כמה כסף יהיה לכם כשתגיעו לפנסיה והאם תהיו עשירים יותר מפנסיונר אמריקאי?

תדמיינו לכם שישראלי בגיל 21-22 הינו בעל מספר אזרחויות ויש בידו האופציה לבחור במדינה בה יחיה ובה יפרוש לפנסיה בגיל הפרישה. האופציה התיאורטית הזו רלוונטית לגילאי ה-20 שכן מרבית עושרו של פנסיונר ממוצע, כמעט בכל מדינה, מבוסס על אלמנט ה"צבירה המקומי" ולכן האופציה אינה רלוונטית לגילים מתקדמים. אנחנו כמובן לא שולחים את הצעירים לחיות במקומות אחרים, המסקנה דווקא הפוכה - מצב הפנסיה של הישראלי הממוצע ממש לא רע. 
 

היכן תהיו יותר עשירים כשתגיעו לפנסיה?

בפועל, קיימת אופציה שונה לחלוטין, לפיה פנסיונר לאחר הפרישה בוחר מדינה שבה יחיה את שארית חייו. יש לזה יתרונות גדולים, דמיינו שכוח הקנייה במקום אליו תעברו אחרי הפנסיה הוא חצי מכוח הקנייה במקום שחסכתם. אתם בעצם עשירים פי 2 מאשר במקום המקורי. נכון, לא עוברים מקום בגלל כסף, או לא רק בגלל כסף. יש דברים שהרבה יותר מחזיקים ומשאירים אותנו למקום מסוים, אנחנו בדיון תיאורטי שמתמקד באלמנט הכספי. 

ולמרות שהאופציה השנייה - מעבר אחרי גיל פרישה - הפכה מאד פופולרית בעיקר בארה"ב, שבה מאות אלפי פנסיונרים מהגרים למדינות שבהן רמת המחירים נמוכה,  אופציה זו אינה נושא הדיון כאן, אלא אופציית הבחירה בגילאי ה-20.  

השאלה מאתגרת ולהפתעתנו אינה חד משמעית. קיימים מדדים מרובים למדידת הנושא, אך רובם חד ממדיים ואינם משקפים את המצב בכללותו ולפיכך אינם מאפשרים להגיע למסקנה חד משמעית.

קחו למשל מדד שהתפרסם השבוע בארה"ב על ידי הבנק המרכזי. עושרו הכולל של פנסיונר אמריקאי בגיל 65-74 עומד על כ-1.2 מיליון דולר  (426,000 דולר  מתוך זה הון פיננסי) והוא יורד ל-958,000 דולר מעל גיל 74  (הון פיננסי של 357,000 דולר). הפער בין סה"כ העושר וההון הפיננסי הינו ברובו ערכו של נדל"ן למגורים, כלי רכב וכו'. לעומת הממוצע, החציון מוטה כלפי מטה באופן ניכר כאשר החציון של ההון הפיננסי עומד על 164,000 דולר בלבד לגילאי 65-74 כאשר הפנסיונר החציוני בגיל מעל 74 צבר 83,000 דולר בלבד.  החציון מבטא את עושרו של הפנסיונר ש-50% מחבריו עניים או עשירים יותר ולכן הוא יותר מייצג את המצב של האנשים בפועל. 

הנתונים בחקר שהתפרסם מתייחסים לשיעור החיסכון של פנסיונר אמריקאי ולא לוקחים בחשבון את הערך הנוכחי של תקבולי הפנסיה הלאומית (Social Security) או הפרטית שיש לחוסכים והמבוטחים האמריקאיים. 
 

מה ההון של פנסיונר ישראלי?

בישראל  ממוצע ההון הפיננסי של כל הישראלים (ולא רק הפנסיונרים) עומד ביוני 2023  142,651 דולר  לנפש (אז היה שער הדולר 3.65, בפועל תחת השער הנוכחי, זה מבטא ירידה של כ-10%, בהינתן שהנתונים האחרים קבועים). ניתחנו נתוני סקר שהוגש למוסד לביטוח הלאומי על היחס בין הון פיננסי  להון בכלל והגענו להערכה המקורבת הבאה:
סה"כ עושרו הממוצע של פנסיונר ישראלי  -  536,000 דולר.
סה"כ עושרו הפיננסי הממוצע של פנסיונר ישראלי - 96,000 דולר. 

על פניו נראה שההבדל מהותי, אך לצורך השוואה של המצב היחסי של פנסיונר בארצות שונות, הנתון החשוב הוא כוח הקניה של דולר אחד של הון פיננסי. ההוצאה העיקרית השונה בין המדינות הנה הוצאה לבריאות, שהיא יקרה לאין שיעור בארה"ב.
 

עושר ועושר יחסי

נפנה למדד אחר שנחשב מהימן יותר שפורסם על ידי מחלקת המחקר של ה-OECD. המדד בנוי כך:

• המדד מחשב תחילה את הערך הנוכחי של זרמי התקבולים שפנסיונר בכל מדינה עשוי לקבל, בהתחשב בתוחלת החיים הממוצעת וסך כל עושרו. לא ברור מהנתון אם מחיר ההון להוון היה זהה בין כל המדינות.
• המדד מנכה הוצאות מיסוי ועלויות אחרות
• המדד מחשב את ההכנסה השנתית הממוצעת נטו בכל מדינה.

 
התוצאה:  היחס בין  הגורם הראשון פחות השני מחולק בשלישי, דהיינו  "שנות פנסיה".  לכאורה ככל שהמדד נותן תוצאה גבוהה יותר מצבו של הפנסיונר טוב יותר, אך השפעת ההכנסה לנפש פועלת בכוון הנגדי. כלומר, גובה ההכנסה לנפש מהווה אומדן ליכולת הקנייה של  דולר-ערך-פנסיה. פרוש הדבר, שבארצות שבהן ערך עושרו של פנסיונר נמוך, אך רמת המחירים וההכנסה נמוכה, עשוי הפנסיונר להיות במצב טוב יותר.

בגרף הבא (מקור: מחלקת המחקר OECD ) מודגשת ההשוואה בין ישראל (כחול), ארה"ב (סגול) וארצות האיחוד האירופאי (אדום):

המסקנה היא כי בסך הכל מצבו של פנסיונר ישראלי דומה לזה של חברו האמריקאי, אך מצבם של פנסיונרים בארצות האיחוד האירופאי טוב יותר.

יהיו אשר יטענו כי המדד הנ"ל מבטא ערכים כלכליים אך יש לבדוק את רמת "האושר" הסובייקטיבית של פנסיונר בכל מדינה. אחרי הכל, עושר זה לא הכל בחיים.  מגזין פורבס פרסם מחקר בנושא. המחקר מבוסס על מספר מסדי נתונים שעלולים להיות שונים באופיים. המדד מהווה הערכה של רמת "אושרם" של פנסיונרים במדינות שונות. על פי הנתונים האלו הפנסיונר הישראלי "מאושר" פחות מעמיתו האמריקאי או הדני-שוודי. (מקור: Forbs):