כל מה שצריך לדעת לקראת הרפורמה בפנסיות שיוצאת לדרך בשבוע הבא והאם לשנות את מסלול הפנסיה?

בעוד פחות משבוע, ב-1 ליולי, צפוי לצאת לדרך השלב השלישי והאחרון ברפורמה במסלולי חיסכון, אשר נועדה לאפשר לחוסכים השוואה בין המסלולים בחברות השונות, במטרה לסייע בצמצום עלויות ניהול של מי שמעוניינים בכך. על אף שהרפורמה רלוונטית כמעט לכל אדם בוגר בישראל, עד עתה לא נעשו צעדים משמעותיים להנגיש אותה לציבור הרחב, ולכן בחרנו לעשות בה סדר.

נתחיל בשינויים הפרקטיים לחוסכים - החברות המנהלות יהיו מחויבות לסווג את המכשירים הפיננסים (קרנות, קופות וכו') לפי אשכולים מוגדרים. יהיה לכל גוף מסלול השקעה פאסיבי (עוקב אחרי מדדים) שיהיה מורכב ממספר מדדים או ממדד אחד. על מדד הנאסד"ק לא יהיה ניתן לעקוב באופן מלא, אלא תהיה הגבלה של עד 50%, בשל היותו מסוכן לעומת מדדים אחרים. לא יהיה שינוי בקרנות העוקבות אחרי מדד ה-S&P 500 שהפך בשנה האחרונה לפופולארי במיוחד.    

שוק הפנסיה, הגמל והפוליסות מנהל היקפים עצומים של מעל 1.55 טריליון שקל כשמדי שנה היקף ההפקדות נטו עולה על 80 מיליארד שקל. השוק הזה מייצר לגופים המוסדיים דמי ניהול של מעל 10 מיליארד שקל. 

הרפורמה שתיכנס לתוקף תשכלל את אפשרויות ההשקעה הפאסיבית, אמורה לייצר עוד מסלולים פאסיביים והמשמעות היא הוזלה של דמי הניהול. תראו למשל מה קרה בתעשיית קרנות הנאמנות. הכניסה של המוצרים עוקבי המדד העבירה כספים גדולים כשהיום, בערך 23 שנה אחרי כניסת המכשירים הפאסיביים, המכשירים האלו בהיקף של 50% בערך מתעשיית קרנות הנאמנות כולה.

בהדרגה, זה יחלחל גם לחוסכים בפנסיה ואז הם עשויים להרוויח - במבחנים ובבדיקות ארוכי הטווח עולה שהמכשירים הפאסיביים עוקבי המדד מספקים תשואה גבוה יותר מהניהול האקטיבי גם בזכות דמי ניהול נמוכים יותר. 

הרפורמה אמורה לייצר מכשירים עוקבי מדד חכמים - כאלו שמביאים לחוסך מוצר מוגמר - לא רק השקעה ב-S&P או במדד ספציפי, אלא השקעה במספר מסלולים וכך בעצם לייצר השקעה לזמן ארוך. לדוגמה, משקיע שרוצה להשקיע ב-50% מניות ו-50% אגרות חוב, יוכל למצוא קרן שעוקבת אחרי כמה מדדי מניות וכמה ממדי אג"ח בתמהיל כזה. הוא ישלם דמי ניהול נמוכים ולא יהיה תלוי ביכולות של מנהל הקרן, אלא יקבל את הממוצע-בנצ'מרק.     
 

התייחסות גדולה (מדי) להוצאות הישירות 

חשוב להדגיש שהרפורמה רלוונטית עבור כלל מוצרי החיסכון השונים, קרי פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות ופוליסות חיסכון. בכדי להקל על החוסכים להשוות בין המסלולים בחברות השונות קבעה רשות שוק ההון חמישה אשכולות מרכזיים, המחולקים בהתאם לאופי הניהול שלהם. אשכולות אלו, כוללים מגוון מסלולי השקעה מוגדרים גם הם, שמעתה יהיו בעלי שם אחיד בכל החברות. בכך, צפויה לחוסך בראש ובראשונה השוואה פשוטה יותר בין המסלולים בחברות השונות בהתאם לתשואה שהן הציגו. אך לא פחות חשוב מכך היא לחוסך לצמצם את ההוצאות הישירות, במידה ויבחר בכך.

