חיסכון לחסוך כסף
צילום: Image by jcomp on Freepik

מה ההטבות שאתם מקבלים בחיסכון הפנסיוני והאם הן בסכנה?

פקידי האוצר רוצים לחתוך בהטבות הפנסיה כדי לסבסד את תקציב הביטחון; איפה זה פוגש אתכם והאם יבוטלו הטבות לחוסכים צעירים?
עמית בר | (14)
נושאים בכתבה הטבות מס פנסיה

ההטבות מס על החיסכון הפנסיוני בסכנה. פקידי האוצר דורשים לקצץ בהטבות המס האלו ולמרות שיש הגיון רב לקצץ בהן, נראה שהמהלך הזה יהיה מאוד קשה פוליטית. מנגד, סיכוי טוב שהפטור ממס על קרנות השתלמות ייפגע באופן חלקי - הוא יהיה קיים לתקופת החיסכון של 6 שנים אך כשהקרן תהיה נזילה כבר יפוגו ההטבות הגדולות (הטבה בהפקדה, בחיסכון ובמשיכה).

לקריאה נוספת:

דמי ניהול נמוכים והגדלת התחרות: לקראת מכרז קרנות ברירת המחדל

הטבות המס על קרנות השתלמות מסתכמות בכ-9 מיליארד שקל בשנה וההטבה על קרנות נזילות מסתכמת על פי ההערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. ההטבה בחיסכון הפנסיוני היא סדר גודל של 90 מיליארד שקל. הדרישה של פקידי האוצר והתוכנית למיסוי ובעיקר ביטול פטורים נובעת כמובן מהצורך להגדיל את הקופה כשעלות המלחמה עלולה להגיע ל-30-50 מיליארד שקל בשנה הבאה כשבמקביל יש עלייה פרמננטי בתקציב הביטחון.  עוד ביטולי הטבות שמדיינים בהם - ביטול הפטור על מס בהשכרת דירה,  ביטול הפטור על מכס ברכישות באינטרנט עד 75 דולר ועוד. 

מבין כל הפטורים, הפנסיה היא הסכום הגדול ביותר ובאוצר שוקלים הפחתה מסוימת של ההטבות. אנחנו לא נרגיש אותם יותר מדי בשוטף, חלק מהן הם הטבות לגיל פרישה, ולכן מצד אחד יהיה לכאורה קל להעביר את השינויים האלו, רק שמצד שני, נראה שנגיעה בפנסיה, תקפיץ פוליטיקאים רבים שיתנגדו. 

החובה לחסוך

חובה לחסוך בפנסיה. הממשלה לפני 16 שנה חייבה על פי חוק לחסוך לפנסיה. המטרה היתה שעובדים יגיעו לגיל פרישה עם מספיק חיסכון כדי להתקיים ללא עבודה. זה חשוב, ולמרות שזה לא פותר את כל הבעיות כי יש הרבה אנשים שלפני כן לא חסכו וגם בהמשך חוסכים מעט, זה מעמיד את ישראל במקום טוב ביחס לעולם. אנחנו חוסכים לפנסיה הרבה יותר מהממוצע.

המדינה מעודדת חיסכון, אולי מעודדת יותר מדי. יש הקלות גדולות בהפקדה, ברווחים ובמשיכה. ההטבות הן בעיקר במישור המיסוי והן עולות למדינה 90 מיליארד שקל בשנה

הטבות המס בחיסכון הפנסיוני: תיאוריה

הטבות המס בחיסכון הפנסיוני מחולקות לשני סוגים עיקריים: ניכוי וזיכוי.

ניכוי מס: ניכוי מס מאפשר הפחתה מההכנסה החייבת במס. ההכנסה החייבת במס היא הסכום ממנו מחשבים את גובה המס שעל העובד לשלם. ניכוי מס מאפשר לחוסך להקטין את ההכנסה החייבת במס באמצעות הפרשות לקרן הפנסיה. כלומר, העובד משלם פחות מס הכנסה מכיוון שההכנסה החייבת שלו נמוכה יותר. העובד גם מפריש לפנסיה וגם מקבל מתנה - פחות מס לשלם. 

זיכוי מס: זיכוי מס הוא החזר מס ישיר על חלק מהפרשות העובד לקרן הפנסיה. כלומר, המדינה מחזירה לחוסך חלק מהמס ששולם על ידי מתן זיכוי מס. זיכוי זה מופחת מהמס שהעובד חייב לשלם, ולכן סכום המס הסופי שהעובד נדרש לשלם קטן. הזיכוי הוא לפי שיעור מסך ההפקדה לפנסיה.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

הבדלים בין ניכוי לזיכוי - זה יכול להיות קצת מבלבל ולכן גם הדוגמאות בהמשך, אבל בעיקרון ניכוי מס מאפשר הפחתת ההכנסה החייבת במס ולכן מפחית את גובה המס שעל החוסך לשלם, בעוד שזיכוי מס: הוא החזר ישיר של חלק מהמס ששולם.

