שוק הפנסיה דווקא מתעורר - על דמי הניהול בקרנות של אלטשולר, על מגוון המסלולים של מנורה, ומה אסור לעשות עם כספי הפנסיה?

ענת כנפו-תבור, מנכ"לית אלטשולר שחם גמל ופנסיה, חגי בנימין מרשות שוק ההון; איתי יעקב, המשנה למנכ"ל מנורה, סטלה קורין ליבר וירון שמיר פרשני ביזפורטל בפאנל חיסכון פנסיוני בוועידת ההשקעות של ישראל.

הפנסיה היא כנראה החיסכון הגדול ביותר בחיים שלנו. מדובר בכסף שאמור להצטבר ל-1.5-2 מיליון שקל בגיל פרישה ולהיות זה שיפרנס אותנו כשכבר לא נוכל לעבוד. אבל אנחנו צעירים, מי רוצה לחשוב על גיל פרישה? אף אחד, ולכן אנחנו דוחים ודוחים ודוחים ומפסידים הרבה כסף בדרך. בפאנל על שוק הפנסיה בוועידת ההשקעות של ישראל, התייחסו המומחים לשאלות כמו - האם גם למדינה יש חלק בעובדה שאף אחד לא מבין לעומק מה זו פנסיה, מה הטעויות שאנחנו עושים עם החיסכון הפנסיוני ומה המדינה יכולה וצריכה לעשות כדי לסייע לציבור לחסוך יותר?

לדברי חגי בנימין, סגן בכיר לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, מה שנוגס משמעותית בפנסיה של הציבור זו משיכת כספים מוקדמת: "טעות אחת מרכזית, ואולי האתגר הגדול ביותר, זה שאנשים מושכים את כספי הפנסיה. מדובר על משיכות של 10-11 מיליארד שקל כל שנה (רק בשוק קרנות הפנסיה). בשוק שמנהל קרוב ל-600 מיליארד שקל, זה לא נשמע מטריד - אבל זה כן. כשאנו ברשות שוק ההון מנתחים מי מושך את הכסף, רואים שרוב הכספים האלו נמשכים על ידי עובדים ברמות שכר נמוכות! מדובר על עובדים שהשתייכו להסדר הפנסיוני, שהוא חובה אגב. אנחנו רואים שהם לא עומדים בפיתוי ומושכים את הכסף - בכל פעם שהם עוברים עבודה.

"בשוק העבודה המודרני, עובדים עוברים בין מקומות עבודה פעם בשנה-שנתיים ובכל פעם מושכים והסכומים לא גבוהים. כל פעם מושכים סכום קטן אבל התוצאה היא שלא מצליחים לצבור פנסיה על פני זמן. מעבר לכך - זו לא פגיעה רק בחיסכון לפנסיה, כשמושכים את הכסף, הם פוגעים גם בכיסוי הביטוחי שלהם, בין אם זה כיסוי למקרי נכות או מוות.

"ולמרות זאת חשוב לומר - היקף החיסכון לפנסיה במדינת ישראל הוא היקף מספק. יש חיסכון מספק וחיסכון ראוי. מערכת הפנסיה בישראל יציבה. אין סיכוי שקרן פנסיה לא תעמוד בהתחייבויות שלה ויש כיסוי כי יש לנו פנסיה חובה. יש פה אתגר כי אנשים מצד אחד רוצים להתקיים ויש להם הוצאות על דיור, בריאות, חינוך, ומצד שני - גם רוצים שיחסכו מספיק לפנסיה".

תהיה לנו מספיק פנסיה?
בנימין: "חד משמעית. בהינתן שלא נמשוך אותה בדרך ואם נמשוך, אז בהיקפים נמוכים".

ענת כנפו-תבור, מנכ"לית אלשטולר שחם גמל פנסיה, ציינה כי הקמת הקרנות הנבחרות (מה שנקרא 'פנסיה ברירת מחדל'. נ"א) יצר שינוי משמעותי בשוק: "מדובר במהלך מדהים של רשות שוק ההון - שוק הפנסיה היה רדום, שוק שאף אחד דלא דיבר עליו ולא ידע מה קורה שם. חברות הביטוח היו בפועל השחקניות היחידות בשוק הזה ואז הגיע המכרז והוא התחיל לחולל תחרות, שהיא דבר טוב מאוד לשוק. התחרות מחדדת את כולנו וגורמת גם לנו, המוסדיים, לנסות להיות טובים יותר, לבוא ולעשות דברים שונים. אבל גם עכשיו אנחנו עדיין לא נמצאים במצב שהתחרות מדהימה. התחרות עדיין לא הוגנת, לא נמצאים ברמת התחרות הנדרשת, אך אנו לגמרי בכיוון הנכון.

"לדוגמה - אצלנו באלטשולר שחם, לפני 4 שנים כשעוד לא היינו קרן נבחרת, היינו קרן קטנה עם 30,000 לקוחות ניהלנו רק 3 מיליארד שקל, קרן באמת לא משמעותית. מאז שנכנסנו להיות קרן נבחרת, חל גידול משמעותי והיום אנו עם מעל 400,000 לקוחות ומנהלים 26 מיליארד שקלים. אנחנו כבר משלמים אגב 1,800 קצבאות כל חודש. כלומר קרה משהו. 

