הקמתו של מפעל אינטל החדש תקזז חלק מן החולשה בתעשייה הישראלית
התוצר של התעשייה (ללא יהלומים) מהווה רק כ-20% מהתוצר העסקי בישראל, אך משמש מנוע צמיחה חשוב של המשק ומקור עיקרי של מטבע חוץ.
הסיבה לכך נעוצה בצד הביקוש לתוצר התעשייתי. בעוד שעיקר הביקושים בתעשייה הן בארה"ב והן בגוש האירו הינם מקומיים, הרי שבישראל רק כמחצית מהייצור התעשייתי מופנה לשוק המקומי. כתוצאה מכך, לחולשה בכלכלה העולמית (בדגש על גוש האירו) בשילוב עם שקל חזק, הייתה השפעה שלילית על התעשייה המקומית, כאשר עיקר הפגיעה התרכזה בייצור של הטכנולוגיה העלית (נסיגה של כ-6%).
מנגד, ההתאוששות (אמנם איטית) בארה"ב, ובפרט הירידה באבטלה, הובילו לגידול בביקושים המקומיים, וכפועל יוצא להתרחבות הייצור התעשייתי. בגוש האירו כמכלול, העלייה באבטלה והריסון הפיסקאלי של חלק מהממשלות, הובילו לצמצום הביקושים המקומיים ולנסיגה בייצור התעשייתי במדינות מובילות, דוגמת איטליה וספרד, לצד קיפאון בצרפת. עם זאת, הנסיגה הייתה מתונה יחסית, זאת בעיקר, תודות לתעשייה הגרמנית שהמשיכה לצמוח במהלך הרבעון הראשון.
לפיכך, היציבות בביקושים המקומיים מתחילת השנה, הצליחה לצמצם את הפגיעה בייצור התעשייתי, כאשר בייצור התעשייתי ללא טכנולוגיה עלית (כאמור, ענפי הטכנולוגיה העלית הינם הנפגעים העיקריים מירידה בביקושים מחו"ל), נשמרה מתחילת השנה יציבות.
מה צפוי בהמשך השנה? בתרחיש של המשך המגמות הקיימות בחו"ל (כלומר, ללא החמרה בגוש האירו, אשר תוביל לפרישה של אחת המדינות), הייצוא התעשייתי, צפוי להמשיך ולסבול מהביקושים החלשים מעבר לים. אולם, השפעתם השלילית צפויה להיות מקוזזת בחלקה על ידי כניסתו של מפעל אינטל החדש לפעילות מלאה. הייצור לשוק המקומי צפוי להמשיך וליהנות מביקושים יציבים, אולם, גם בתחום זה קיימים מספר איומים.
