החוסכים בפנסיה עלולים לאבד את הכיסוי הביטוחי בגלל המלחמה - וזו הסיבה

האש בעזה ובגבול הצפון לא פוסקת, ומבטחי המשנה בחו"ל כבר החלו להערים קשיים על קרנות הפנסיה הישראליות בכל הנוגע לביטוחי העמיתים במקרה של מלחמה. המשמעות היא שאם הגופים המוסדיים לא יצליחו להגיע להסדר מול מבטחי המשנה מחו"ל, מי שיישא בעלות הביטוח בשל קטסטרופה בגלל מלחמת חרבות ברזל יהיו עמיתי הקרנות. מקור הבעיה נמצא בשיטה הישראלית. כל קרן פנסיה בישראל מושתתת על הדדיות. המשמעות היא שברגע שאין כיסוי לרכיב מסוים, מי שמשלם את תביעת הביטוח הוא מאגר החברים בקרן.

כך לדוגמה אם באופן היפותטי בשל מלחמת חרבות ברזל, יגיעו לקרן הפנסיה תביעות בסדר גודל של כ-400 מיליון שקל, הגוף שמנהל את הקרן יפנה למבטח המשנה וידרוש ממנו להכניס את היד לכיס ולשלם את התביעות של העמיתים שנפגעו מהקרן. אך ברגע שאין על פי הצדדים בהסכם את הכיסוי הביטוחי עבור המלחמה, מי שישלמו את הכסף לתביעות בפועל הם שאר עמיתי הקרן .

 

מבטחי המשנה מעלים את הרפמיה בגלל המלחמה

מה ההבדל בין עמיתים שמנהלים את קרן הפנסיה בקרן גדולה לעמיתים בקרן קטנה? בקרנות גדולות הנזק נפרש על הרבה עמיתים. בקרנות קטנות הנזק נפרש על מעט עמיתים.

מה המצב כיום בישראל? לפי נתוני האתר הממשלתי "גמל נט", סך הכספים המנוהלים כיום על ידי תשע קרנות הפנסיה הגיע לכ-730 מיליארד שקל, נכון לסוף 2023. מתוך סכום זה, כ-216 מיליארד שקל מנוהלים במנורה מבטחים; כ-129 מיליארד שקל בהראל פנסיה; 116 מיליארד שקל בכלל; 115 מיליארד שקל במגדל; 85 מיליארד שקל בהפניקס; 37 מיליארד שקל במיטב דש; 26 מיליארד שקל באלטושלר שחם; ו-3.9 מיליארד שקל במור.

אמנון גור, בעלי ומנכ"ל גור קבוצה לביטוח, מסביר כי "מבטחי המשנה החלו להערים קשיים במלחמה. כל החוזים לשנה הקרובה של אירוע קטסטרופה הוחרגו, ואם מבוטחי הקרן יפגעו בעת המלחמה התשלום במלואו ייפול על עמיתי הקרן".

מי העמיתים שיפגעו בעת אירוע של קטסטרופת מלחמה? על פי מזכר שהפיץ בית ההשקעות מור לסוכניו והגיע לידי ביזפורטל, רק לשלושה גופים אין ביטוח על ידי מבטח משנה לאירוע של קטסטרופה בעת מלחמה. מדובר במנורה, כלל והפניקס.

בשתי חברות ביטוח נוספות יש כיסוי חלקי למצב של קטסטרופת מלחמה. במגדל, על פי ההסכם מול מבטח המשנה בחו"ל, יש ביטוח שלפיו לסכום של עד 500 מיליון שקל הראשונים אין כיסוי, ומי שישאו בתביעה הם עמיתי הקרן. רק אם התביעות יצטברו לסכום של יותר מ-500 מיליון שקל יש את הכיסוי של מבטח המשנה, וגם זה עד לסכום כולל של כ-400 מיליון שקל.

גם בהראל הכיסוי הוא חלקי. לפי ההסכם מול מבטח המשנה בחו"ל, כיסוי הקטסטרופה בהראל לא כולל טרור במקרים של יותר מ-400 מיליון שקל, והכיסוי יהיה רק עד ל-800 מיליון שקל.
 

יתרון לקרנות הקטנות

ומה לגבי קרנות הפנסיה המנהלות סכומים קטנים יותר? על פי המזכר ששלח מור, בקרנות הפנסיה של מור ואלטשולר שחם יש כיסוי של 90% לכל מקרה ביטוחי. במיטב הכיסוי הוא של כ-70% לכל מקרה ביטוחי. באינפינטי קיים כיסוי של 100% לכל מקרה ביטוחי.  

מדוע יש ההבדלים בין הגופים הקטנים לגדולים? בכיר באחד הגופים המוסדיים הסביר כי "אם מבטח המשנה רואה שמדובר בקרן גדלה שמבטחת הרבה אנשים, הוא מבין שהסיכון שם גדול יותר, ובמקרה של קטסטרופה הסכום שהוא יצטרך לשלם יהיה גבוה הרבה יותר. מנגד, בקרן קטנה מספר המבוטחים קטן ולכן הסכום מזערי".

