ניצול של מבוגרים וזקנים - מי הנפגעים הגדולים בפרשת סלייס ואיך ניתן להגן עליהם?

פרשת "סלייס גמל" מדגישה את הצורך בעדכון החקיקה והידוק האכיפה על גופים מוסדיים ומפיצים בכל הקשור לניצול פיננסי של משקיעים זבעיקר מבוגרים וזקנים. הפרשה שנחשפה לאחרונה מחדדת את הצורך בפעולות נוספות ברגולציה למנוע הישנות של מקרים כאלה. מדובר בפרשה רחבת היקף שבה "התאדו" כ-800 מיליון שקל מכספי החסכון הפנסיוני בעיקר של אזרחים ותיקים. רשות שוק ההון והביטוח היתה אמורה להגן על כספי המשקיעים-חוסכים האלו, זה לא נעשה השאלה אם נערכים לפיקוח בעתיד.

 

השקעות אלטרנטיביות – סיכון או הזדמנות?

המנהל המיוחד שמונה על ידי רשות שוק ההון ל"סלייס גמל" מצא אי סדרים חמורים בעיקר בקופות הגמל בניהול אישי (IRA), קופות אלה שימשו כצינור להעברות כספים להשקעות אלטרנטיביות מפוקפקות. בהשקעות מסוג זה ניתן למנות קרנות ההשקעה בנדל"ן, קרנות פרייבט אקוויטי והלוואות פרטיות. בניגוד לקופות גמל רגילות, שבהן החברה המנהלת אחראית על ניהול ההשקעות, הרי שקופות הגמל האישיות החוסך מנהל את ההשקעות בעצמו. השקעות אלטרנטיביות, בדרך כלל השקעות לא סחירות, הפכו לפופולריות בשנים האחרונות בין השאר בשל הריבית הנמוכה ששררה בשווקים והרצון של משקיעים למצוא אפיקי השקעה אטרקטיביים.

במקרים רבים מדובר בהשקעות שאינן מפוקחות וההשקעה בהן מתאימה לגופים מוסדיים ומשקיעים כשירים, קרי, משקיעים בעלי עושר פיננסי גבוה המסוגלים להבין בצורה מעמיקה את הסיכונים הגלומים בהשקעות אלה. עבור משקיעים שאינם מומחים בתחום, השקעות אלו עלולות להוות מלכודת מסוכנת בעלת השלכות חמורות בעיקר כשמדובר בחסכון פנסיוני משמעותי שצריך לספק את צרכיו של האדם אחרי הפרישה.
 

הסתבכות סלייס גמל והשלכותיה

מסתבר שחלק ניכר מהנפגעים בקופות הגמל האישיות בסלייס גמל הם אנשים בגיל השלישי (מעל 65) . בכך הפכה חברת הגמל לכאורה כשותפה בניצול פיננסי של משקיעים זקנים. כפי שתואר בתקשורת על פי המנהל המיוחד מטעם רשות שוק ההון דפוס הפעולה היה כדלקמן: קרנות אלטרנטיביות הרשומות בחו"ל, שווקו באמצעות סוכני ביטוח בישראל. המשווקים שכנעו לקוחות לנייד כספי חסכון פנסיוני לקופות גמל וקרנות השתלמות בניהול אישי ומשם הכספים הועברו לקרנות השקעה מסוימות.

הפרשה חושפת את הקלות בה ניתן לנצל את אמונם של משקיעים ותיקים באמצעות הבטחות לתשואות גבוהות או הלוואות בתנאים מועדפים. יתרה מזאת, המנהל המיוחד טוען גם שחלק מאותם משווקים הם גם בעלי עניין בקרנות אלה כשותפים, מה שמעלה חשש לניגוד עניינים חריף אל מול טובת הלקוח. ניתן לומר בוודאות שקרנות השקעה מסוג זה אינן מתאימות לפרופיל השקעה של אדם זקן ולא צריכות להיות מרכיב משמעותי בחסכון הפנסיוני שלו.

 

הפערים בפיקוח הרגולטורי

בהקשר זה ראוי לציין שבישראל פועלים מספר גופי פיקוח - רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך והמפקח על הבנקים, שבפועל הסנכרון ביניהן נמוך כשלעיתים לא קיים סנכרון כלל; רשות שוק ההון מסדירה את פעילות היצרנים – חברות ביטוח, חברות מנהלות והמפיצים בתחום (סוכני ביטוח, משווקים ויועצים פנסיוניים), בעוד שהרשות לניירות ערך אמונה על פעילות הגופים הפיננסיים בתחומים שאינם פנסיוניים כגון חברות ניהול תיקים, יועצי השקעות וקרנות השקעה. חוסר התיאום בין הרשויות הללו עלול ליצור מרחב לפעילות לא כשרה, ניצול פיננסי של משקיעים וזמן תגובה ארוך מידי לניטור ועצירת פעולות חשודות.

בכך, היעדר סנכרון זה מוביל לכך שגופים פיננסיים יכולים לפעול במרחב אפור שבו הפיקוח אינו ברור והתקנות אינן מוחלטות. תופעה זו מדגישה את הצורך הדחוף ברפורמה כוללת שתשלב את כל גופי הפיקוח לפעולה מתואמת ומאוחדת.

 

מה ניתן ללמוד מהאמריקאים?

