האם יש סכנה ממשית לקריסת קרנות הפנסיה עקב המלחמה?

כבר מתחילת העשור הנוכחי היה ברור שהוא ייצרב בתודעה הקולקטיבית, לפחות בישראל, כעשור בעייתי. למגפת הקורונה, ואחריה למלחמת חרבות ברזל - שעודנה מתנהלת, יש חלק משמעותי ביצירת הרושם הזה. אחד התחומים שהמשברים האלה ואחרים כדוגמתם עלולים להשפיע עליו בצורה ניכרת הוא קרנות הפנסיה. נשאלת השאלה אם משברים כאלה עלולים לסכן את יציבות קרנות הפנסיה החדשות. האם העובדה שהקרנות האלה מבוססות על ערבות הדדית מהווה זרז להתפרצות משבר? מה ההבדל בסיכונים האפשריים בין הקרנות הגדולות לבין הקטנות? ואיך אפשר, אם בכלל, למזער את הסיכונים הצפויים?    

האם משברים כלכליים עלולים לסכן את יציבות קרנות הפנסיה

בתקופת הקורונה, שעד לא מכבר נחשבה למשבר החמור ביותר בעשור האחרון, עסקו לא מעט מומחים בניתוח השפעותיה על החסכונות לטווח ארוך, בדגש על קרנות הפנסיה. ואכן היו לא מעט כאלה. בין השאר, הירידות בשוקי המניות שחקו את רווחי הקרנות, והסבו להן הפסדים משמעותיים. בנוסף, התרחבה התופעה של יציאה לגמלאות, כשלא מעט מקומות עבודה צמצמו בכוח אדם והוציאו לפנסיה דווקא עובדים ותיקים, שצברו סכומים משמעותיים בקרנות.

אף שבמלחמת חרבות ברזל עדיין לא נצפו תופעות כאלה בהיקפים גדולים, יש מידה רבה של דמיון בין שני המצבים. במקרה של נטישה המונית של קרנות הפנסיה ופרישה לגמלאות של חוסכים רבים, יתכן שהקרנות שיהיו חשופות יותר מכל לסכנה הן החדשות, שעדיין לא צברו יתרת מזומנים גדולה. עם זאת, גם קרנות ותיקות עלולות לספוג מכות קשות, אם חוסכים ותיקים, שצברו בהן סכומים גבוהים, יפרשו במספרים גדולים בתוך תקופה קצרה. כל זאת מהסיבה הפשוטה שהכיסוי הביטוחי שהקרנות האלה מעניקות לחוסכים, מבוסס על ערבות הדדית. מכיוון שכך, התשובה לשאלה היא שכן, משברים כלכליים עוצמתיים עלולים לפגוע בכל החוסכים. עם זאת, מצבו של מי שחסך לפנסיה יהיה טוב בהרבה בתקופת משבר כלכלי, לעומת מי שאין לו קרן פנסיה.

מהי בעצם ערבות הדדית ולמה זה חשוב

כשאדם פותח תוכנית חיסכון או פיקדון בבנק, בחברת השקעות או גוף פיננסי אחר, תוכנית החיסכון עומדת בפני עצמה. מי שמבצע את ההפקדות הוא החוסך עצמו או באי כוחו. מנגד, הרווחים על הסכום שנחסך נוצרים בלי כל קשר למספר החוסכים. מי שמשפיעים על התשואה הם הריבית, ההצמדה למדד כזה או אחר או הרווחים בשוק ההון, אם חלק מהחיסכון מושקע שם. העובדה שהחוסך מושך או לא מושך את הכסף שלו לא משפיעה על אף אחד מלבדו. לעומת זאת, בקרנות הפנסיה, בדגש על הקרנות החדשות, המצב שונה בתכלית. בצד ההכנסות יש את החוסכים המפרישים בכל חודש מההכנסה סכומי כסף לפנסיה. הכסף הזה מושקע במסלולים שונים כדי לייצר את התשואה הטובה ביותר לחוסך.

