ככה תחסכו לפנסיה - ומי מנהלי הפנסיה שיודעים לעשות לכם כסף?

חיסכון לפנסיה זה אחד הנושאים החשובים ביותר, אבל גם המרתיעים ביותר. צעירים בורחים מזה כמו מאש - גם נושאים פיננסיים וגם ענייני זקנה-פרישה באותה חבילה, גדול עליהם. רדו מהם. הם רוצים לחיות עכשיו בלי לחשוב על מה יהיה בעוד 40 שנה. בשלב מסוים, וככל שמתקדמים בגיל, הם מבינים את החשיבות של החיסכון לפנסיה ואז כבר מתחילים להציץ בטבלאות המסובכות שמגיעות פעם בשנה. במקביל גם מתקשרים כל מיני מתכננים פנסיונים, מומחים לניהול פיננסי ומציעים להם "מסלקה פנסיונית". מה זה הדבר הזה? זה בעברית? מסלקה של מה? במקרים רבים, אין להם מושג מה רוצים מהם, אבל הם לא רוצים להיראות אאוט לגמרי ואומרים - "בטח, תוציא לי מסלקה".

ואחרי המסלקה, "המומחה" שהוא בעצם סוג של סוכן מכירות בתחפושת של מתכנן פיננסי, מתקשר שוב ומספר להם איך הם הפסידו הרבה כסף כי החסכונות שלהם לא מנוהלים נכון, לא מפוזרים נכון, לא מתאימים להם ועל הדרך הוא מתפלא - "מה, אין לכם אובדן כושר עבודה? מה יקרה אם חס וחלילה....?" וגם - "אתם כבר בגיל שצריך לחשוב מה יקרה אם חס וחלילה יקרה לכם משהו. למה לא עשיתם ביטוח חיים? במקרה יש לי ביטוח חיים נהדר...". כן, מסתבר שהוא הכל - גם איש פיננסים וגם סוכן ביטוח. כל מה שאתם צריכים תגידו, והוא ישלוף את כרטיס הביקור המתאים.

אתם כבר מבינים שהאיש הזה הוא מומחה בלעשות עליכם כסף, אבל לא תשאירו כסף לילדים אם יקרה לכם משהו? מה הם יחשבו על אבא - שהוא כזה מטומטם או רשלן. אתם לא מהאנשים האלה. נדירים עומדים בפיתוי של להעציב עוד יותר את המשפחה אחרי לכתם. אז הרוב עושים ואם כבר עושים לוקחים את כל החבילה. למי יש ראש לעוד מתכנן פיננסי, בסוף כולם אותו דבר.

כותרת ראשית

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

גלובל | עמית בר | 10:11

- כל הכותרות

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנביידה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

עוד תכניות

הנושא מורכב, מרתיע, אבל לא צריך להיות גאון פיננסי כדי לדעת איך לחסוך לפנסיה. אציג כאן על רגל אחת את העקרונות הבסיסיים (למי שמתעניין יש לנו מדריכים וראיונותTV בעניין), ואחר כך נתמקד בתשואות של גופי הפנסיה ובדירוג הגופים הפנסיוניים.

מה הכי חשוב לדעת על הפנסיה?
בראש וראשונה חשוב לדעת מה ההרכב שלה, שזה בגדול כמה מניות יש וכמה אג"ח. ככל שאתם צעירים יותר, אומרים לכם ובצדק ללכת על מרכיב מניות גבוה יותר. למה? מניות מספקות על פני זמן תשואה גבוהה יותר. זה נכון היסטורית וזה נכון גם במובן התיאורטי-אקדמי: מניות מסוכנות ומשקיעים בהן יהיו מוכנים להשקיע רק אם הם יקבלו פיצוי. הפיצוי הזה הוא תשואה. האם מישהו חותם על זה בוודאות? לא. אבל בכל נקודת זמן שתחזרו לאחור ותעשו את הבדיקה הזו, תקבלו שאם יש מספיק זמן חיסכון (10 שנים פלוס) מניות נותנות תשואה עודפת על פני מכשירים אחרים.

אז צעירים, קנו מניות. קחו בחשבון שבכל רגע נתון יכולה להיות אופוריה בשווקים והמניות יכולות לטוס, אבל הן גם יכולות ליפול. הן מכשיר מסוכן. אבל אם חוסכים מספיק זמן, וחיסכון פנסיוני זה חיסכון לטווח ארוך, התשואה צפויה להיות חיובית וטובה.

