ביטוח לאומי: 50% מההורים לא הכפילו את החיסכון לכל ילד. המשמעות: לילדים יהיה פחות עשרות אלפי שקלים

50% מההורים לילדים לא הכפילו את החיסכון לכל ילד עבור הילדים שלהם. כיום, מתוך 3.4 מיליון ילדים – רק ל-1.67 מיליון ילדים הכפילו את החיסכון, כך על פי נתוני ביטוח לאומי. המשמעות: צפוי שיהיה לאותם ילדים עשרות אלפי שקלים פחות מאשר לשכניהם שכן הכפילו את ההשקעה. או במילים של ביטוח לאומי: "ההפסד הכספי שיש בחיסכון ללא הכפלה הוא עשרות אלפי שקלים!". ובמספרים: מי שיכפיל את החיסכון צפוי לתת לילד שלו בגיל 20 כ-60 אלף שקל, אם חוסכים במסלול שנחשב 'סיכון מוגבר' - כאשר הצד השני הוא כמובן שיש גם סיכוי מוגבר לתשואה טובה, וההיסטוריה מראה שלאורך שנים השוק עולה.

איך עושים את זה? המדינה באמצעות ביטוח לאומי מפקידה 52 שקלים בחודש בתוכנית חיסכון לכל ילד וההורים, דרך אתר ביטוח לאומי, יכולים להפריש גם הם סכום זהה, שיורד מקצבת הילדים, ובכך להכפיל את הסכום שהילדים חוסכים לבגרותם. 

בתוכנית אין דמי ניהול לאורך כל שנות הילדות, כך שלמעשה מדובר בכסף שצובר ריבית דריבית לאורך 20 שנים (ויותר אם לא מושכים משם את הכסף בבגרות). הכסף גדל או קטן משנה לשנה (בהתאם לעליות והירידות בבורסה) - אבל בטווח הארוך הוא צפוי לעלות בצורה משמעותית. 

תוכנית טובה - ביצוע קצת צולע של המדינה
חיסכון לכל ילד היא תוכנית טובה שהמדינה עושה כדי לדאוג שלצעירים יהיה כסף 'להתחיל איתו את החיים'. היא טובה גם מבחינה חינוכית: באמצעותה ניתן להסביר לילדים על חסכון ועל כסף שמייצר כסף שמייצר עוד כסף... או בקיצור: על אפקט הריבית דריבית. הילד יוכל להבין מדוע חשוב להשקיע כדי לצבור לעצמו הון (וגם בשביל למנוע שחיקה של הכסף על ידי האינפלציה). רק שההורים בעצמם לא תמיד מבינים את המושגים הפיננסיים או לא משקיעים את הזמן (כמה דקות כן?) כדי לבצע את הפעולות הפשוטות הנדרשות. ואם ההורים לא מבינים, אז קשה לצפות מהם ללמד את הילדים שלהם.

הבעיה היא שהמדינה פתחה את תוכנית חיסכון לכל ילד בצורה קצת צולעת - מסלול ברירת המחדל בתוכנית הוא 'מסלול בסיכון נמוך'. כלומר - המסלול עם הסיכון הנמוך ביותר ולכן גם עם פוטנציאל התשואה הנמוך ביותר. המומחים ממליצים לצעירים שיש להם אופק השקעה ארוך של עשרות שנים (וחיסכון לכל ילד זה 18-20 שנה לפחות) להשקיע במסלול שנקרא 'סיכון מוגבר' - כי פוטנציאל התשואה לאורך השנים הוא הגבוה ביותר, גם כאשר הבורסות נופלות הן בדרך כלל מתקנות בטווחי זמן כה ארוכים. אבל כשאומרים לכם "סיכון מוגבר" - זה עשוי להרתיע. בחירת שם לא חכמה.

אז עכשיו הכנסת מנסה לתקן את זה, באיחור של 5-6 שנים, ולאחר הביקורת בביזפורטל על כך שהמדינה בעצם מנעה מהצעירים תשואה של 40% ב-5 שנים. הכנסת העבירה בקריאה ראשונה הצעת חוק לפיה ברירת המחדל תהיה 'חיסכון מוגבר', אבל הכנסת מתפזרת ובכנסת הבאה יצטרכו לקדם שוב את הצעת החוק. אז נכון שניתן יהיה להחיל 'רציפות' כי זה כבר עבר בקריאה ראשונה (כך שתהליך החקיקה לא יתחיל מאפס) אבל עדיין יהיה צריך שחברי הכנסת לא יירדמו בשמירה ויקדמו את החוק עד שייכנס לספר החוקים ויהפוך למחייב.