לאן הולך הכסף שלנו? וההפתעה - אנחנו חוסכים יותר מבעבר
הנתונים של בנק ישראל על פניו מפתיעים - הישראלים ממשיכים לחסוך בשיעור גבוה. בתקופת הקורונה היתה לכך סיבה - הכסף הוחזק קרוב לחזה, גם כי לא ידענו מה הולך להיות וגם כי לא היה על מה להוציא - לא היו טיסות, פחות בילויים, היו סגרים. חסכנו והרבה. 42% מהכספים זרמו לחיסכון, זה הרבה יותר משנים קודמות אז שיעור החיסכון היה 30%-33%, עם מגמת עלייה.
אבל עברו שנתיים מהקורונה וב-2022 עדיין שיעור החיסכון גבוה - 35% אחרי שב-2021 הוא עמד על 38%. המשמעות היא ש35% מהכספים שלנו זורמים לחיסכון ו-65% לצריכה שוטפת.
מה שזה אומר זה שהחסכונות שלנו בשנים האחרונות גבוהים מהנורמה ויש לנו יותר כסף לצריכה עתידית. הנתון הזה מפתיע, כי אנחנו שומעים טענות נגד יוקר המחייה ונגד הקושי לסיים את החודש, אבל זה בשעה שאנחנו דווקא חוסכים יותר. זה גם מפתיע כי זה אומר שיש הרבה כסף בחסכונות שעשוי לתגבר את הביקושים והצריכה.
לפי נתוני בנק ישראל, החיסכון העודף של הישראלים כתוצאה מהירידה בצריכה והעלייה בהכנסות בתקופת הקורונה ובשנים שלאחר מכן עמד על 200 מיליארד שקל, שהם 12.6% תוצר, זאת אגב, מול מגמה הפוכה בארה"ב. הסכום הענק הזה נמצא בחסכונות שונים - בבנקים ואצל הגופים המוסדיים והוא עשוי לחלחל לביקושים, אם כי בבנק ישראל סבורים שזה יהיה במתינות.
השאלה החשובה שנשאלת בעניין זה היא - אם כך, למה המדינה נתנה כל כך הרבה תמיכה? הציבור לא היה צריך את הכסף וחסך יותר, משמע היה לו יותר כסף. הכסף הזה מגיע בחלקו מהמדינה. אז המדינה מעבירה כספים ממנה לאזרחים - היא קצת ענייה יותר, הציבור קצת עשיר יותר ובדרך זה מאיים-מוביל לזינוק באינפלציה. ועכשיו המדינה חושבת על איך לקחת מאיתנו את הכסף שהיא נתנה.
הציבור חסך 200 מיליארד שקל ב-3 שנים
בבנק ישראל מציגים שני תרחישים לחיסכון העודף. תרחיש הצריכה המהירה ותרחיש הצריכה האיטית כשהם מאמינים-מעריכים בתרחיש האיטי. בתרחיש המהיר הצריכה תגדל ב-40 מיליארד שקל בכל אחת מה-4 שנים הקרובות. מדובר בגידול של 5% בצריכה הפרטית לעומת 2022. המצב הזה יביא ללחץ אינפלציוני, עליית מחירים, עלייה בריבית שתצטרך להמשיך ולהילחם בגידול בביקושים וגם יהיו יציאות מאפיקי חיסכון ומחירם יירד - אם מדובר באגרות חוב (וחלק גדול הוא באגרות חוב) ההיצע הזה יעלה את התשואות עליהם.
התרחיש המהיר הזה, לא ישפיע להערכת הבנק על האינפלציה ב-2023. איך זה ייתכן? לא ברור לגמרי. בשנים הבאות 2024 ו-2025 האינפלציה תעלה ב-0.4% ו-1% בהתאמה. במקביל זה יגדיל גם את התוצר במעל 1.5% בשנה.
תרחיש זה אינו סביר להערכת אנשי בנק ישראל - בגלל תאוריה כלכלית המכונה 'ההכנסה הפרמננטית', לפיה עלייה חד פעמית בנכסים צפויה להגדיל את הצריכה ברמה קטנה יותר, כי ישנה העדפה לשמר-לווסת את העלייה לאורך שנים. מעבר לכך, הירידה בצריכה בתקופת הקורונה היתה בשירותים, ואת זה כבר אי אפשר לצרוך יותר, יש שירותים שאם לא צרכת אותם, "זה אבוד", אתה לא צריך מהם פעמיים להמשך.
התרחיש הריאלי של בנק ישראל הוא 'צריכה איטית' - הציבור יגדיל את צריכתו ב-10-20 מיליארד שקל על פני העשור הקרוב. צריכה כזו לא תשפיע דרמטית על הביקושים ולא תשנה את נתוני המאקרו ולא תעלה את האינפלציה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
6.חוסכיםגמלאי 20/03/2023 18:11הגב לתגובה זו3 1אלה שעובדים בהייטק הוועדים החזקים ועצמאים. שאר הציבור לא גומרתחודשסגור
-
5.הכסף הזה הגיע לעשיריםא 20/03/2023 09:53הגב לתגובה זו4 0ולא לכל הציבור בגלל זה בנק ישראל רגוע .הכסף הזה לא יגיע לביקושיםסגור
-
4.חסכוןאלכס 20/03/2023 07:21הגב לתגובה זו0 1בנק ישראל נכנס לכיס של הציבור .ומשחרר נתונים ללא הרף .אבל את כשלונותיו .אינם נראים ונדחפים למעמקים.כספי הציבור הפכו לבדיחה .סגור
-
3.איזה יופיאיש פשוט 20/03/2023 03:12הגב לתגובה זו0 1ממשלת הליכוד חילקה כספים בתקופת הקורונה. זה לא היה חלק מהתקציב. אלו היו "קופסאות". כאילו את הכסף הזה לא צריך להחזיר, כאילו הממשלות לא תצטרכנה להעלות מיסים בעתיד להחזרת החובות. יש עודפי כספים לציבור והם מניחים שלא תהייה השפעה על המדד. נמתין ונראה...............סגור
-
2.מעניין. (ל"ת)הקורא 20/03/2023 02:23הגב לתגובה זו1 0סגור
- טען עוד
-
1.תברחויצחק 19/03/2023 23:22הגב לתגובה זו0 2אל תאמינו לחסכונות שחוסכים לכם הכל בולשיט שקרים וגניבה בסוף שתרצו לממש תקבלו אולי חמישים אחוז ממה שחסכתם קחו את הכסף שיש לכם ותקנו בתים או זהב או כל סחורהה שנראית לכם מדבר מניסיון רע רע מאדסגור