וככל שמתבגרים עולה הסיכון שאם יהיו ירידות, לא יהיה מספיק זמן לחכות לגאות. חוסכים רגע לפני הפנסיה לא אמורים להחזיק הרבה מניות כי אם תהיה מפולת, הם עלולים "להיתקע" עם הירידות ולא להספיק ליהנות מהעליות. אז ההמלצה של המומחים אליהם - פחות מניות.

לקריאה נוספת:
>>> חיסכון פנסיוני – כל מה שצריך לדעת.
>>> הפנסיה לא תספיק - מה אפשר לעשות?

בתוך הפנסיה יש שני מרכיבים עיקריים - מניות ואיגרות חוב. לכן כשאומרים פחות מניות בעצם אומרים יותר אג"ח וההיפך. איגרות חוב נחשבות סולידיות ובטוחות יותר. לרוב זה גם נכון.

בשנים האחרונות יש משב רוח מרענן לגבי הרכב תיק הפנסיה. מאחר שבעידן הדיגיטלי הכל מתרחש מהר ומתברר גם שמפולות בשוק נגמרות מהר, אז לא בטוח שאי אפשר לתקן את תיק הפנסיה לחוסכים בגילאים מבוגרים. אדם בן 50 לא באמת צריך להוריד את מרכיב המניות בתיק - גם בשל ההתנהגות של השווקים והתיקונים המהירים, אבל האמת שגם בשל העובדה ש-50 זה ה-60 החדש ובכלל - תוחלת החיים עולה. יש עוד הרבה שנים של עבודה וחיסכון גם אם אתם בני 50.

אז לתשומת לבכם - תבדקו את שיעור המניות בתיק הפנסיה שלכם ותראו אם זה מתאים לכם - גם לגיל שלכם, גם לאופי שלכם (עד כמה אתם אוהבי סיכון או שונאי סיכון ועמידים להפסדים) וגם למכלול השקעות שלכם - לאדם שיש לו תיק מניות של 10 מיליון שקל, כנראה שכדאי להשקיע בפנסיה סולידית מאוד - אפילו רק אג"ח.

אם עברתם את המשוכה הזו והבנתם מה יש לכם בתיק הפנסיה, אתם יכולים לבצע שינויים אם ההרכב של החיסכון לא מתאים לכם. אם אתם מתקשים-חוששים-לא מבינים איך לבדוק, או לא יודעים איזה שינוי מתאים לכם, תזכרו שאותם מומחים שהוזכרו למעלה, יכולים לקבל את כל המידע הפיננסי שלכם ולבנות לכם תיק פיננסי מתאים. הם פחות אוהבים לגעת בפנסיה, אין שם עמלה. אבל ברגע שהם מוציאים את מכלול החסכונות שלכם מאותה מסלקה (המקום שבו יש מידע פיננסי מלא עליכם), הם מקבלים תמונה מלמעלה ואמורים להבין איזה סוג של פנסיה עדיפה לכם. לרוב הם בודקים טכנית שאתם במסלול מתאים לכם - יש פנסיות לפי גילאים כשכל חתך מבטא סיכון אחר ומרכיב מניות אחר. הבעיה היא שגם שם יש עיוותים - חוסך בגיל 25 ככל הנראה צריך פנסיה מנייתית, ולא פנסיה ל"מתחת לגילאי 50" שהיא ברירת מחדל לפי גיל.

אז עברתם שלב - לבד או עם מומחה. השלב השני הוא בדיקת דמי הניהול. זו בדיקה שצריך לעשות בכל מצב ובכל תקופה מסוימת מחדש. דמי הניהול הם מצטברים והם קריטיים לחיסכון שלכם ולהיקפו. עשירית אחוז של דמי ניהול מתבטאת בסכום מאוד משמעותי בפרישה. תתפלאו - זה מגיע למאות אלפים.

ולכן, כאן תהיו חשדניים. אם אתם עושים את הבדיקה לבד, זה הכי נכון וטוב. אם אתם נעזרים במומחה, סביר שהוא במכשירי הפנסיה יגלה לכם את המידע האמיתי, אבל העמלה שלו נגזרת מדמי הניהול השוטפים על מכשירים אחרים וביטוחים וכו'. ככלל בפנסיה משלמים שני סוגי דמי ניהול שזו שערורייה שהפיקוח על שוק ההון והביטוח משום מה לא מתערב בה. בפנסיה יש דמי ניהול על היקף החיסכון (צבירה) ודמי ניהול על ההפקדות השוטפות. למה? ככה.