מנורה לא נמצאת במגרש של קרנות הפנסיה ברירת מחדל-נבחרות אבל לדברי איתי יעקב, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה וגמל, יש לה יתרון אחר. היא לא עושה רק 3 חיתוכי גיל (צעירים עד גיל 50, גילאי 50-60 וגילאי 60 ומעלה), אלא אצלה אחוז הסיכון, הרכיב המנייתי משתנה כל 5 שנים בערך. הוא בטוח ששאר חברות הפנסיה ילכו בעקבות מנורה: "האוצר מברך על המודל שלנו והוא גם ניסה לקדם שזה יהיה המודל הרווח. יש לנו 9 מסלולים ולא שלושה, וזה אומר הרבה יותר עלויות מבחינתנו אבל זה מודל טוב יותר לחוסכים. המודל צ'יליאני (המסלול שמדינת ישראל אימצה בפנסיה. נ"א) אומר שככל שאתה צעיר יותר - אתה יכול לקחת סיכונים גבוהים יותר וככל שמתקרב לגיל הפרישה - כדאי שתיקח פחות ופחות סיכון, כי פה יש הרבה יותר מה להפסיד. זה לקח מהמשבר של 2008 - אנשים רגע לפני הפנסיה הפסידו אחוזים מאוד גדולים מהכסף הצבור שלהם.

"בשוק תנודתי כמו שיש בשנים האחרונות - המודל השני, הפשוט יותר - שמחלק את האוכלוסיה לשלוש קבוצות גיל, גורם למצב שבו אם מישהו הגיע בחודש מסוים לגיל בו הוא 'עובר כיתה', עובר ממסלול של עד 50 למסלול של גילאי 50 ומעלה, רמת הסיכון שלו יורדת ואז את ההפסדים שהוא צבר, הוא כנראה לא יוכל להחזיר. במודל שלנו אין משמעות לחודש מסוים, לרבעון מסוים או לשנה מסוימת, ולכן זה הרבה יותר נכון".

עו"ד ירון שמיר, מומחה פנסיוני, מייסד ושותף באתנה ניהול הון, ביקש להזכיר שאג"ח עלול להיות לא פחות מסוכן ממניות. לייחס לאפיק כלשהו תכונות של 'חסר סיכון' בעיניו לא נכונות: "המשבר האחרון היה משבר אג"חי יותר ממשבר מנייתי. גם אם הייתי מאוד מוטה אג"ח נפגעתי יותר מהמניות. עכשיו יש דווקא הזדמנות להתאושש במניות. צריכים להיזהר מהמילה חסר סיכון. גם אג"ח ממשלתי וגם קונצרני זה לא חסר סיכון. האג"ח המיועדות של המדינה נועדו בדיוק בשביל זה וזה אחד היתרונות הכי גדולים שקיימים בקרנות הפנסיה. זו בעיה שהפסיקו את זה והחליפו את זה ב'הבטחת תשואה'.

"אבל אם אני מתייחס למסלולים השונים - פנסיה, ביטוח מנהלים, קופות גמל, אחת הבעיות המאוד גדולות שלא זוכרים ולא כל-כך מבינים זה שהקצבאות שמשולמות בביטוחי מנהלים לדוגמה לא צמודות למדד. ולכן השנה ראינו קצבאות נשחקות. מישהו שהתחיל עם 4,000 ואחרי חמישה חושדים עם 3,500. הפנסיונרים מקבלים הבטחה על 60%. מספרים להם על מסלול מבחינת ביטחון מאוד נוח לחסוך בו בשוטף, כי יש הגנה על 30% מהנכסים, ושגם טוב לפרוש ממנו כי ברגע שאתה פורש ממנו יש לי הבטחה של 60% על הקצבה, אבל זה לא המצב. בזכות קרנות ברירת המחדל בפנסיה השוק עבר טלטלה דרמטית. במקום דמי ניהול ממוצעים של 3% מההפקדות ו-0.25% מהצבירה היום יש קרנות נבחרות ומאוד קל להשוות - העלויות שם הרבה יותר זולות וזה פועל לטובת העמיתים. ובנוסף - עלויות הביטוח מאוד נמוכות. למשל - קניית ביטוח חיים, שבקרן פנסיה נקרא ביטוח שארים, זה נמוך פי כמה מאשר קניית ביטוח חיים פרטי. אז כן, בשורה התחתונה קרן פנסיה עדיפה על ביטוח מנהלים, זה כמעט גורף לכולם".

