"במידה וידרשו שינוי בתקנות כדי להגן על הציבור, נרתם לכך באופן מלא"

בעקבות הפרסום בביזפורטל על השיטה של מור בית השקעות לייצר תשואה גבוהה כדי למשוך את החוסכים, אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי הנושא ייבדק - "הנושא יילמד לעומק באמצעות רשות שוק ההון". עוד נמסר מלשכת השר כי "הכתבה שלכם מעלה התנהלות בעייתית. רשות שוק ההון ילמדו את האירוע ובמידה ויידרשו שינויי תקנות כדי להגן על הציבור, השר ירתם לכך באופן מלא".

  אורי קרן, בעל מניות במור גמל ופנסיה ומנהל ההשקעות הראשי של מור

ברשות שוק ההון והביטוח עצמה שאחראית באופן ישיר על גופי החיסכון והפנסיה, אמרו שהרשות מפקחת על אופן יישום הוראות פרסום התשואות ואוכפת אותו בביקורות ובמהלך הפיקוח השוטף שלה, כשמעבר לכך - "הרשות בוחנת באופן שוטף את ההתפתחויות בשוק ואת הצורך בעדכון הרגולציה בהתאם".

מור בית השקעות מנוהל על ידי יוסי לוי ובנו אלי לוי שגם מחזיקים בכ-15% ממניות בית ההשקעות. האיש הדומיננטי בחברת הפנסיה והגמל של מור, הוא אורי קרן שמחזיק גם ב-10% מהמניות שערכם כ-72 מיליון שקל. 
 

מור קרן פנסיה עד גיל 50 - תשואה לא נורמלית שנועדה לפתות את החוסכים לעבור אליה 

הגיע הזמן שהעיוות הגדול הזה בתשואות ייפתר. הוא גורם לחוסכים-עמיתים רבים, לעבור לקרנות-קופות עם תשואות גבוהות, אבל אלו תשואות שהושגו ב'טכניקות' שונות  בזמן שהקרן היתה קטנה. בפועל, בהמשך, התשואות לא כאלו טובות. השיטה הזו היא לא חדשה, אבל מור בית השקעות הפכו אותה לשיטת עבודה - הקמת פעילות חדשה (קופות גמל ואחר כך פנסיה) שבתחילת הדרך מפגינה ביצועים נהדרים בזכות פעולות שאפשריות רק שהקרן-קופה קטנות, נפנוף בתשואות כדי להביא עמיתים וגידול עצום בהיקף הפעילות, כאשר בהמשך אין כמובן תשואות עודפות. החוסכים בעצם נכנסו לחיסכון על סמך מידע לא מייצג, ׳בשים לב לכך שמדובר בקופה עם טרק רקורד קצר יחסית׳ .

הדגמנו את המקרה של מור קרן פנסיה עד 50. הקרן קיימת רק שנה. בתחילת הדרך היו בה סכומים מאוד קטנים, ואז אפשר לייצר תשואה. מור עושה זאת דרך השתתפות בהנפקות פרטיות. בהנפקה כזו מקבלים דיסקאונט על מחיר המניה ולרוב גם אופציות. למעשה, מקבלים הנחה מאוד משמעותית על מחיר השוק. ההנחה הזו היא רווח שמתבטא בתשואה. מור לוקחת את הרווח הזה בהנפקות ובאופן חסר פרופורציונלי מייחסת אותו לקרן הקטנה. תחשבו על זה - היא בעצם מצליחה לייצר עסקה עם החברה בזכות הגודל שלה בקרנות נאמנות ובגמל, אבל הרווח בעסקה מתבטא בעיקר בתשואה בפנסיה. כי זה מה שהבית רוצה לקדם.

ואז הציבור רואה תשואה גבוהה, המשווקים וסוכני הביטוח רואים תשואה גבוהה והכסף עובר לקרן הפנסיה הזו שכבר עלתה בהיקף ל-1 מיליארד שקל - בזכות תשואות פנומנליות - מעל 10% בשנה, הרבה מעל כל מנהלי הפנסיה האחרים. זו כמובן מלכודת. מלכודת שיווקית מתוחכמת שמפתה אתכם.   

על הדרך, עולה בעיה אחרת - מור בוחרת את ההשקעות שלה לאו דווקא לפי ערך כלכלי לטווח בינוני-ארוך, אלא לפי ערך כלכלי מיידי. הנפקה פרטית שמביאה רווחים מידיים תיבחר כי היא תשפר את התשואות של קרן הפנסיה הקטנה. המטרה של מנהלי ההשקעות במור מתערבבת עם מניעים לא רלבנטיים להשקעות לטווח ארוך וזה הביא לכך שבתיקים של מור יש הרבה הנפקות פרטיות שהניבו בעת העסקה תשואה נהדרת אבל בסופו של דבר התבררו כפלופ. 