דוגמאות להטבות המס בחיסכון הפנסיוני

נניח כי ההפרשה לקרן פנסיה היא 20.83% מהשכר החודשי הכולל את הפרשות העובד והמעביד.

  1. דוגמה 1: שכר חודשי של 10,000 שקל סך ההפקדה השנתית לפנסיה: 10,000×12×20.83%=25,000 
  2. ניכוי מס: מכיוון שההפקדה השנתית (25,000 שקל) עולה על תקרת הניכוי (16,650 שקל), נחשב את הניכוי על התקרה בהינתן מדרגת מס של 20%: 16,650×20%=3,330 
  3. זיכוי מס: מכיוון שההפקדה השנתית (25,000 שקל) עולה על תקרת הזיכוי (9,300 שקל), נחשב את הזיכוי על התקרה:
  4. 9,300×35%=3,255 יש כאן הטבה שנתית של 6,585 שקל, כמעט 550 שקל שקל נטו! זה מאוד משמעותי ברמות שכר הזו שהיא סדר גודל של 7.5-8 נטו.
  1. דוגמה נוספת - שכר חודשי של 20,000 שקלסך ההפקדה השנתית לפנסיה:
  2. 20,000×12×20.83%=50,000 
  3. ניכוי מס: מכיוון שההפקדה השנתית (50,000 שקל) עולה על תקרת הניכוי (16,650 שקל), נחשב את הניכוי על התקרה (עדיין 20% מס):
  4. 16,650×20%=3,330 
  5. זיכוי מס:  נחשב את הזיכוי על התקרה:
  6. 9,300×35%=3,255.
הטבות המס זהות בשלב ההפקדה בשתי הדוגמאות, אבל יש גם הטבות מס נוספות - ראשית פטור מהרווחים בקרן הפנסיה עצמה ואז ככל שהשכר גבוה יותר כך הפטור ממס משמעותי יותר והטבה נוספת היא במשיכה. יש קצבה שעד אליה ניתן למשוך את הכסף ללא מס, כאשר יש גם פטור על משיכה בגובה מסוים וגם כאן ככל שהפנסיה גדולה יותר ההטבה גדולה יותר.