דמי הניהול הממוצעים הם 0.18% על הצבירה ו-1.8% על ההפקדות. יש קרנות פנסיה ברירת מחדל שקמו בשנים האחרונות וגובות דמי ניהול נמוכים יותר, למשל 0.12% על הצבירה ו-1.5% על ההפקדות. הקרנות האלו קמו בשביל אנשים שאין להם את הפריבילגיה של עובדים במקומות עבודה גדולים ומסודרים שם ועדי העובדים מגיעים להסכמים מול הגופים המנהלים ומדובר בדמי ניהול נמוכים במיוחד. דורית סלינגר, המפקחת הקודמת על שוק ההון והביטוח, נלחמה על הכניסה לשוק של הקרנות ברירת מחדל והצליחה.

כיום, על רקע התחרות, אתם יכולים בעצמכם להרים טלפון ולהוריד את דמי הניהול אפילו משמעותית. יש לכם כאן את דמי הניהול הממוצעים ואת קרנות ברירת מחדל, לפי זה תדעו אם יש מקום להוריד את דמי הניהול. אם אתם משלמים 0.5% על הצבירה זה יקר באופן ברור, אם אתם משלמים 0.2% זה בסביבה של הממוצע. תבדקו כמובן גם את דמי הניהול על הצבירה וגם את דמי הניהול על ההפקדה. וכאן צריך להבהיר עניין חשוב - דמי הניהול על ההפקדה פחות חשובים בגילאים מבוגרים ומאוד חשובים בגילאים צעירים (כי יש הרבה זמן להפקיד).

לחוסכים חדשים-עובדים חדשים, דמי הניהול מההפקדה הם פי כמה מדמי הניהול על הצבירה, לכאלו בגילאי 60 פלוס זה הפוך. פירוש הדבר הוא שבתחילת הדרך שלכם כדאי לדאוג לדמי ניהול נמוכים על ההפקדות. בגילאים מבוגרים יותר שימו דגש על דמי הניהול על הצבירה. זה לא שחור או לבן, זה תלוי בשכר, בסכום ההפרשה, בשיעור דמי הניהול מכל סוג, אבל יש עוד הערכה גסה שיכולה לעזור לכם להבין - דמי הניהול שחוסך שילם, משלם וישלם מתחילת עבודתו ועד לפרישה בהינתן השיעורים הממוצעים של דמי הניהול, מתפלגים לטובה דמי הניהול מהצבירה - הם גדולים פי 3-4 מדמי הניהול על ההפקדות. זה כאמור לא בכל שלב, ותלוי במספר פרמטרים, אבל זה אומדן שיכול לעזור למקד אתכם במו"מ מול הקרן.

תשואות - מי הגופים הטובים
סיכום ביניים של הדברים החשובים שצריך לבדוק - הרכב הפנסיה (מניות ואג"ח ושיעורם בתיק הפנסיה) והתאמה לגיל לאופי ולמצב הפיננסי שלכם. דבר נוסף - דמי הניהול בפנסיה ואיך לחסוך בדמי הניהול. והנה בדיקה חשובה נוספת: התשואות של מנהל הקרן.

מכיוון שמדובר על תשואה על גבי תשואה על גבי תשואה למשך עשרות שנים יש משמעות אדירה לתשואה שמייצר מנהל הקרן. אם אתם משקיעים בשנה אחת בלבד ומנהל ההשקעות עשה לכם תשואה של 4.5% לעומת אחר שהרוויח 5%, אז לא נורא, הפסדתם 0.5%. אבל אם אתם משקיעים בפנסיה ל-40 שנה ומנהל ההשקעות שלכם מפגר כל שנה בחצי אחוז, ההבדל בתשואות שלכם הוא 122%! אתם תרוויחו על פני זמן 481%, החבר שלכם ירוויח 603%. קצבת הפנסיה של החבר שלכם אצל המנהל הטוב יותר תהיה גדולה משלכם ב-20%.

