האם יבוטלו הטבות מס לפנסיה? כן; במי זה יפגע? רק בעשירונים העליונים

משרד האוצר הודיעע במפורש שהטבות המס על קרנות השתלמות אינן מוצדקות. קרנות ההשתלמות נחשבות סדין אדום מבחינת לוביסטים רבים וללוביסט הראשי - ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, ולכן נראה שלא תבוטל ההטבה הענקית, שהיא 0% מס. כן תבוטל ההטבה על פטור מרווחי הון מהשנה השביעית ואילך. מדובר בהערכה גסה על מרכיב קטן מההטבה כולה, והחוסכים גם יכולים לעבור אחרי שש שנים לקרן חדשה. אין בכך שינוי גדול. 

האוצר גם טוען כבר שנים שהטבות המס בפנסיה הן גבוהות. אין בזה חדש, ומדי שנה-שנתיים עולה השאלה אם לבטל חלק מההטבות האלה. בפועל, לא נוגעים בפנסיה ובהטבות, אבל בזמן מלחמה, כשיש גירעון תקציבי של 50-40 מיליארד שקל, והולכים לצמיחה קבועה בהוצאות הביטחון של 30-25 מיליארד שקל, ברור שזה על המדף.

זה לא סמוטריץ' - זו המלחמה

לא מהלך פוליטי - סמוטריץ' לא מקצץ לכם בפנסיה, אם שר האוצר היה יאיר לפיד, אז זה היה לפיד. אם זה היה אביגדור ליברמן, אז זה היה ליברמן. זה לא קשור לשר האוצר, זה קשור להוצאות הביטחון הכבדות ולצורך למצוא להן מקורות. מה שכן באשמת סמוטריץ' זה סדר העדיפות הבעייתי - קודם כל צריך לבטל את הטבות המס על שכר הדירה. הטבות מס שגורמות לכאלה שיש להם שתי דירות להתעשר יותר, ולאלה שאין להם דירה להתבסס במציאות של שכירות. בדיוק כמו שיש מסים על עבודה ועל רווחי הון בבורסה, צריך להיות מס על שכר דירה.

גם מס על קרנות השתלמות, שהוא מוצר מושחת ומעוות, חייב להיות. זה, כאמור, יהיה קשה. ביטול הטבת מס על פנסיה הוא גם לא פשוט, אבל הוא דווקא מספק סוג של שוויון - הפגיעה הגדולה תהיה בעשירונים העליונים. שבהם נמצאת ההטבה. בקרב העשירונים שבאמצע ומטה, ההטבה היא שולית ולכן הפגיעה בהם לא תהיה, או שתהיה שולית. 
 

הטבות המס על הפנסיה יקוצצו 

וכדי להכשיר את הכוונה, מתפרסם כעת דוח של הכלכלן הראשי, שמואל אברמזון על הטבות המיסוי על הפנסיה. הדוח מחדד את הפערים בהטבות ויוצר קרקע נוחה לביטול חלק מההטבות, אם כי כמובן שיהיה על זה מאבק גדול. השאלה בסוף היא איך לתעדף? במה  עדיף לפגוע בקצבאות לביטוח לאומי, בהקפאת מדרגות שכר או בהטבות מס בפנסיה? בהגדרה עדיף לגעת בהטבות מס.

   בישראל מעודדים חיסכון לפנסיה דרך הטבות גדולות מאשר במקומות אחרים ב-OECD

 

בישראל ההטבות גבוהות ביחס לעולם

על פי הדוח של הכלכלן הראשי באוצר -  הטבת המס לחיסכון פנסיוני הינה הטבת המס הגבוהה בישראל וניכר שהיא גבוהה גם בהשוואה בינ"ל.o נכון לשנת 2024 סך ההטבות הפנסיוניות מוערכות בכ-34- מיליארד שקל בשנה (מהן 9 מיליארד  הפרשות לביטוח הלאומי) – כשליש מסך הטבות המס בישראל.

שיעור הטבת המס ביחס להפקדות לפנסיה בישראל גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD בכל רמות השכר – ישראל ממוקמת ראשונה במדד זה עבור בעלי שכר ממוצע; ובמקום העשירי עבור משתכרים בגובה 4 פעמים השכר הממוצע.

 חוסך בעשירון עליון מרוויח 742 אלף שקל בהטבות מס. בעשירון ה-5 החיסכון הוא 189 אלף שקל - הכלכלן הראשי מציע לפגוע בהטבות לעשירונים עליונים

הטבת המס לחיסכון פנסיוני בישראל הינה רגרסיבית - כלל הטבות המס לפנסיה שניתנות לאורך חיי החוסך (מהוונות) גבוהות פי 4 בעשירון השכר העליון ביחס לעשירון ה-5 ופי יותר מ-40 ביחס לעשירון התחתון. כך, ההטבה לעשירון העליון מהווה 28% מסך ההטבות לחוסכים ושל שני העשירונים העליונים כמחצית (47%).