כפי שניתן היה לצפות, גם במקרה של "סלייס גמל", אוכלוסיית הזקנים היא הנפגעת הראשית. השיעור הזקנים באוכלוסייה הולך וגדל באופן מואץ. אוכלוסייה זו מתאפיינת בצבירה פנסיונית ופיננסית גבוהה יחסית לכלל האוכלוסייה, ועלולה לשמש יעד להונאות השקעה וניצול פיננסי.

חוזר גופים מוסדיים להסדרת השירות מול אזרחים ותיקים שפורסם בשנת 2022 הכיר בבעיה ודרש שחברה מנהלת תפעל ל"יצירת מנגנונים שמתריעים, מזהים ופועלים במקרים של חשש לניצול כלכלי של אזרחים ותיקים. לרבות מתן שיקול דעת לעכב ביצוע פעולה כגון משיכת כספים במקרה של חשד מסוג זה". למרות זאת, נראה כי ההנחיות הללו אינן בהירות מספיק, וחסרה מעטפת רגולטורית אפקטיבית נוספת שתאפשר לגופים לפעול בצורה אפקטיבית במידה ועולה חשש לניצול פיננסי של משקיעים זקנים.

אם כך, מה ניתן ללמוד מהפעולות והחקיקה שיזמה רשות ניירות ערך בארה"ב SEC ורשות הפיקוח על הגופים הפיננסיים FINRA? הגופים הנ"ל פעלו בשנים האחרונות בצורה נחרצת בחקיקה והעלאת מודעות של תופעת הניצול הפיננסי של משקיעים זקנים. לצורך כך דרושות פעולות הסדרה נוספות כמוסבר בהמשך.

פעולות הסדרה נדרשות: על מנת לייצר מסגרת אפקטיבית שתמנע את האירוע הבא יש לרתום את הגופים הפיננסים כולם לפעולות ניטור, מניעה והעלאת מודעות. להלן מספר פעולות נדרשות ברוח החקיקה בארה"ב:  

1. גיבוש מדיניות של גופים פיננסיים (אורות אדומים): גופים פיננסיים ופנסיוניים (יצרנים ומפיצים) ידרשו לקבוע מדיניות ולנקוט בפעולות לניטור ומניעה של ניצול פיננסי של זקנים כולל הגדרה של "אורות אדומים" לתרחישים מסוימים. למשל, חוסך מבוגר המנייד סכום גבוה יחסית ממסלול השקעה מנוהל למסלול השקעה בניהול אישי ידליק באופן אוטומטי "אור אדום" לניצול פיננסי.  

2. מתן חסינות לגוף הפיננסי במידה והוא מעכב או משהה העברת כספים: גוף פיננסי (חב' ביטוח, קופת הגמל, קרן הפנסיה) יהיה רשאי לעכב העברת כספים עד תום בירור ובתנאי שהוא פועל בהתאם למדיניות ונהלים סדורים ובתום לב (לא ממניעים שיווקיים); פרק הזמן שניתן יהיה לעכב העברה יהיה קצוב בזמן והגוף הפיננסי יזכה לחסינות בפני תביעות על אי ביצוע העברה במועד.   

3. מתן חסינות לגוף הפיננסי במידה והוא מחליט לערב את איש האמון שהלקוח הסכים מלכתחילה שניתן יהיה לשתף במידה ועולה חשד לניצול פיננסי: הלקוחות יהיו רשאים לספק לגוף הפיננסי שם של איש אמון (לא בהכרח המוטבים או השאירים) שניתן להעביר אליו את המידע אם יש חשש לניצול פיננסי של הלקוח ובכפוף לתנאים הנ"ל.

4. דיווח על מקרי חשד לניצול פיננסי לגורם רגולטורי מתכלל (למשל הרשות לניירות ערך): דיווח לגוף מתכלל יאפשר ניטור מוקדם של העברות כספים בהיקפים גדולים ולמנוע פרשיות ניצול פיננסי בהיקף גדול.

5. העלאת מודעות צרכנים: הגופים הפיננסים יחויבו בביצוע הסברה להעלאת מודעות של לקוחותיהם לתופעות הניצול הפיננסי ועושק זקנים.

6. השקעה בקרנות השקעה אלטרנטיביות באמצעות קופות בניהול אישי: השקעה בקרנות אלא תתבצע התאם לכללי רשות ניירות ערך להשקעות מסוג זה וכן בכפוף לאנליזה שנתית מטעם גורם אובייקטיבי שתסופק לחברה המנהלת והלקוחות ותאפשר לסווג את רמת הסיכון של המכשיר לפרופיל הסיכון של הלקוח.     

לסיכום, תופעת הניצול הפיננסי של משקיעים מקבלת תשומת לב רבה בעולם המערבי, אך בישראל נדרשות עוד פעולות הסדרה ממוקדת כדי להגן על האוכלוסייה הוותיקה. הנושא דורש התייחסות מיידית של מקבלי ההחלטות והגופים הרגולטוריים כדי להבטיח שהחיסכון הפנסיוני של אזרחים ותיקים יהיה מוגן מפני ניצול פיננסי והונאות. רק באמצעות פעולה נמרצת ומקיפה ניתן להבטיח את אמונם של המשקיעים ברגולציה ובחברות המנהלות ולשפר את תחושת הביטחון הכלכלי של החוסכים והאזרחים הוותיקים.

קובי רוזין הוא מרצה בחוג למנהל עסקים במרכז האקדמי לב, גרונטולוג פיננסי ודירקטור בגוף פיננסי