משה קציר
- בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי זכותו של בעל הסובל מעקרות ומבוטח בקופת חולים, למימון טיפולי הפרייה חוץ-גופית, משתרעת גם על הטיפולים שיש לבצע לצורך מטרה זו ברעייתו, גם אם היא אינה תושבת ישראל ואינה מבוטחת כלל בקופת חולים. זאת, לאור עוצמתה של הזכות להורות ולאור העובדה שהליכי הטיפול בגופה של בת הזוג, הינם האמצעי העיקרי להגשמת זכותו המהותית של המבוטח לטיפול רפואי במחלת העקרות בה הוא לוקה
- בית המשפט קבע כי בהתאם לסעיפים 39א ו-39ב לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות), מוטלת אחריות מיניסטריאלית על מנהלים ומעבידים בשל עבירה פלילית של הכפופים להם, אף אם לא היו שותפים לביצוע העבירה ואף אם לא הורו לבצעה. ואולם, המנהל יהא פטור מאחריות אם יוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת ביצועה של עבירה, דבר שלא הוכח במקרה דנן.
- בית המשפט ביטל צווים שניתנו ע"י בית הדין השרעי וקבע כי, עקרון כבוד המת הוא עיקרון חוקתי הנגזר מעיקרון כבוד האדם בחייו, ויש לבחון את הפגיעה בו לפי פסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נמצא, כי הקמת מוזיאון המוקדש לסובלנות במרכזה של העיר ירושלים, על שטח בו התגלו שרידי קברים מוסלמים, עומד במבחני פסקת ההגבלה לאור תכליותיו החשובות ולאור מבחני המידתיות.
- בית המשפט קבע כי במקרה של שעבוד דירת מגורים ורישום משכנתא עליה לטובת בנק משיקולים עסקיים אין מקום להתערבות בית המשפט באופן שתנאי חוזי בדבר ויתור על סידור מגורים חלופי יבוטל. עם זאת על מנת לא להגיע לתוצאה קשה מבחינה סוציאלית יש מקום להתערבות מסוימת, באופן שהתנאי ירוכך והבנק יעמיד דיור חלופי לתקופה מוגבלת, בין אם על ידי השהיית הפינוי ובין אם על ידי מימון שכ"ד חלופי.
- בית המשפט פסק פיצוי בסך 10 מיליון ש"ח בגין טביעת נער בים בעת שביתת מצילים, בגינה נגרמו לו נזקי גוף קשים. בית המשפט הטיל את האחריות להנזק על העירייה, אשר לא נקטה אמצעי זהירות מספקים לשם מניעתו; את ההסתדרות, אשר יזמה את השביתה; ואת המדינה, אשר לא הפעילה כראוי את סמכויות הפיקוח שלה על העירייה, לשם נקיטת אמצעי זהירות ראויים.
- בית המשפט אסר על עיתון ידיעות אחרונות לשוב ולפרסם תמונתו של התובע, שבה הוא נראה צועד במצעד הגאווה, ללא הסכמתו, על אף שמדובר בצילום פומבי, תוך פסיקת נזק שאינו ממוני. נקבע, כי ניתן לחזור מהסכמה לפרסום בשל פגיעה בפרטיות, וזאת לאור החשיבות שיש לזכות לפרטיות ולאנונימיות, על רקע היותה זכות יסוד חוקתית ראשונה במעלה
- בית המשפט הורה למנהל עזבון לשלם ליורשת על פי צוואה סכום מתמורת מכירת נכס בערכי נטו וללא ניכוי מיסי המכירה. נקבע, כי לאור ההגדרה הגמישה המצויה בחוק ל"מנה" ניתן בנסיבות המתאימות להכליל בגדרה חלק מהתמורה בעד מכירת נכס, אשר למעשה פוטר את היורש מנשיאה בנטל חובות העיזבון, להבדיל מהזוכים בחלק השיורי. הכל לפי רצונו של המצווה ולפי לשון הצוואה ונסיבות עריכתה.
- בית המשפט קבע, כי עפ"י פסיקת בית המשפט העליון (הלכת יהב), הוצאות מימון של תואר אקדמי הינן בגדר "נכס אישי" הוני בעל ערך מוסף, ולא בגדר "שמירה על הקיים". משכך, הרי שלא ניתן להכיר בהוצאות אלה לצרכי מס. נקבע, כי יישום מבחניה של הלכת יהב בענייננו, מובילים למסקנה כי המערער לא הוכיח כי הלימודים לקראת התואר השני היו לצורך שמירה על הקיים. יתר על כן, כלל לא הוכח כי הלימודים היו חיוניים למילוי תפקידו של המערער כעורך דין העוסק בתחום המיסוי.
- בית המשפט קבע, כי על נטילת קרקעות לצרכי ציבור במסגרת תכנית איחוד וחלוקה יחולו הכללים העוסקים בהפקעות, ובכלל זה, המגבלה של איסור הפקעה ללא פיצוי של למעלה מ-40% משטח המקרקעין. ואולם, נפסק גם כי הפיצוי יכול להינתן גם בהעלאת שווי המקרקעין באמצעות התכנית שבה הוחלט על איחוד וחלוקה. אם בכל זאת יימצא שבעל מקרקעין נפגע מהתכנית או מהקצאת קרקעות לצרכי ציבור, מעבר לשיעור המותר לגבי הפקעות - הוא יהיה זכאי לנקוט בהליכים מתאימים (תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה).
- בית המשפט קבע, כי באיזון שבין זכות הציבור למידע והאינטרס בבקרה ציבורית על פעילות הרשות, לבין זכות הנישומים בהסדרי כופר לפרטיות והחשש מפני פגיעה בתפקודה התקין של הרשות – ידה של הזכות למידע על העליונה. נקבע, כי פרסום שמם של נישומים אשר הגיעו להסדר כופר עם רשות המס תיצור נגישות ציבורית למידע המצוי בידי הרשות ותאפשר בקרה של דרכי פעולתה, ובד בבד לא תפגע באופן חמור בתפקודה היעיל של הרשות.
