קרנות ההשתלמות באפריל - הפסד של כ-3% במסלול המנייתי, כ-1.3%-1.5% במסלול הכללי

הירידות אתמול בוול סטריט חתמו חודש מטלטל בשווקים. ירידות שהתעצמו, תיקון משמעותי ושוב ירידות. שוקי המניות ירדו כ-4%-5%% גם בארץ וגם בוול סטריט ולצד ירידה בשוק אגרות החוב על רקע הערכה כי הריבית תרד באיטיות, החסכונות ספגו הפסדים ניכרים. אקורד הסיום של אפריל היה אתמול בלילה עם ירידות חדות בוול סטריט.

קרנות ההשתלמות במסלול כללי שהוא המסלול הפופולארי ביותר (שילוב של מרכיב אג"ח גבוה עם מרכיב מנייתי) איבדו במהלך חודש אפריל 1.5%-1.3%. קרנות ההשתלמות במסלול מנייתי איבדו כפול מכך - כ-3% כשהטווח יהיה בין 2.5% ל-3.5%. הירידות האלו מגיעות אחרי תשואה טובה מאוד ברבעון הראשון. 

המסלולים הכלליים בקרנות ההשתלמות, בגמל ומסלולי הפנסיה סיפקו ברבעון הראשון תשואה של כ-5%. המסלול המנייתי סיפק כמעט כפול מכך. בחישוב מצטבר של ארבעת החודשים הראשונים עדיין מדובר בתשואה נאה כשהמסלול הכללי עם תשואה של 3.5% והמסלול המנייתי עם תשואה של כ-4.5%-5%. 

 

מה פגע בחסכונות שלכם החודש?

הירידות בחודש אפריל מיוחסות לנתוני האינפלציה ברחבי העולם ולהבנה שהיא לא מורידה את הראש. זו בשורה מאוד קשה לשווקים - לא תהיה הפחתת ריבית בקרוב מכיוון שהריבית היא כלי המלחמה החזק והאפקטיבי ביותר מול האינפלציה. המשמעות היא שאגרות החוב שכבר ביטאו באופן חלקי ירידת ריבית חזרו לרדת, כשבמקביל הפגיעה בעסקים-חברות בגלל ריבית גבוהה מתבטאת גם במחירי המניות. מעבר לכך, המניות ירדו גם בגלל שכשהריבית גבוהה ולא בכיוון מטה הן פחות אטרקטיביות במקרים רבים מול אגרות החוב.

באופן גס, אפשר להעריך כי במסלולים הכלליים שהם המובילים כיום בחסכונות הארוכים, ההפסד מגיע ממניות - וול סטריט שירדה קרוב ל-5% תתרום להפסד כ-1%, תל אביב שאיבדה כ-3.5% תתרום להפסד 0.4%, אגרות חוב  - הפסד של כ-0.4% ומנגד נרשמה  תרומה חיובית של 0.4% לדולר (למרות הצניחה בשיעור של 2% אתמול).
 

רפורמה בתחום החיסכון ארוך הטווח

לפני מספר חודשים הוחלט על הקמת ועדה שתבחן את החיסכון אורך הטווח, המוצרים והמכשירים השונים והמיסוי עליהן, במטרה לאפשר חיסכון ארוך טווח עם מיסוי נוח לכולם. בפועל, המצב כיום הוא שיש הרבה עיוותים בתחום חיסכון ארוך הטווח - קרנות ההשתלמות הן המוצר הטוב בהגדרה על פני מוצרים אחרים כי אין עליו מס - לא בהפקדות, לא ברווחים ולא במימושים. מנגד, הוא מוצר לכמות קטנה יחסית של עובדים. מקבלים אותו עובדים בכירים, נחוצים, ועובדים במגזר הציבורי. לרוב העובדים אין קרנות השתלמות.

בעיה נוספת בתחום חיסכון ארוך הטווח הוא חוסר האובייקטיביות וניגוד העניינים המובנה של המשווקים וסוכני הביטוח. הם מוכרים ומשווקים פוליסות חיסכון ומוצרים אחרים במקרים רבים בלי ההבנה המתאימה ומתוגמלים על כך באופן שונה בין הגופים השונים. זו בעיה שרשות שוק ההון והביטוח לא מצליחה להתמודד איתה כבר שנים ארוכות ונושא זה אמור לעלות במסגרת הוועדה.