בחירות בארה"ב: ביום שלישי זה קורה, אז מי עדיף לשוק המניות?

ביום שלישי, ה-6.11, יתקיימו הבחירות לנשיאות בארה"ב. כרגע הפערים בין המתמודדים קטנים, ונראה כי המירוץ יהיה צמוד עד הסוף. בישראל עוסקים רבים בשאלה מיהו הנשיא אשר יהיה טוב יותר לישראל? אך אנחנו נעסוק היום בשאלה מי מבין המתמודדים שיבחר, טוב יותר לכלכלה האמריקנית? ומהי תפישת העולם של כל אחד מהם? אין ספק שהשנה יותר מאשר בשנים קודמות הנושא הכלכלי נמצא בכותרות, לאור הגירעונות הגבוהים והמחלוקת בין המתמודדים על הדרך הנכונה לקיצוצו.

ברוב מערכות הבחירות הקודמות הנשיא המכהן נבחר לקדנציה נוספת,למעט במצב בו כלכלת ארה"ב הייתה בשפל והנתונים שפורסמו הראו על המשך הרעה. חשוב לציין, כי נכון להיום הנתונים שהתפרסמו בחודשיים האחרונים היו חיוביים ואולי יטו את הכף לטובת אובמה, אך עד שלא תיפול הכרעה, מן הראוי לבחון כל אחד מהתרחישים.

רומני עדיף לאג"ח הממשלתיות; אובמה למניות
המדיניות הכלכלית ההיסטורית של הדמוקרטים נוטה לתמוך במדיניות מוטת צמיחה ובקיצוץ פיסקלי מתון, בעוד הרפובליקנים ידועים יותר כתומכים במדיניות של שוק חופשי, מרסנת וצמצום המעורבות הממשלתית.

בנוסף, המפלגה הרפובליקנית נחשבת לתומכת בתעשייה האנרגיה המסורתית, כלומר נפט ופחם ובתחום הפיננסים. הדמוקרטים נחשבים לתומכים בחברות האנרגיה הירוקה והמתחדשת ובתעשיית הבריאות. מחקרים מראים כי בעבר המניות ורווחי התאגידים רשמו צמיחה חזקה יותר תחת נשיאים דמוקרטים מאשר רפובליקנים. בתקופה זאת האג"ח הממשלתית הניב הפסדים.

זהו, ככל הנראה, פועל יוצא של העובדה כי הדמוקרטים נוטים לתמוך במדיניות מוטת צמיחה. לעומת זאת, בזמן שלטון הרפובליקנים, האג"ח הממשלתיות הניבו חיובית, ואילו המניות הניבו הפסדים. עושה רושם כי מגמות אלו ימשיכו גם לאחר הבחירות הקרובות, אם כי, באופן מתון יותר בעקבות אי הוודאות המוגברת לאור הצורך לקצץ בגירעון הממשלתי, והספק באשר למועמד אשר יבחר לתפקיד נגיד הפד, אשר מסיים את כהונתו בינואר 2014.

הצוק הפיסקאלי ודרכי ההתמודדות איתו
לתוצאות הבחירות חשיבות רבה באופן ההתמודדות עם הצוק הפיסקאלי, שהיקפו 600 מיליארד דולר בשנה. הצוק הפיסקאלי הוא למעשה שורת הטבות אשר ניתנו בשנת 2008 על מנת לנסות ולאושש את הכלכלה האמריקנית בעקבות המשבר ההפיננסי. ממשלת ארה"ב השתמשה בנשק המיסים - הטבות מס, רווחי הון ופטור ממס על דיבידנדים . תוקפם של אלה יפוג בסוף השנה הנוכחית.

המצע הכלכלי של אובמה מתמקד ברפורמות ליצירת צמיחה ותעסוקה במשק, תוך צמצום הגרעון התקציבי והכבדה של מערכת המס על בעלי השכר הגבוה. רומני, לעומתו, חרד לגירעון הגבוה במשק האמריקני, ותומך בהארכת הטבות המס לכולם, לצד קיצוץ תקציבי למעט בביטחון.

כפי שמסתמן היום, אף מפלגה לא תייצר רוב מוחלט בקונגרס אשר יעניק אפשרות לנשיא שיבחר, יהיה אשר יהיה, להעביר בצורה חלקה תוכנית כלכלית. לפיכך, נראה כי הצדדים יגיעו להסכם להארכת תוקף ההטבות לתקופה של חצי שנה נוספת. במידה ולא יגיעו להסכם לגבי הארכת ההטבות ודחיית הקיצוץ הפיסקאלי, צפויה ארה"ב לגלוש למיתון חריף בעל השלכות על הכלכלה הגלובלית. במידה והנשיא המכהן ימשיך לכהונה נוספת, צפוי קיצוץ מתון יותר.

עם זאת, היקף הקיצוץ תלוי מאוד בהרכב חברי הקונגרס, שהרי אובמה כבר נכשל בעבר כאשר ניסה להעביר תוכנית פיסקאלית שעיקריה היה הרחבה תקציבית נוספת בטווח הקצר בתמורה לתוכנית קיצוצים ארוכת טווח.

להערכתנו, העדר פתרון ארוך טווח לבעיית הצוק הפיסקאלי יביא להמשך אי הוודאות ויפגע בצמיחת הכלכלה האמריקאית. חשוב לציין כי במידה ותרחיש זה יתקיים, והטיפול בחוב לא יהיה מיידי - קיימת סבירות גבוהה כי חברות הדירוג העולמיות יחלו לאיים שוב בהורדת דירוג לארה"ב, מה שעלול לגרור תגובות שליליות בשווקי המניות ע"י זעזוע מיידי אך לא ארוך טווח.

לסיכום, גם אם קשה לומר בבירור מי יותר טוב לכלכלה - רומני או אובמה, עושה רושם כי אי הוודאות בשווקים צפויה דווקא להמשיך ולהתגבר לאחר הבחירות, יהיה אשר יהיה הנשיא הנבחר. היות וסביר להניח שהקונגרס לא יקבל החלטות לקראת תום כהונתו, וכל הסכם שיתקבל יושג ברגע האחרון, וכנראה שלא יעניק פתרון אמיתי לבעיות הקיימות בכלכלה האמריקנית. לכן הצפי הוא להמשך תנודתיות גבוהה בשווקים עד למציאת פתרונות ארוכי טווח.