פרופ' אמיר ירון הוא נגיד בנק ישראל מאז סוף 2018. הוא בעל תואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת שיקגו.שימש כפרופסור לכלכלה ומימון באוניברסיטת פנסילבניה (וורטון). תחומי המחקר שלו כוללים תמחור נכסים, השקעות וסיכונים.
הוא נחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם
בתחום המימון. כנגיד, הוא מוביל את מדיניות הריבית ונאבק באינפלציה.
אחרי הורדת הריבית המפתיעה הנגיד דוחה את הביקורת על העיתוי של הפחתת הריבית, "גם בחוכמת הבדיעבד זה לא היה נכון", מסביר את ניהול הסיכונים בתקופת אי הוודאות, מצנן את החשש מהתלקחות בשוק הדיור, ומספק רמז עבה איפה תהיה הריבית עוד שנתיים-שלוש
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הרחבת הלחימה בעזה וגיוס המילואים הנרחב מעלים את ההוצאות הביטחוניות, מגבירים את האינפלציה ומרחיקים את הסיכוי להורדת ריבית בקרוב; נכון - אולי הכל זה רק טריק כדי שחמאס יגיע להסכם, אבל הנגיד לא ייקח סיכון
מי משפיע על שער הדולר, למה הנגיד היה צריך להתערב מיד ולהוריד את הריבית ואיך השער הנמוך פוגע בכלכלה המקומית? ותחזית - הסיכוי לפיחות השקל גבוה מהסיכוי להמשך תיסוף
בפעם ה-12 ברציפות: בנק ישראל מודיע על השארת הריבית על כנה ברמה של 4.5% - למרות התחזקות השקל והירידה באינפלציה; חטיבת המחקר צופה שהריבית תרד בהדרגה לרמה של 3.75% עד לרבעון השני של 2026
הבעיה - הנגיד מעדיף ללכת על בטוח ולהוריד את הריבית רק כשתהיה רגיעה ביטחונית ממשית, ושתהיה ירידה גם בארה"ב; בפועל כשבוחנים את נתוני המקרו, הזירה מסביב, הירידה באיומים הביטחוניים על רקע המלחמה, אין סיבה שלא להקל על העם עם הפחתת ריבי, חוץ מאחת - פחד משתק
המתווה אמור לעזור לאזרחים ועסקים שנפגעו ישירות מהמצב, אומץ על ידי המערכת הבנקאית כולה, ומחולק לשלוש אוכלוסיות עיקריות: משקי בית שביתם נפגע מטילים או שנפצעו ונאלצו להתפנות, בעלי עסקים קטנים וזעירים שהכנסתם נפגעה מהאירועים וחיילי מילואים שהופעלו במסגרת
המבצע. כך למשל, למשקי הבית שנפגעו מציע המתווה דחייה של שלושה חודשים בתשלום המשכנתה, ללא ריבית או עמלות וללא מגבלת סכום