אבל לחיסכון פנסיוני יש גם צד שני - ההוצאות. בצד הזה נמצאים כל אלה שעברו את גיל העבודה, יצאו לגמלאות ומקבלים קצבאת פנסיה חודשיות. ככל שיש יותר חוסכים צעירים ממקבלי פנסיה מבוגרים, קרן הפנסיה מוגדרת יציבה מבחינה אקטוארית. כלומר קרן הפנסיה יכולה לעמוד, על פי התחזיות האקטואריות, בכל תשלומי הפנסיה הצפיים בתקופת שהוגדרו. אם יש עלייה במספר החוסכים המבוגרים וירידי במספר הצעירים, נוצר חוסר איזון אקטוארי. מצב כזה נוצר עקב עלייה בתוחלת החיים. במקרה כזה, מנהלי הקרנות עלולים, באישור הגופים הממונים על הנושא במשרד האוצר, לפגוע בכלל החוסכים באופן שווה, כדי להחזיר את האיזון.

ואולם יש מצב נוסף שעלול להפר את האיזון האקטוארי - פרישה המונית לפנסיה, בדגש על פנסיה מוקדמת. במצב הזה עלולה להתקיים פגיעה משמעותית בהכנסות מצד אחד - בגלל הפסקת ההפקדות לפנסיה. מצד שני, תהיה קרוב לוודאי עלייה חדה במספר מבקשי הקצבה - דבר שיחייב את מנהלי הקרן להתאים את ההוצאות להכנסות, כלומר לפגוע בפנסיה של כלל החוסכים. זו בדיוק הערבות ההדדית שעליה מדובר. המצב המתואר אינו תיאורטי, והוא עלול להתרחש במצב של משבר כלכלי קיצוני. משבר כזה עלול בהחלט להתפרץ אם המלחמה תימשך בעצימות גבוהה לאורך זמן - מה שיעצור את גלגלי הכלכלה ויגרום פיטורים המוניים.

מה ההבדלים בסיכונים בין קרנות הפנסיה הקטנות לגדולות? כשמדובר בסיכונים אקטואריים, יש כל מיני אפשרויות, והתפלגות של סיכונים וסיכויים שמלווה הן את הקרנות הגדולות והן את הקטנות. 

קרנות פנסיה קטנות - סיכונים וסיכויים

הקרנות הקטנות הן בדרך כלל החדשות, או כאלה שהוכרו בשנים האחרונות כקרנות ברירת המחדל. מדובר בקרנות שחוסכים חדשים שלא הצהירו על קרן הפנסיה המועדפת עליהם, מצורפים אליהן על ידי המעסיק. מה שמייחד את הקרנות הללו הם דמי ניהול נמוכים במיוחד, שמותירים בידי החוסך שיעור משמעותי ביותר מהחיסכון שצבר. מצד אחד, קרנות מהסוג הזה עדיין לא צברו סכומי כסף גדולים, שיכולים לשמש מעין שכפ"צ אם וכאשר יתרחש אירוע קיצון של פרישה המונית לגמלאות. לכן פרישה המונית עלולה לפגוע בהן בקלות רבה יחסית. סיכון נוסף שאיש לא לקח בחשבון עד כה, טמון בעובדה שהן לא מחייבות את החוסך לעבור הליך חיתום בתחילת החיסכון. כתוצאה מכך, גם עובדים שבריאותם לקויה יכולים לחסוך לפנסיה בקרנות האלה. למרבה הצער, במקרה של משבר כלכלי משמעותי, דווקא העובדים הללו יהיו הראשונים שייפגעו. 

אל מול החיסרון הנ"ל, היתרון של קרנות ברירת המחדל החדשות טמון דווקא בעובדה שהרוב המכריע של החוסכים בהן עדיין לא צברו, כל אחד בנפרד, סכומי כסף משמעותיים. כתוצאה מכך, רק פרישה של כמות משמעותית מאוד של חוסכים תפגע בשאר. יתרון נוסף של הקרנות החדשות הוא שמרבית החוסכים בהן צעירים, ורחוקים משמעותית מגיל הפרישה. לפיכך גם משבר כלכלי משמעותי לא ישפיע עליהם ולא יגרום להם להגיש תביעות לקבלת קצבת פרישה. למעשה, ההקרנות האלה נמצאות דווקא בצמיחה מהירה בעשור האחרון, מאז שחוק פנסיה חובה נכנס לתוקף בסוף העשור הקודם.

