המוסד לביטוח לאומי

מנהלת תביעות בסוכנות ביטוח בבאר שבע נפגעה בתאונת דרכים בדרכה הביתה, אך בחרה להמתין חודשיים בתקווה שהכאבים יחלפו מעצמם. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה, בטענה שלא הוכח שהיתה בדרכה הביתה ואף הוטל ספק בקיומה של התאונה. בית הדין לעבודה דחה את טענות המוסד, וקבע כי מדובר בתאונת עבודה, תוך מתיחת ביקורת על עמדת הביטוח הלאומי

במהלך עבודתו באתר בנייה גדול של אלקטרה, עלה חשמלאי על סולם בגובה שישה מטרים כדי להחליף מנורה והתחשמל כשזרם הופעל לפתע. הוא נפל ונפצע קשות, נותר עם נכות של 42% ונזקק לטיפולים ממושכים. בית המשפט קבע כי מנהלי העבודה לא דאגו לנתק את החשמל, לא סיפקו משטח עבודה בטוח ולא פיקחו כראוי, ולכן חויבו עם חברות הביטוח לפצות אותו בעוד כ-130 אלף שקל מעבר למה שכבר קיבל מהביטוח הלאומי

שישה ימים לאחר שנדרשה לטפל בכמות חריגה של פניות ישנות, כתבה פקידת תביעות במוסד לביטוח לאומי מכתב פרידה ונטלה 17 כדורים. לאחר הליך משפטי ממושך, שכלל חוות דעת סותרות של מומחים בתחום הפסיכיאטריה, קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה כי מדובר בפגיעה בעבודה. ההכרה התבססה על סמיכות הזמנים, חומרת האירוע והקביעה כי אותו יום היה הקש ששבר את גב הגמל

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

נהג ותיק בחברת הסעות פרץ בוויכוח קולני עם סדרן העבודה לאחר ששובץ באופן מפתיע לקו הסעות ששלל ממנו את ההפסקה היחידה שנהג לעשות במהלך עבודתו בביתו. הוויכוח ביניהם גלש כמעט לעימות פיזי, ולמחרת לקה הנהג בהתקף לב. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה, אך בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי מדובר באירוע חריג המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הסוגייה

פסק דין חשוב: עורך דין שנחקר באזהרה בפרשה שבמרכזה ראש עיריית יהוד לשעבר, יוסי בן דוד, טען כי מצבו הנפשי הידרדר בעקבות החקירה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי למרות קשיים בדיונים ושיהוי בהגשת התביעה, יש להכיר בחקירה כאירוע חריג במסגרת עבודתו, והורה על מינוי מומחה פסיכיאטרי לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבו הנפשי של התובע

פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה תביעה לדמי אבטלה של אשה שטענה כי הועסקה כשכירה בחברת הבנייה שבשליטת בן-זוגה. אחרי שהתגלו אי התאמות בנתונים ונחשף כי חוזה העבודה שלה שהוגש נחתם רק שנים אחרי תחילת עבודתה, קבעו השופטים כי לא הוכח שהתקיימו יחסי עבודה אמיתיים, וכי פעילותה בחברה נתפשה כעזרה משפחתית ולא כהעסקה מחייבת

לאחר שנים של מדיניות שביטלה את השפעת הקילומטראז' על שווי רכב לעניין גמלת הבטחת הכנסה, פסק השבוע בית הדין הארצי לעבודה בהרכב מורחב כי מינואר 2026 יובא נתון הנסועה המופיע ברישיון הרכב בחשבון. ההכרעה התקבלה בעקבות ערעור של אדם שהמוסד לביטוח לאומי שלל את גמלתו לאחר שרכש רכב ששוויו לפי חישובי המוסד חרג מהמותר, אף ששילם בפועל סכום נמוך בהרבה בשל נסועה גבוהה במיוחד

האיש החליק על כתם שמן סמוך למוסך בירושלים ונפצע קשה ברגלו. הביטוח הלאומי כבר הכיר בו כנפגע עבודה ושילם לו יותר ממיליון שקל, אבל בית המשפט מצא שגם למוסך יש אחריות. השופט חייב את המבטחת של המוסך לשלם לרוכב כ-180 אלף שקל נוספים, לאחר שקבע כי כתם השמן נוצר כתוצאה מרשלנות המוסך ועובדיו, שלא סילקו את המפגע בזמן. כל זאת, אף שהתובע רכב בלי ביטוח חובה ואף שמדובר בתביעה שהוגשה באיחור של שש שנים

בית הדין לעבודה הכיר במחלת הסרטן שבה לקתה טכנאית רנטגן ותיקה בבית החולים בילינסון כמחלת מקצוע, וקבע כי המוסד לביטוח לאומי לא הצליח להפריך את הקשר הסיבתי לעבודה. זהו סוף מאבק מתיש שהתנהל בשלוש ערכאות, והוכרע רק לאחר שורה של חוות דעת רפואיות ושאלות הבהרה, שקבעו כי הנתונים הלא מדויקים והחסרים - פועלים דווקא לחובת המדינה