אם וכאשר יהיו שינויים במיסוי על הפנסיה, הן יכולות להיות בכמה אופנים -  הפחתה של הזיכוי, הפחתה של הניכוי, שינוי הקצבה הפטורה בגיל פרישה ואולי - עידוד לחיסכון רק מכגיל מסוים, נניח גיל 30. ואז החוסכים הצעיירם לא ייהנו מההטבות האלו ובמקביל יהיו פטורים מהפקדות לפנסיה. בתחשיבים שונים של האוצר בעבר, זאת היתה אופציה אפשרית. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    נובח סידרתי 03/07/2024 14:16
    הגב לתגובה זו
    תמיד היה ותמיד יהיה. מקווים שמשהו יתפוס. זה מאיץ אינפלציה מטורלל כי ככל שהתמריצים חסוך יקטנו, יחסכו פחות והצריכה תעלה... וגם תמיכת המדינה/עמותות בפנסיונרים עניים (כי הקטינו חסכון) תצטרך לגדול. אבל בעזרת השם (בעיקר כמדיניות), אין סיבה לדאגה.
  • 9.
    Hguy 01/07/2024 18:27
    הגב לתגובה זו
    מאות מיליארדים בקרן העושר הבטיחו ביבי ושטיינמיץ סנדלרים המתווה הגז. עבדו עלינו בעיניים. אולי יהיו פרורים. יכולנו ךממן כמה מלחמות . שני אלה חנות ירקות לא יכולים לנהל. הגז נגזל על ידי הטייקונים בשיתוף פעולה של ביבי ושטיינמיץ.זה לא רק הערך היחיד שהושמד בעיקר על ידי נתניהו ואנשיו המושחתים שרק כסאם מעניין אותם.
  • 8.
    קודם שיבטלו את הפנסיות התקציביות והשכר המופקע של השופטי (ל"ת)
    דניאל שמו 01/07/2024 14:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שייקח את הקצבאות מהחרדים ואז יישאר מספיק כסף לשאר המשרד (ל"ת)
    סטוקלה 01/07/2024 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שורפי האסמים שורפים 01/07/2024 13:41
    הגב לתגובה זו
    ממשלת שריפת האסמים מחרבת גם את החסכונות של הציבור. גם ככה הם מחסלים את המדינה ונותנים את כולה על מגש של כסף לפלסטינים, אז לשיטתם בשביל מה צריך חסכונות!
  • 5.
    סוכנים 01/07/2024 12:33
    הגב לתגובה זו
    רגולטור רקוב
  • סוכנים 02/07/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר למס?
  • 4.
    מה שאני לא רואה היכן מקצצים לסמוקי הדם וסרבני הגיוס? (ל"ת)
    מוגלה 01/07/2024 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שוני 01/07/2024 11:53
    הגב לתגובה זו
    משכורות עתק של האנשים בכנסת, שיחפו הכספים של ההון השחור אצל הערבים החרדים וכלל הציבור.
  • העורב 01/07/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    צריך שבהצבעות בכנסת על חוקים הנוגעים לפנסיה תקציבית ומיסוי על דירות שניות שלישיות ועשיריות לא ישתתפו ח"כ שיש להם ניגוד עיניינים. הבעיה שמי שישאר להצביע יהיו אולי עשרה ח"כים ואז תתלוננו על זה שזו לא דמוקרטיה.
  • לא משנה 01/07/2024 13:35
    הגב לתגובה זו
    מעניין מה הם עושים ב"פגרות" ? מה הם עושים כשה "עובדים" ? מה המס שהם משלמים ומה תקציב שהם מקבלים בשביל להקים לשכה ? יש הרבה שאלות. מי יתן תשובות ?
  • 2.
    המגיב 01/07/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
    יבוטלו הטבות המס. בנוסף - ברור גם שכשלרוב המוחלט של הציבור יהיה חיסכון פנסיוני עצמאי, תבוטל "קצבת זקנה" של הביטוח הלאומי, וכך גם פיצוי על תאונות עבודה (חברות הביטוח ישלמו, וביטוח לאומי לא ישלם)
  • 1.
    זה ממשלה או קרקס ? (ל"ת)
    יוסי חתוכה 01/07/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
  • שתי התשובות נכונות (ל"ת)
    העורב 01/07/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

קרן השתלמות היא מוצר עם תשואה אפקטיבית גבוהה מהתשואה ברוטו בזכות הטבות המס; זה מוצר ל"עובדים עשירים" שמפלה עוד יותר את העובדים החלשים. באוצר לא מצליחים למסות אותו, אבל יש "מיסוי שקט" - ככה זה עובד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

קרן ההשתלמות נותרה אחד מכלי החיסכון הנפוצים בישראל ובטוח שהטוב בהם. הטבות המס על החיסכון בהשתלמות הופכות את המוצר לכזה שבעצם לא רק שאין עליו מסים, אלא יש הטבות - התשואה האפקטיבית למשקיעים גדולה מהתשואה ברוטו. בהפקדה אין מס ויש הטבת מס בשכר (מכירים בהפקדות כהוצאה שמקטינה את תשלום המס על השכר), בקרן עצמה אין מס על רווחים ובמשיכה אין מס על רווחים. גן עדן לחוסכים, צריך רק להזכיר שזה לא לכולם - קרן השתלמות היא מוצר ששכירים מקבלים רק אם המעסיק מסכים, בפועל זה מוצר לתפקידים ציבוריים ותפקידים מרמת ניהול מסוימת, וגם לעצמאים.

עבור שכירים ההטבות של הקרן השתלמות נשחקות בהדרגה. בעוד תקרות ההפקדה אצל עצמאים עולה בהתאם למדד כדי שההטבה לא תישחק, שכירים נתקעים עם תקרה קפואה מאז 2004, מה שמקטין את הפטור ממס על רווחים ומקטין בעצם את ההטבה הכוללת. השכר הממוצע כעת הוא באזור 15.6 אלף שקל (שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל) ובשכר הזה עדיין מקבלים הטבות מלאות, אבל קצת מעל, ויש תקרה. אם נניח שנתיים-שלוש של אינפלציה ועליית שכר של 2%-3%, נקבל עוד 3 שנים שכר ממוצע של כ-17.5 ותקרת הפקדה של 15.7 אלף שקל - כלומר כמות השכירים עם קרן השתלמות שנפגעת מהתקרה תגדל דרמטית. התקרה לשכירים קפואה זה שנים

