקופה בה היא מתגוררת עם בן זוג חדש, המשמש בפועל כאבי הקטינה. נקבע כי הכלל הוא כי במקרים בהם בירור זהות האב עלול להביא לפגיעה בטובת הקטין, יש להימנע מעריכת הבירור. כך לדוגמא, בשל חשש ממזרות. נפסק כי יש להימנע במקרים אלה מבירור זהות האב, חרף זכותו של האב לדעת מיהו ילדו וחרף זכותו של הקטין לדעת מי אביו.
- בית המשפט קיבל בקשת רשות ערעור כנגד דחיית תביעה על הסף בגין שימוש לרעה בהליכי משפט. נקבע כי לא אמור לקום כלפי המערערים "השתק שיפוטי" אשר ימנע מהם לטעון טענה עובדתית אחרת העומדת בסתירה, בתביעה חדשה כלפי צדדים אחרים. כמו כן, אין פּסוּל בעובדה, כי תביעתם השנייה, של המערערים, הוגשה בטרם הוכרעה התביעה הראשונה.