כדי להבין במה יתבטא החיסכון הזה, צריך תחילה להבין מהן אותם הוצאות ישירות, אותן גובות החברות וכיצד ניתן לצמצמן בעקבות הרפורמה. גופי הפנסיה שונים גובים מהחוסכים לצד דמי הניהול (בהתאם להפקדות ולכסף שמצטבר),  גם דמי ניהול חיצוניים, אשר מכונים גם הוצאות ישירות. הוצאות אלו, הן למעשה דמי ניהול נוספים המשולמים לקרנות חיצוניות, כתוצאה מהשקעה של הגופים בנכסים לא סחירים דוגמת נדל"ן וקרנות הון סיכון וחברות הייטק שאינן נסחרות בשוק הציבורי.

להשקעה בנכסים סחירים יתרונות לא מעטים, שכן לעיתים רבות הן עשויות להגן על התיק ולגוון אותו ביחס לנעשה בשוק הסחיר. עם זאת, ההשקעה בנכסים אלו כרוכה בהוצאה נוספת עבור החוסכים, אשר לא לכולם יש עניין בה ולא הייתה שקופה במלואה עד כה. למעשה, מי שיבקשו להבין כיצד השפיעו ההשקעות בנכסים לא סחירים על תיק הפנסיה שלו, ביחס לתשלום עבורם. וועדת יפה, שהמלצותיה הולידו את הרפורמה, אף טענה כי לעיתים ההוצאות הללו נעשות בצורה שרירותית ונתונות למניפולציות של הגופים. לכך הצטרף החשש, שהיות והן נעדרות שקיפות, הגופים עשויים לשלם מחירים גבוהים עבור דמי הניהול החציוניים, משום שאלו מגולגלים על המבוטח-החוסך ולא עליהם.

על כן, הרפורמה הנוכחית שתכנס לתוקפה בתחילת חודש יולי, באה לפתור חלק מהבעיות והעיוותים הללו. זאת על ידי כך שהיא מחייבת את הגופים הפנסיונים בפרסום שנתי של ההוצאות הישירות המקסימליות, אותן הן יגבו בכל אחד מהמסלולים. בכך, יוכלו החוסכים לבחור האם ברצונם להשקיע את כספי החיסכון שלהם במסלולים בהם ההוצאות הישירות נמוכות יותר כמו באשכול עוקב מדדים ובאשכול מסלולים סחירים (הרחבה בהמשך). מכיוון שבאשכולות אלו אין נכסים שאינם סחרים, ההוצאות הישירות בהן אמורות להיות אפסיות.

המסלולים השוניםכאמור, הרשות קבעה חמישה אשכולות שונים בעלי שם ומאפיינים אחידים עבור כל הגופים, בהתאם לאופי ההשקעה. האשכול הראשון, כולל בתוכו שורה של מסלולים עוקבי מדדים. השקעה שהפכה בשנים האחרונות לפופולארית ביותר בשל התשואות הגבוהות של המדדים ביחס לניהול האקטיבי. באשכול זה שישה מסלולים אשר עוקבים אחרי מדדים שונים (בין שלושה לעשרה מדדים בכל מסלול, למעט במסלול הפופולארי העוקב אחרי S&P 500). המסלולים נבדלים האחד מהשני, בחשיפה שלהם למידת החשיפה והתמהיל שלהם בין מניות לאג"ח.

אשכול נוסף, אשר בו יוכלו החוסכים ליהנות מתשלום דמי ניהול פנימיים בלבד הוא אשכול המסלולים הסחירים. אשכול זה יכלול מסלולים שונים המשקיעים בניירות ערך סחירים, וכמו באשכול העוקב אחר מדדים, יציע לחוסכים מסלולים בהתאם לרמת החשיפה למניות ואג"ח (ממשלתי/קונצרני) בשוק ההון, בהתאם להעדפות של החוסכים.

האשכול השלישי, מציע מסלולי השקעה בניהול אקטיבי, הכוללים גם נכסים בלתי סחירים, אשר מחייבים הוצאות ישירות (שגובהם ייקבע בתחילת כל שנה באופן שקוף). במסלולים אלו, מלבד ההשקעה בניירות ערך יוכלו החוסכים להיחשף לנכסים דוגמת נדל"ן וקרנות הון סיכון וחברות הייטק שאינן נסחרות בשוק הציבורי, ומשכך גם פחות תלויות בביצועיו.