מור לא משלמת מחיר על הפלופים האלו. קרן הפנסיה כבר גדלה והציבור משלם את המחיר, רק שאז הפגיעה בתשואה היא נמוכה מאשר התשואה המלאכותית בעת שהקרן היתה קטנה. נניח שהקרן הרוויחה בתחילת הדרך על השקעה של 5 מיליון שקל, 2 מיליון שקל ונניח שמדובר בכישלון אדיר והקרן רשמה בהמשך הפסד של כל ההשקעה - 7 מיליון שקל. בזמן שהיא הרוויחה היא היתה קטנה - נניח 50 מיליון שקל - התשואה היתה 4%. בזמן שהיא הפסידה היא כבר מיליארד שקל , ההפסד הוא 0.7%. 

 

בכירים לשעבר ברשות שוק ההון  - מדובר בבעיה  גדולה 

לביזפורטל נודע כי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון דנה בנושא בשנה האחרונה וגם כעת הנושא נמצא על השולחן. צפוי שכעת הטיפול בנושא יעלה מדרגה, אבל צריך לזכור שנכון לעכשיו אין ממונה חדש. עמית גל זמני עד להימצאות ממונה קבוע. מצד אחד, תפקיד זמני לא מאפשר לייצר פעילות רחבה ועמוקה. מצד שני, דווקא עמית גל עם ניסיונו ברשות והידע בתחום יכול לגבש הוראות-תקנות חדשות בתחום במהירות. אחרי הכל, זו לא פיסיקה גרעינית. מספיק שתגובש הוראה לחלוקת רווחים פרופורציונלית מהנפקות פרטיות בין כל הנכסים המנוהלים בבית השקעות, כדי שהבלוף הזה יעבור מהעולם. 

בכירים לשעבר ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, טענו בשיחה עם ביזפורטל שיש בעיה  גדולה בתרגילים של מור, שהצורה שבה התשואה נמדדת והצורה שבה אפשר 'לעבוד' על המשקיעים' היא בעיה. הם טוענים שהסוגיה היתה בעבר בטיפול, נדונו הצגות של מספר תשואות אך הוחלט שזה ייצור בלגן אצל החוסכים. חלקם גם אמר שמכיוון שזה מה שקורה גם בעולם, זה לא הגיע לידי תקנות-הוראות. לגישתם זה עניין של סדרי עדיפויות - רגולטור שישים את ציבור החוסכים בראש סדר העדיפויות וינסה למנוע מצבים "שעובדים" עליהם, ידאג לטפל בסוגיה הזו, אחר יכול להחליט שהוא רוצה שקיפות מלאה ולשים את העניין הזה בסדר עדיפות משני.  

"הרשות צריכה לדרוש מהקרנות פירוק של נתוני התשואות לפי שנים ולא להציג רק ל-3 ול-5 שנים במצטבר"

מי שלא חוששת לבטא את דעתה בנושא היא ציפי סמט, שהייתה ראש אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר (הגלגול הקודם של הרשות הנוכחית) בין השנים 1998 עד 2002. היא מסכימה שהצגת התשואות בצורה הנוכחית בעייתית ומכירה גם את העיוות אצל מור: "זה נכון. כשאתה גוף קטן אתה יכול לעשות את זה, אבל כשאתה גדול אתה חייב להיות לרוחב השוק והתשואה מתכנסת חזרה לממוצע"

סמט חושבת שרשות שוק ההון צריכה להתערב יותר ושהתפקיד של העיתונאים הוא להציג את הפער בין התשואה הרשמית של הקרן לבין מה שקורה בפועל: "מה שחשוב זה שהפרסום הרב שנתי לא יהיה רק מספר אחד של תשואות של 3 ו-5 שנים אלא גם פירוק של כל שנה בנפרד. יכול להיות שזו צריכה להיות הדרישה מצד הממונה על שוק ההון, שהפרסום יהיה מפורט לפי שנים כדי שהציבור יראה את המגמה ולא רק את הממוצע".

ומה בינתיים? סמט סבורה ש"המשקיעים צריכים להבין את המשמעות של הנתון הזה. והתפקיד שלכם, העיתונאים, הוא לפרסם את התפתחות התשואה ולהסביר שבהתחלה התשואה הייתה פנומינלית ועם הזמן היא ירדה. זו בעצם פרשנות של הנתונים ואת זה העיתונאים צריכים לעשות".

"צריך להסיר את הלוט מהמדיניות הזו" מוסיפה סמט, "יכול להיות שאותם אנשים לוקחים על עצמם סיכון גדול. יכולה להיות הנפקה שנראית נהדרת ואז מתברר שהיא הייתה כושלת. אז יש כאן גם סיכון. אבל לא הייתי מתערבת ממש במדיניות ההשקעה. אדם שמשקיע, צריך להתעניין ולהחליט ולא ללכת בעיניים עיוורות. יכול להיות שאנשים שייכנסו ממש בהתחלה לקרן חדשה כזו באמת יראו תשואה גבוהה בהתחלה לשנתיים שלוש, והם יכולים לעשות את השיקול הזה, אבל כאמור - יכול להיות שהם גם לוקחים סיכון גדול יותר. תשואה גבוהה הולכת עם סיכון גבוה".