התקרה לשכירים מבוססת על שכר חודשי מקסימלי של 15,712 שקל, עם הפקדה של עד 10% - 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. זה מגיע ל-18,854 שקל בשנה, סכום שמזכה בפטור מלא ממס רווחי הון. אך מאז 2004, התקרה לא עודכנה, בעוד האינפלציה הצטברה לכ-48% והשכר הממוצע זינק בשיעור דומה. שכיר שהרוויח 15.7 אלף שקל לפני 20 שנה קיבל הטבה מלאה - על כל השכר, אבל היום השכר שלו אמור להיות באזור 23 אלף שקל והוא מקבל רק על שני שליש הטבה - כלומר, ההטבה נשחקה בשליש. הפער מול עצמאים הולך וגדל

לעומת זאת, עצמאים נהנים מעדכון שנתי. בשנת 2025, תקרת הפטור ממס רווחי הון עלתה לכ-20,550 שקל, ועבור הטבת מס הכנסה – 4.5% מהכנסה עד כ-293 אלף שקל, כלומר עד 13.2 אלף שקל  מוכרים כהוצאה. זה מאפשר לעצמאים להגדיל הפקדות בהתאם לעליית המדד.

ביטול ההטבה בדלת האחורית

השחיקה הזו אינה מקרית. האוצר ניסה לבטל את ההטבה לשכירים מספר פעמים, בטענה נכונה שהיא רגרסיבית ומיטיבה עם בעלי שכר גבוה - כ-70% מההטבה זורמת ל-20% העליונים בהכנסות. אך הוא לא הצליח להעביר את זה מול לובי חזק וגדול של ההסתדרות. במקום ביטול, נבחרה שיטה שקטה: הקפאת התקרה  (הרחבה: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים)

חיסכון (בעזרת AI)חיסכון (בעזרת AI)

הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028

איך עובד המנגנון כיום ולמה הוא כל כך חשוב, מה האוצר רצה לשנות ואיך זה היה משפיע על החוסכים



ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה חיסכון פנסיה


ועדת הכספים אישרה הארכה נוספת של הוראת השעה במנגנון הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה עד סוף 2028. זו דחייה משמעותית של הרפורמה שמשרד האוצר ביקש להחיל על חלוקת רשת הביטחון הממשלתית לחוסכים. התכנון המקורי היה להתחיל ביישום המודל החדש בינואר 2025, אך זה נדחה תחילה לינואר 2026, וכעת שוב - לתקופה ארוכה בשלוש שנים נוספות.

הבטחת התשואה מהווה רכיב מרכזי ביציבות המוצר הפנסיוני בישראל, במיוחד עבור חוסכים קרובים לפרישה או אלו שכבר נמצאים בשלב קבלת הקצבה. המנגנון מפחית את התנודתיות בשווקים ומאפשר לקרנות לספוג תקופות חלשות מבלי לגרום לזעזוע חד בגובה הקצבה החודשית. בעוד השיח הציבורי מתמקד בדמי ניהול ובתשואות, חשיבות ההגנה הזו אינה נופלת מהם כלל.

המנגנון הנוכחי החליף את האג"ח המיועדות שהבטיחו בעבר ריבית קבועה של 4.86% לחוסכים. מאז 2023, הכספים מושקעים בשוק ההון הפתוח, אך המדינה מתחייבת להשלים תשואה של 5.15% בשנה על כ-30% מנכסי הקרן, אם התשואה בפועל נמוכה מכך. זהו מנגנון המפחית משמעותית את הסיכון בתקופות חלשות בשווקים, ובולט במיוחד אצל מקבלי קצבה חודשית, שם היעד המרכזי הוא לצמצם תנודתיות ולמנוע פגיעה ישירה בקצבה.

האם יש באמת הבטחת תשואה? תלוי בגיל שלכם

החלוקה הנוכחית של ההגנה בין קבוצות הגיל נותנת עדיפות את הפנסיונרים, שמקבלים הגנה על כ-60% מהנכסים שלהם. אצל שאר החוסכים, ההגנה מתחלקת באופן שוויוני יותר. קיים כאן עיוות מסוים, שכן נראה הגיוני שחוסך בן 30 יקבל פחות הגנה מחוסך בן 62, אך המנגנון הנוכחי מנסה לאזן בין הצרכים השונים של כל קבוצות הגיל.

האוצר קידם מודל שבו רק חוסכים מעל גיל 60 היו מקבלים הבטחת תשואה מוגדלת, עם הגנה על 40% מהחיסכון, בעוד חוסכים צעירים יותר היו נשארים עם הגנה נמוכה משמעותית. הבעיה המרכזית היא מבנית: במסלול השקעה אחד, כל העמיתים מחזיקים באותו סל נכסים בדיוק, ולא ניתן לתת השלמת תשואה שונה לאנשים שונים באותו מסלול.