האם עמיתי הקרן צריכים לדאוג? לדברי הבכיר לא, שכן המדינה בוחנת כל שנה את העמידה האקטוארית של כלל הגופים המנהלים את כספי הפנסיה. "אם חברות הביטוח קיבלו החלטה לא לשלם פרמיה מוגדלת למבטחי המשנה בחו"ל בשביל לבטח את העמיתים במקרה של קטסטרופת מלחמה, כנראה שההשפעה עליהם לא גדולה כל כך. בפועל גם אם חלילה יהיו בישראל 10,000 הרוגים בשל מלחמה, זה לא ישפיע באופן מהותי על הפנסיה של העמיתים בקרן".

על אף זאת, גור מזהיר מפגיעה עתידית בחסכונות הפנסיוניים של הציבור. "האיזון הדמוגרפי של קרנות הפנסיה, שהן קרנות בערבות הדדית, עומד להשתנות בגלל המלחמה וזה ישפיע על כל אזרח במדינת ישראל שיש לו קרן פנסיונית לא משנה באיזה גוף".

מדוע?
"בביטוח הלאומי צפו שעומדות להיות 45 אלף תביעות חדשות, וזה עוד לפני שהחלה מלחמה קשה בצפון. לרוב התובעים יש קרנות פנסיה שידרשו לשלם את אותן פגיעות, ולכן זה ישפיע על החיסכון העתידי, והפנסיה של העמיתים תפחת".

מנהלת חטיבת בריאות וחיסכון ארוך טווח במגדל, מיכל גור כגן, מוסיפה כי "אחד הסיכונים הגדולים הוא אובדן כושר עבודה של אנשים בגלל המלחמה. אנשי מילואים ואזרחים שבגלל המלחמה איבדו את כושר העבודה - בין אם בשל פגיעה פיזית או בשל פגיעה נפשית, וכעת הקרן תצטרך לשלם תביעות נכות".

מיכל גור כגן, מנהלת חטיבת חיסכון ארוך טווח ובריאות במגדל (צילום ניקולה וסטהפל)

לדבריה, המדינה הובילה לנהירה של כלל האזרחים לקרנות הפנסיה החדשות בשל דמי הניהול הנמוכים. היא מזהירה אנשים בעלי ביטוח מנהלים ששוקלים לנטוש אותו בשל דמי הניהול הגבוהים לקרן פנסיה: "מי שיש לו ביטוח מנהלים וירצה לעזוב לקרן פנסיה, יעשה טעות. שכן בניגוד לביטוח מנהלים, בקרן פנסיה כשקורה אירוע קטסטרופה, הזכויות של כולם יקוצצו".

כמה הפגיעה בעמיתים כיום חריפה בשל המלחמה?
"זה תלוי בתשואה הדמוגרפית של הקרנות. כרגע אנחנו לא יודעים לכמת את הנזק במלואו. במגדל ההשפעה מינורית שכן הקרן מאוד גדולה ומפוזרת. אך אם מבטחי המשנה ימשיכו לעשות בעיות לקרנות ברירת המחדל, לדעתי נראה שכל החוזים לשנה הקרובה יוחרגו בשל אירועי קטסטרופה".

במנורה סרבו להגיב. מכלל נמסר: "לכלל אין מבטח משנה והסוגייה של הבעיות מול מבטחי המשנה אינה רלוונטית עבורה". 

גם החל"ת של שכירים רבים בזמן המלחמה פוגעת בפנסיה

פגיעה אפשרית זו בפנסיה מצטרפת לבעיה אחרת של החוסכים בעקבות המלחמה. בתקופת המלחמה חלק מהשכירים הוצאו לחל"ת אך רבים ממשיכים לעבוד, כשבפועל חלה ירידה בשכרם. ההאטה במשק על רקע הלחימה גורמת לצמצום משמרות ולירידה בהיקף המכירות של עסקים, ובהתאמה שכרם של עובדים רבים נפגע משמעותית. גם ציבור העצמאים, בהם סוכני הביטוח והמתכננים הפיננסיים, חווה ירידה ניכרת בהיקף ההכנסות. אחת ההשפעות של מצב זה היא ירידה בסכומי ההפקדה השוטפים לקרן הפנסיה, וכתוצאה מכך פגיעה אפשרית בשכר הקובע בקרן הפנסיה, שממנו נגזר סכום הביטוח.

חשוב להבדיל בין השכר המבוטח של העובד (המוכר גם בשם "שכר פנסיוני"), שממנו מפקיד המעסיק בכל חודש לקרן הפנסיה, לבין השכר הקובע שהוא השכר שלפיו משלמת קרן הפנסיה החדשה את קצבת השארים והנכות. הקרן מחשבת את השכר הקובע בהתאם לסכומי ההפקדה ושיעורי ההפקדה לקרן בתקופות זמן שונות, ולכן לכאורה בשל ירידה בשכר השוטף לאורך זמן עלול להיפגע השכר הקובע. אבל הרגולטור קבע מנגנונים שנועדו להגן על השכר הקובע של העובד בשל פגיעה בתקופות זמן קצרות.