 

מה משפיע על הטבת המס ומי נהנה ממנה?

בשלב ההפקדה לפנסיה, שהינו חלק משמעותי מסך ההטבות, גובה ההטבה החודשית הממוצעת שניתנת לעשירון העליון מוערכת בכ-2,370 שקל - פי 6 מהעשירון ה-5 ויותר מפי 100 מעשירון השכר התחתון.

הטבות המס הפנסיוניות ביחס להפקדה לפנסיה (או ביחס להכנסה) עולות באופן ניכר עם רמת השכר.  הטבת המס הגבוהה לחיסכון פנסיוני אינה נדרשת להבטחת חיסכון בסיסי הולם למועסקים.

  מי נהנה מההטבות ומי לא?
 
בישראל קיימת חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני עד השכר הממוצע. מעבר לכך, ברירת המחדל בהפרשה לפנסיה מעל השכר הממוצע משחקת ככל הנראה תפקיד מרכזי מאד בהחלטה של הפרטים לחסוך גם עבור חלק שכר זה.

בנוסף, קיימות ראיות יחסית עקביות בספרות המחקרית לכך שבעלי הכנסה גבוהה נוטים בעיקר להקצות מחדש את חסכונותיהם בעקבות הטבות המס (ולא להגדיל את סך החיסכון שלהם) זאת כשהחיסכון הוולונטרי מההכנסה נטו בקרב בעלי שכר גבוה בישראל הינו משמעותי - שיעור החיסכון מתוך ההכנסה נטו של משקי הבית בעשירון התשיעי עמד בשנת 2022 על 37% ובעשירון העליון על .42%.

 

צמצום הטבות המס לא יפגע בחיסכון ויוסיף מיליארדים לקופה

צמצום הטבת המס יפחית את רגרסיביות ההטבה והינו בעל השלכות פיסקאליות משמעויות - צמצום הטבת המס בפנסיה יכול להיעשות בשלבי החיסכון השונים (הפקדה, צבירה ומשיכה). כלכלני האוצר בדקו את אפשרות צמצום ההטבה בהפקדה, שהינו בעל תועלות פיסקליות מיידיות ומשמעותיות יחסית, ויכול להיעשות במספר אופנים. לצורך המחשה הם ניתחו מה יקרה עם יצמצמו את רגרסיביות ההטבה (מתמקדים בהפחתה משמעותית יותר של ההטבה בעשירוני השכר הגבוהים) ואת פוטנציאל הגידול בגביית המס. המסקנה - לא יקרה הרבה והמדינה תחסוך בהטבות מס גדולות. 

מה ההטבה בעת ההפקדה לפנסיה?
 

 
למה בכלל יש הטבות מס בפנסיה?

ההתערבות הממשלתית בתחום הפנסיה נועדה להבטיח לגמלאים קיום בכבוד ואף יותר מכך – שימור רמת החיים טרם היציאה לגמלאות. התערבות זו נובעת מהחשש שהפרטים לא יחסכו מספיק לאורך שנות עבודתם. מדינות רבות מסדירות את נוהלי החיסכון ובוחרות למשל להחיל חובת חיסכון או חיסכון כברירת מחדל; ו/או מעודדות את המועסקים להגדיל את החיסכון לפנסיה על ידי מתן הטבות מס או מענקים לחיסכון. בישראל מתקיימים כל שלושת אמצעים אלו - מונהגת חובת חיסכון עד לגובה השכר הממוצע, מתקיימת פרקטיקה של שימוש בברירת מחדל לחיסכון גם מעבר לשכר הממוצע, וניתנות הטבות מס משמעותיות לחיסכון פנסיוני. עם זאת, לאור חובת החיסכון הפנסיוני בישראל עולה השאלה האם הטבת המס לחיסכון פנסיוני - שהיא הטבת המס הגבוהה בישראל - נדרשת לצורך הבטחת חיסכון הולם?

כלכלני האוצר עונים - "חלק ניכר מההטבה מופנה לעשירוני השכר הגבוהים, עבורם גובה החיסכון מאפשר קבלת קצבה הגבוהה מהקצבה הבסיסית ההולמת כפי שנובעת מהסדר פנסיית החובה (חובת הפרשה היא עד גובה השכר הממוצע במשק). אנו מראים שצמצום ההטבה ימתן את רגרסיביות ההטבה, אינו צפוי לפגוע בחיסכון באופן ניכר והינו בעל השלכות פיסקליות משמעויות".