זה החוק הפשוט והמדהים של ריבית דריבית. אל תלכו נגד החוק הזה, אל תזלזלו בעשיריות האחוז. ולמרות כל זה, חשוב לדעת - למצוא את אלו שעושים תשואה טובה זה קשה, זה אולי לא אפשרי. כמה סיבות: ראשית, אין הרבה מנהלי השקעות (אם בכלל) שמצליחים כל הזמן להכות את השוק, כל הזמן לייצר תשואה עודפת. יש כוכבים ויש הצלחות, אבל הן לרוב לאורך מספר שנים. זה יכול להיות מספר שנים ממושך, אבל לא לעד. וגם אם יש כוכבים גדולים - מי אמר שאתם יודעים לבחור אותם? ולכן, במקרים רבים עדיף לחוסכים ללכת על המדדים-בנצ'מרקים. להשקיע ולחסוך בהתאם לממוצע. אתם קונים תיק פנסיה שעוקב אחרי מדדים וניתן לגוון - מדדי אג"ח בשיעור מסוים ומדדי מניות בשיעור מסוים. ואז אתם אולי לא בתשואה של כוכבים, אבל אתם גם לא בנפילה. הרוב אוהבים להיות בממוצע.

הבעיה היא שכעת יש מעט מוצרים "ממוצעים". זה ישתנה בשנים הבאות, אבל היום הניהול הוא יותר אקטיבי - כלומר מנהלי השקעות מנתחים, נפגשים, חושבים, מעריכים, קונים ומוכרים כדי לייצר לכם תשואה. מישהו עוזר להם - המדינה. היא מספקת להם הבטחה ל-30% מהתיק עם תשואה של קרוב ל-5%. עד לא מזמן זו היתה מתנה ענקית לפנסיה של כולנו, עכשיו כשהריבית עולה, זו עדיין מתנה, אבל נמוכה יותר.

בכל מקרה, אפשרויות ההשקעה בפנסיה הן גם של ניהול אקטיבי וגם של ניהול פאסיבי דרך עוקבי מדדים, אבל פרקטית רוב המכשירים והקרנות היום הם מנוהלים. ולכן חשוב לדעת מי המנהלים הטובים.

בדקנו. עשינו בחינה של התשואות בחמש השנים האחרונות. זה נראה מספיק זמן כדי לבחון גוף השקעות שמשקיע לטווח ארוך. לא הלכנו רחוק מדי כי היום אתם יכולים להתנייד בין קרנות הפנסיה יותר בקלות ולא תחכו 10-20 שנה כדי לעשות זאת. זו תקופת בדיקה מספקת לחסכונות מהסוג הזה, כאשר הבדיקה היתה של גוף ההשקעות ולא של קרן ספציפית. מה הכוונה? אפשר לבדוק את הקרן המנייתית הטובה ביותר ואפשר לדרג את קרן הפנסיה האג"חית הטובה ביותר, אבל בסופו של דבר אתם מחפשים את המנהל הטוב ביותר שעושה הכי טוב בשקלול המוצרים. הרי גם אתם מתחילים בקרן מסוימת ועוברים תוך כדי התקופה לקרנות אחרות בשל שינוי בגיל, שינוי בצרכים, שינוי בשנאת-אהבת סיכון. ואם כך, הרי שמה שחשוב זה לדעת מי המנהל הכי טוב ולא מי הקרן הכי טובה בכל מסלול. גם אם יש כאן הטיה בגלל משקל שונה בין אג"ח למניות בקרנות שונות, הרי שהמשקל של סך המניות וסך האג"ח כמכלול אצל כל מנהל קרוב. מעבר לכך - גם קרנות אג"ח מחזיקות כמובן מניות וההיפך.  

בדקנו את התשואות בכל הקרנות של כל גוף ושקללנו אותה לפי יחסה בכל הסכום שמנהל מנהל הקרן. עשינו זאת לתקופה כאמור של 5 שנים כדי לחלץ את התשואה השנתית הממוצעת. כלומר המדד שלנו הוא - התשואה השנתית הממוצעת של כל נכסי הגוף המנהל.

...ובמקום הראשון:
במקום הראשון: הפניקס וכלל ביטוח עם תשואה שנתית של 6.6%. קיבלנו פער של מאיות בודדות בין השניים, אז החלטנו להציג את שניהם בראש הפודיום.

הבאה בדירוג התשואות - מיטב עם תשואה משוקללת של 6.35%.

יש עוד 6 מנהלים בפנסיה (שוק יחסית קטן): מנורה, מגדל, הראל, אלטשולר שחם, מור ואינפיניטי. שתי האחרונות חדשות יחסית. זה הדירוג פנסיה הראשון ביזפורטל, אנחנו נמשיך לפרסם דירוגי פנסיה ומדריכים נלווים לצד "עשה ואל תעשה" בשוק הפנסיה.