האשכול הרביעי, מכוון עבור אנשים שרוצים להשקיע בהתאם להשקפת עולמם הדתית או החברתית. בין השאר יוצעו לחוסכים במסלולים אלו, השקעות בהתאם לחוקים דתיים (הלכה יהודית או שריעה) או לחלופין בחברות קיימות או כאלו אשר פועלות בהתאם לסטנדרט חברתי מסוים. בדומה לאשכול הניהול האקטיבי, גם מסלולים אלו יכללו דמי ניהול חיצוניים, בהתאם להשקעה בנכסים השונים.

לבסוף, בעתיד צפויים הגופים גם להשיק אשכול נוסף, אשר יכלול מסלולי השקעה אקטיביים עם דמי ניהול משתנים, על בסיס הצלחה. מטבע הדברים גם מסלולים אלו יחויבו בדמי ניהול חציוניים בהתאם להשקעות בהם.
 

איך הרפורמה תשפיע על התיק הנוכחי שלכם

בתקופה האחרונה הוציאו חברות הפנסיה לחוסכים הודעות בנוגע למיזוג של מסלולים. הודעות אלו, יצרו בלבול רב בקרב לא מעט אנשים, אך כאמור הכוונה היא שמעתה הכספים יכנסו למסלולים בעלי שמות ומאפיינים אחידים לכל החברות. עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות הרפורמה, ברירת המחדל בתיקים לא משתנה, כך שהכספים של החוסכים של שינו את המסלול שלהם, ימשיכו להיות מושקעים במסלולים הכלליים או בהתאם לגיל בקרן הפנסיה.

חוסכים שכן יחליטו להעביר את כספם לאחד מהמסלולים באשכולות החדשים, יוכל לבחור את תמהיל החיסכון שלו, ואת היחס בן ההשקעות האקטיביות לפסיביות, כמו גם בין ההשקעה בנכסים סחירים לבלתי סחירים (בהתאם גם לדמי הניהול החיצוני). כך למשל, חוסכים יוכלו לשלב בין מסלולים עוקבי מדד, לבין ניהול אקטיבי, או כזה המבוסס על השקפת עולם, הכל בהתאם להעדפותיהם, כשדמי הניהול מוצגים בצורה שקופה.

בכל אופן, הרפורמה כאמור רלוונטית לכל מי שמחזיק בחיסכון ארוך טווח כזה או אחר, והיא מהווה הזדמנות חשובה לבדוק מחדש את מסלולי ההשקעה ואופיים. על כן, מומלץ לכל חוסך להיכנס לאזור האישי, ולהבין באילו מסלולים הוא נמצא כיום ומה דמי הניהול שהוא משלם עליהם. בין אם מתייעצים עם סוכן או יועץ פנסיוני, הנתונים אמורים גם להופיע בדו"ח השנתי של כל אחד אותו ניתן למצוא גם כן באיזור האישי של החברות השונות.

באיזה מסלול לבחור?

חשוב להבין שיש מסלולים מעין אוטומטיים תלויי גיל - מסלולים עד גיל 50, בין 50 ל-60 ומעל 60. המסלולים האלו, לא בהכרח משקפים את צרכי החיסכון שלכם. ככל שהחוסך מבוגר יותר (במסלול גיל גבוה יותר) כך מרכיב המניות קטן יותר ועולה השאלה - למה בעצם? מצד אחד, נכון שמניות יותר מסוכנות ולכן כדי להספיק לתקן את הנפילות, צריך זמן ולא בטוח שלחוסך מבוגר יהיה מספיק זמן בעוד שלצעיר יש (כל המבחנים והבדיקות לגבי השקעות לטווח ארוך בשוקי המניות הראו תשואה עודפת בלי קשר לעיתוי הכניסה ועיתוי היציאה). אבל מה זה מבוגר, אחרי הכל, היום יש רבים שיוצאים לפנסיה בגיל מאוחר יותר והם מעדיפים להמשיך ולעבוד. להם מאוד יכול להיות שעדיף להיות במסלול מוטה מניות.

כמו כן, האם חוסך שיש לו בצד נכסים, צריך לחסוך באותה רמת סיכון כמו חוסך בלי נכסים אחרים, או שכדאי לו דווקא בחסכון ארוך הטווח בפנסיה להגדיל סיכון?

וכל זה כשגישת ההשקעה העולמית שונה מאוד מהגישה המקומית. כאן שיעור המניות במסלולים הכלליים הוא כ-35%-40% (שזאת עלייה לעומת המצב לפני מספר שנים אז השיעור היה 30%) ועדיין בעולם מדובר על מסלולים כלליים עם שיעור השקעה במניות של 60% והיתר אג"ח ומסלולים סולידיים.