הפרשנית הכלכלית סטלה קורין-ליבר הזכירה למשתתפי הפאנל שהם מדברים בשפה שהציבור הרחב לא מבין: "היו פה 20 מונחים שלא הבנתי 19 מהם. לפני שנתיים, היה סקר של פרופסור דוד לייזר, רשות שוק ההון עם המרכז לפנסיה ביטוח ופסיכולגיה כלכלית בבן-גוריון. הממצאים אולי החריפו מאז. על פי הנתונים, 58% חושבים שהם לא משלמים בכלל דמי ניהול. 28% חושבים שמשלמים דמי ניהול רק מסוג אחד. מרבית המשיבים לא מודעים לרכיבים ביטוחיים, לא בנושא אבדן כושר עבודה ולא בנושא ביטוח שארים. 60% חשבו שמשיכת פיצויים אינה משפיעה על סכום הפנסיה. רובם לא מבינים את הדו"ח.

"זה אומר שאתם קיבלתם חיים קצת בללה-לנד. קיבלתם מהמדינה, אישור בחוק, לקבל מעטפות עם כסף כל חודש מהציבור. לא חשוב מי אשם אבל בשורה התחתונה - אין חינוך פיננסי"

חגי, מה עושים כדי שהציבור יבין? 
בנימין: "אנחנו מודעים לכך שחלק לא מבוטל מהציבור לא מעורב בניהול כספי הפנסיה ולא מקבל החלטות. 'שם את הדו"ח ליד המיטה' ולא קורא בפועל. לכן אנחנו עושים מגוון רחב של צעדים, כמו הצעד של קרנות ברירת המחדל. אנחנו מורידים את דמי הניהול. עד 2016 אחד מכך ארבעה אנשים שהצטרפו לקרנות הפנסיה שילמו את דמי הניהול המקסימליים. היום 6 שנים אחרי, המצב השתפר דרמטית. אנחנו מודעים לכך שאנשים לא מבינים ולכן עושים צעדים על מנת ללכת לקראתם. דוגמה נוספת - הרבה מאוד אנשים נמצאים במסלולים שלא מתאימים להם, לכן יצרנו מסלולים תלויי גיל. כל אדם שמצטרף - גם אם הוא פסיבי לחלוטין - מצטרף למסלול שמתאים לו".

ענת, יש משהו שהמדינה יכולה וצריכה לעשות?
כנפו-תבור קראה לשר החינוך החדש, יואב קיש, לפעול להעלאת הידע בנושא: "חובה להכניס שיעורי חובה בכל הנושא הזה - מה זה ריבית, פנסיה, חיסכון וללוות מגיל קטן את הדור הבא שיבין וידע מה הוא עושה ולא ירגיש שהוא לא מנוהל בידיים נכונות. אחרי זה- זה חוזר לידי המעסיקים - הם צריכים לסייע לעובד חדש שנכנס לשוק העבודה. קורות טעויות קריטיות בבחירת קרן הפנסיה, המסלולים הביטוחיים, מסלולי ההשקעה. גם לגופים המוסדיים יש אחריות מאוד גדולה לחנך, לתת ידע, באתרים, בפגישות לעמיתים עצמם. בסוף כולנו רוצים לפרוש בכבוד".

בהתייחס לדברים של כנפו-תבור ובנימין אמר איתי יעקב: "מעבר לחינוך הפיננסי הפנסיוני, כל אחד צריך לוודא שהוא יודע מה המוצר שלו. להתייעץ עם בעל מקצוע, משוק, סוכן, יועץ. אנחנו עושים עשרות אלפי פגישות בחודש עם לקוחות שלנו - רובם המוחלט לקוחות קיימים - כדי להסביר להם מה יש להם וכדי שיוכלו לשאול את השאלות. כל פגישה כזאת בסוף מחזקת את הלקוח וגם אותנו. אז כן - אני קורא לציבור: תשאלו אותנו, אל תחכו לדוח השנתי.

איתי, אתה מדבר אולי מכיוון אחר על מסלולים פסיביים מול אקטיביים. יש רפורמה חדשה שיהיו מחויבים לתת מסלולים פסיביים האם זה יעזור לנו להגיע לפנסיה?
יעקב: "הרפורמה החדשה קורית בימים אלו, של הקמת סט נוסף של מסלולי השקעה. מסלולי השקעה בנכסים סחירים בלבד, פסיביים צמודי מדדים. זה מגדיל מאוד את האפשרויות של הלקוחות לבחור נכון אולי אפילו גם לשלם פחות. דמי ניהול.

"אגב אנקדוטה, כולם מדברים על האינפלציה השנה בישראל. לדעתי המוצר היחיד שהמחירים בו ירדו בשנת 2022 אלה דמי ניהול בקרנות הפנסיה. אין עוד מוצר שהמחיר שלו יורד".

עו"ד שמיר הוסיף שמאוד קל היום לקבל את המידע על הפנסיה בישראל "יש הרבה מאוד מקומות. יש את הר הביטוח שאני יכול לראות את כל הביטוחים שיש לי, אפשר לראות שם האם יש כפל ביטוח. במסלקה הפנסיונית אפשר לראות כל החסכונות שלי. יש גם פנסיה נט כך שאפשר לראות מה התשואה על הקרן ומה עלויות הניהול. אז ברור שיש מה לשפר אבל הענף עבר שינוי דרמטי בעשור האחרון. ובסופו של דבר - פנסיה זה מוצר פשוט".