ומה עם קרנות הפנסיה הגדולות והוותיקות

היתרונות והחסרונות של קרנות הפנסיה הוותיקות והגדולות, הם מעין תמונת ראי של הקרנות החדשות. מצד אחד, הן צברו הון עתק, שמאפשר להן לספוג גם מצב של פרישה המונית. מצב כזה עלול להתרחש אם מלחמת חרבות ברזל תימשך תקופה ארוכה מהצפוי, ואם עקב כך ייגרם משבר כלכלי מתמשך. מצד שני, נקודת החולשה המשמעותית שלהן טמונה בעובדה שחלק ניכר מהחוסכים בהן, שצברו סכומים משמעותיים, נמצאים בגיל שבו בהינתן משבר כלכלי משמעותי, הם עשויים להיות זכאים לצאת לפנסיה מוקדמת. אמנם ההליכים לקראת פרישה מוקדמת ארוכים יותר ודורשים את הסכמת המעסיק, אבל מצב כזה בהחלט אינו מופרך. פרישה המונית של חוסכים ותיקים שצברו סכומים משמעותיים בהחלט עלולה לסכן את הקרן. מצד אחד, היא תאבד מספר גדול של חוסכים שהפקידו סכומים גדולים לקרן הפנסיה מדי חודש. מצד שני, הקרן תהייה חייבת לשלם קצבאות למספר גדול ובלתי צפוי של פורשים. השאלה הגדולה היא מה הסכומים שנפדו ומשולמים לפורשים, ביחס להון שנצבר בקרן הפנסיה. נחמה פורתא ניתן למצוא בעובדה שהחוסכים הצעירים בקרן עדיין ימשיכו להפקיד, והפגיעה בהם תהיה בעיקר תיאורטית, עד למועד הפרישה. ועדיין, מנהלי הקרן יהיו חייבים לבצע איזון אקטוארי שיפגע, באופן כזה או אחר, בכלל החוסכים. עם זאת, אם נוצר מצב של עודף גבייה, הסכומים העודפים מתחלקים גם הם בין העמיתים.

איך בכל זאת מונעים משבר בעקבות פרישה המונית

מעבר לאיזון אקטוארי, הפתרון היותר יעיל ומקובל לסוגייה זו הוא התקשרות עם חברת ביטוח משנה. חברה כזו תישא בחלק ניכר מהסיכון, אם וכאשר יהפוך למציאות. ההתקשרות מעבירה למעשה את הסיכון מהחוסכים עצמם למבטחת המשנה. בדרך זו, הסיכון האפשרי לעמיתי הקרן במקרה של ריבוי תביעות קטן בצורה משמעותית. בלשון ברורה יותר - גם במקרה של פרישה המונית, עדיין לא יהיה צורך בפגיעה משמעותית בכלל החוסכים כדי להחזיר את האיזון האקטוארי לקרן הפנסיה.

נכן להיום, קרנות הפנסיה הנבחרות (פנסיה ברירת מחדל) אלטשולר שחם, פסגות והלמן אלדובי מחזיקות במבטח משנה הנושא ב-90% מהכיסוי. גם במיטב דש המצב דומה, למעט העובדה ששיעור הכיסוי של מבטח המשנה הוא 70%. מבטחי המשנה של קרנות הפנסיה הגיעו למסקנה, אחרי בדיקה יסודית, ששוק הפנסיה בישראל יציב ואיכותי. הבעת האמון מדברת במקרה הזה בעד עצמה ומסייעת לשמירה על היציבות של כלל קרנות הפנסיה בישראל. ככל שמבטח המשנה נושא באחריות לאחוז גבוה יותר מהכיסוי, כך יציבות הקרנות המבוטחות גדולה יותר. מכיוון שדווקא הקרנות הקטנות מבוטחות אצל מבטח משנה מהסוג הזה, מצבן דומה למדי לזה של הגדולות, גם מבחינת היציבות. בתקופת הקורונה, החשש היה מתחלואה ותמותה המונית, שישבשו את המערכת הכלכלית. מנגד מלחמה, עצימה וארוכה ככל שתהיה, רחוקה מלהביא למצב דומה, למעט חלילה פגיעה מנשק להשמדה המונית.

מכל האמור לעיל, המסקנה ברורה: מלחמת חרבות ברזל, הן במתכונת העצימה שלה ובוודאי אם וכאשר תעבור לשלבים הבאים, אינה צפויה להוביל לפגיעה של ממש בקרנות הפנסיה. ייתכן שתהיה פגיעה כזאת או אחרת, אבל היא תהיה מינורית ועשויה להיות מתוקנת בקלות, עם החזרה של המשק למסלול פעילות כלכלית רגילה.