הטבות המס לעשירון העליון - 740 אלף שקל לחוסך; הטבות המס של שני העשירונים העליונים כ-17 מיליארד שקל בשנה

גובה סך ההטבה הפנסיונית המהוונת לאורך חיי החוסך עולה באופן ניכר עם עשירוני השכר כשעבור העשירון העשירי ההטבה מסתכמת בכ-740 אלף שקל לחוסך. פי 4 מהעשירון ה-5.

ההטבה לעשירון העליון מהווה 28% מסך ההטבה לחוסכים ושל שני העשירונים העליונים כמחצית מסך ההטבה - כלומר כ-17 מיליארד שקל. 

באופן דומה, גובה ההטבה החודשית הממוצעת שניתנת לעשירון העליון בשלב ההפקדה לפנסיה, שמהווה חלק מרכזי בסך ההטבה, מוערכת בכ-2,370 שקל - פי 6 מהעשירון ה-5 420 שקל בחודש ופי 100 מהעשירון בתחתון - 18 שקל בלבד.

המסקנה של הכלכלן הראשי היא שהטבת המס הגבוהה לחיסכון פנסיוני אינה נדרשת להבטחת חיסכון הולם למועסקים - "ההטבה כלל אינה נדרשת כדי להביא את החוסכים לרמת החיים שהמדינה רואה בה כרמה הבסיסית ההולמת ואף כדי לשמור על רמת החיים טרום הפרישה לגמלאות", כתוב בדוח, "זאת משום שעד השכר הממוצע קיימת חובת הפרשה ושמעבר אליה ברירת המחדל בהפרשה לפנסיה משחקת ככל הנראה תפקיד מרכזי מאד בהחלטה של הפרטים לחסוך. בנוסף, קיימות ראיות יחסית עקביות בספרות המחקרית לכך שבעלי הכנסה גבוהה נוטים בעיקר להקצות מחדש את חסכונותיהם בעקבות הטבות המס (ולא להגדיל את סך החיסכון שלהם).

"מעבר לכך, החיסכון הוולונטרי מההכנסה נטו בקרב בעלי שכר גבוה בישראל הינו משמעותי. כך למשל, אנו מוצאים שנכון לשנת 2022 שיעור החיסכון מתוך ההכנסה נטו (כלומר לאחר ההפרשות לפנסיה במסגרת מקום העבודה) של משקי הבית בעשירון התשיעי עמד בממוצע על 37% ובעשירון העליון על .42% על כן, נראה שצמצום ההטבה לעשירונים הגבוהים יפגע בממוצע לכל היותר בצורה שאינה משמעותית בסך החיסכון שלהם או ברמת החיים שלהם בגמלאות".
 

איך לבטל חלק מההטבות, בלי פגיעה בחיסכון וכמה זה יוסיף לתקציב   

 

הכלכלן הראשי מציע פעולות אופרטיביות -  "צמצום ההטבה בהפקדה, שהינו בעל תועלות פיסקליות מיידיות ומשמעותיות יחסית, יכול להיעשות במספר דרכים. כך למשל, ניתן להפחית את תקרת הפרשות המעסיק המוטבות לתגמולים ולפיצויים (הטבות הניכוי) לעבור מהטבה של ניכוי הפרשות המעסיק להטבה של זיכוי ההפרשות (בדומה להפרשות העובד) תוך השארת שיעור הזיכוי או הפחתתו; או לשלב את שני הצעדים שתוארו לעיל (הפחתת תקרות ההטבה להפקדות המעסיק ומעבר מהטבת ניכוי להטבת זיכוי).

אפשרות ראשונה שמציע הכלכלן הראשי -  הפחתת תקרת ההפקדה המוטבת של המעסיק לתגמולים ופיצויים (מ-2.5- ו-3.3 השכר הממוצע במשק בהתאמה) ל-1 שכר ממוצע במשק. הפחתה זו מצמצמת את ההטבה לעשירונים 9 ו-10 בלבד ותוסיף לתקציב 5 מיליארד שקל.

אפשרות שנייה - איחוד כלל תקרות ההפקדה המוטבות (מעסיק ועובד) על 1 שכר ממוצע ומעבר מהטבת ניכוי על הפקדות המעסיק להטבת זיכוי (בדומה להטבה הניתנת על הפרשות העובד) תקטין את גובה ההטבה לכלל החוסכים אך במידה גבוהה יותר בעשירוני השכר הגבוהים; ותצמצם את סך הטבת המס ב-10.5 מיליארד שקל.