השפעת הגזירות הכלכליות ב-2013-14 על תקציב המשפחה; למי זה יכאב יותר?

כתבה זו פותחת סדרה שתעסוק בהשפעת שוק ההון ואירועים כלכליים אקטואליים על תקציב המשפחה. ובכתבה הראשונה נעסוק בהשפעת הגזירות הכלכליות על הכנסת המשפחה.

אתמול יצאו רבים אל הרחובות להתנגד לגזירות הכלכליות הנכללות בתקציב הממשלה לשנים 2013/14 אשר הוגש לאישור הכנסת. אנו נתמקד בחלק מהן, ונבדוק את השפעת הקיצוצים על תקציב המשפחה.

העלאת המע"מ ב-1% תחילה נעסוק בהעלאת המע"מ בשיעור של 1%, אשר נכנסה לתוקף ב-2.6.13, וכיום המע"מ עומד על 18%. מכיוון שמדובר במס שאינו פרוגרסיבי, בניגוד למשל למס הכנסה, מי שיושפע בצורה הגדולה ביותר אלו הן השכבות החלשות. העלאת המע"מ משפיעה באופן מיידי על כל אחד ואחד מאיתנו, שכן היא מייקרת את מחירי המוצרים שאנו רוכשים ביום יום - בין השאר יתייקרו מיידית החשבונות השוטפים (מים חשמל וכו'). לא במקרה עם ההודעה על העלאת המע"מ, מיהרו רוכשי הדירות לסגור עסקאות, ובחודש מאי חל גידול של כ-40% בנטילת משכנתאות. אמנם, במרבית המקרים, הצרכנים אינם משלמים את מלוא עליית המע"מ וחלקה נספגת ע"י הקמעונאים. אולם אין ספק כי העלייה תורגש בכל מקום אליו נגיע - קניות בסופר או רכישת מוצרים לשנת הלימודים הבאה - העלייה תשפיע באופן ישיר על סל הקניות של משפחה ממוצעת בישראל ותקטין את ההכנסה הפנויה.

ההכבדה של העלאת המע"מ על הארנק המשפחתי צפויה למתן את הצריכה הפרטית. בנוסף, העלאת שיעור המע"מ בחודש יוני תרמה לעליית במדד המחירים בחודש זה. כפי שציינו, המע"מ הינו מס רגרסיבי, והמשמעות היא שעולו כבד יותר על האנשים בעלי הכנסה נמוכה מאשר על בעלי הכנסה גבוהה. כלומר בקרב מעמד הביניים והשכבות החלשות - העלאת המע"מ צפויה להביא לצמצום הצריכה ושחיקה ברמת החיים, ובנוסף תורמת להרחבת הפערים החברתיים.

העלאת מס הכנסה ב-1.5% גזירה נוספת שצפויה להיכנס לתוקף בינואר 2014, היא העלאת מס הכנסה ב-1.5% לכל מדרגות המס. המשמעות היא שהנטו של כולנו יקטן, בעשרות שקלים או יותר, תלוי בגובה השכר - כאשר בעלי השכר הגבוה יפסידו כ-100 ש' בחודש.

העלאת המע"מ והעלאת מיסי ההכנסה יקטינו כאמור את ההכנסה הפנויה של כל משפחה בישראל, יפגעו בחסכון וימתנו את הגידול בצריכה הפרטית. אין ספק שאת הפגיעה הקשה מכל יספגו המשפחות בעלות השכר הנמוך יותר. ההשלכות של פגיעת הגזירות יורגשו בעיקר ב-2014, לאחר עליית מיסי ההכנסה.

הנחות האוצר - בסיס להחלטות או wishful thinking? הצעת התקציב מתבססת על צמיחה של 3.3% בשנה 2014, הנחת עבודה שנראית על פניה סבירה וברת השגה. מנגד, עדיין קשה לאמור עד כמה הפגיעה בהכנסה הפנויה תגרע מהצריכה הפרטית, שמהווה כ-58% מהתוצר ומה תהיה הפגיעה בצמיחה. החששות מהגזירות הביאו לירידה חדה במדד אמון הצרכנים בחודש מאי, אמנם בחודש יוני חלה עלייה במדד, אולם הוא טרם חזר לרמתו באפריל. יש בנתון הזה כדי להעיב גם כן על תחזיות האוצר.

לסיכום, במידה ויאושרו כל הגזירות הכלליות במתכונתן הנוכחית, תצטרך כל משפחה בישראל לשבת ולחשב מחדש כיצד היא בונה את התקציב החודשי שלה, על מנת להתגבר על הגזירות הצפויות. חשוב לקיים ישיבה משפחתית כזו שמטרתה שמירה על תקציב 'הוצאות מול הכנסות' מאוזן ככל האפשר, על מנת לאפשר גם לריקי כהן מחדרה לעבור את השנתיים הקרובות בהצלחה.