אחרי הביקורת בביזפורטל: אושר לקריאה ראשונה - ברירת המחדל בתוכנית חיסכון לכל ילד במסלול סיכון מוגבר

כל תינוק שנולד בישראל מקבל 51 שקלים מהמדינה בכל חודש, וההורים יכולים להוסיף עוד 51 שקלים מתוך קצבת הילדים. המשמעות היא שבאמצעות אפקט הריבית דריבית (כסף שצובר וממשיך לצבור כסף לאורך שנים) החיסכון של הילדים יכול להגיע אחרי 20 שנה ל-60 אלף שקלים, עבור השקעה במסלול חיסכון בסיכון מוגבר, או ל-13 אלף שקלים בקושי בבנק (לפני השחיקה של האינפלציה).

או בקיצור - הכספים יכולים להיות מושקעים בשוק ההון וכך יש סיכוי לצבור תשואה גבוהה או נמוכה (בהתאם לרמת הסיכון שההורים מוכנים לקחת), או להעלות אבק בבנק - כשהריבית אפסית. אחת הבעיות היא שאחרי שבוחרים בחיסכון דרך הבנק אי אפשר אחר כך לעבור לחיסכון בבית השקעות - והילד יהיה 'תקוע' עם ריבית נמוכה בבנק לכל התקופה. 

בדיקת ביזפורטל העלתה כי למעשה, מכיוון שברירת המחדל בתוכנית נכון להיום היא 'מסלול עם סיכון נמוך' הרי שבמהלך 5 השנים האחרונות הפסידו ילדי ישראל תשואה של 40%. לא חבל? מדובר בטעות חמורה של משרד האוצר, וכעת חברי הכנסת מנסים לתקן אותה. יודגש: שוק ההון יכול גם לרדת, הוא גם יורד כפי שרואים בתקופה האחרונה, אבל בטווח הארוך - הסטטיסטיקה מראה ששוק ההון עולה ולכן כדאי למעשה להשקיע את הכספים במסלול ברמת סיכון גבוהה.

ההיגיון הוא כזה: מכיוון שממילא אי אפשר למשוך את הכסף במהלך 20 השנים של החיסכון, אז הסיכון לא גבוה (ואפשר להפחית אותו לקראת הבגרות של הילד ולמזער את הסיכון) - מקסימום הילד יאבד את אותם 13 אלף שקלים שיש שם, אם יהיה מזל רע והשוק ייפול בדיוק כשהוא ירצה את הכסף. מבאס אבל לא נורא (ואפשר גם לחכות שהשוק יעלה. בדיוק כמו שצפוי לקרות לאורך 20 השנים שהכסף 'נעול'). מנגד - הסיכוי שהחיסכון יגדל לאורך השנים ויגיע לעשרות אלפי שקלים הרבה יותר גבוה. העובדה שיש גם אינפלציה למעשה שוחקת את אותם 13 אלף שקלים, כך שאפשר גם לומר שמי שלא מוכן לקחת את אותו סיכון - גוזר על הילדים שלו הפסד ודאי של ערך הכסף. וכן, מדובר על אובדן של חצי בערך, לאורך התקופה.

אז מה קרה היום? ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה בכנסת שמסלול ברירת המחדל בתוכנית "חיסכון לכל ילד" יהיה לא המסלול עם הסיכון הנמוך אלא זה עם הסיכון הגבוה - כלומר הגדלת הסיכוי שהילד יצא עם הרבה יותר כסף בגיל 21. מדובר על מסלול "סיכון מוגבר" בקופת גמל להשקעה. ההחלטה התקבלה לאחר ישיבת הוועדה, שבה הציגה המועצה הלאומית לכלכלה סימולציה לפיה כל ילד שכספו מושקע במסלול בסיכון גבוה בסבירות גבוהה יקבל סכום הגדול פי 2 מילד שכספו מופקד בבנק.

ח"כ אזולאי הציג מאמר הנשען על נתוני הביטוח הלאומי, לפיו ילדים שהוריהם הוסיפו 50 שקל מקצבת הילדים לחסכון בכל חודש (סה"כ 100 שקל בחודש), והשקיעו את הכספים באפיק בסיכון גבוה, צפויים לקבל בגיל 21 למעלה מ-61 אלף שקל. לעומתם, ילדים שהופקדו עבורם כספי הפיקדון החודשים (50 שקל) בלבד בבנק, יקבלו כ-13 אלף שקל בלבד

במשרד האוצר ציינו כי הם פועלים להכנת הצעת חוק ממשלתית, שייתכן כי במסגרתה אפילו יוצאו הבנקים לגמרי מאופציית הבחירה. לחילופין, נבחנת פתיחת התנאים מולם ובראשם אפשרות ניוד מהבנקים לקופת הגמל. נציגי האוצר ציינו כי מחקר שנעשה מעלה כי מקרב החמישון התחתון, גם הורים שבוחרים באופן אקטיבי עבור ילדיהם מסלול, בוחרים ב-90% מהמקרים להפקיד את הכספים בבנקים.

באיגוד הבנקים טענו מנגד כי "הצעת החוק מבקשת להסיר מהמדף מספר גדול של מוצרים שמבטיחים ללקוחות ביטחון מלא, בעיתוי הכי גרוע שיש"

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, הורה לממשלה לזרז את הליכי הכנת ההצעה, ולמזגה עם הצעת החוק הפרטית: "הצעת החוק מאפשרת מוביליות חברתית לילדים מכל רבדי האוכלוסייה, שיוכלו להגיע לגיל 21 ויהיה להם סכום כסף להתחיל את החיים".