ורטיקובסקי: "הפנסיה התקציבית - איום אסטרטגי על ישראל, מאיפה יגיע כסף?"

תשלומי הפנסיה העתידיים הם פצצה חברתית ענקית - על פי הערכות, קרנות הפנסיה הפרטיות והממשלתיות יתקשו לשלם לאזרחים ותיקים שיפסיקו לעבוד. הערכה זאת תחת ההנחה שתוחלת החיים תמשיך לעלות והתשואות יישארו ברמה הנוכחית.

צבי ורטיקובסקי המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, השתתף בכנס הפנסיה של Bizportal ובנק דיסקונט. ורטיקוסקי בחן את הנושא והגיע למסקנות מפחידות שצריכות להטריד את מנוחת כולנו.

צבי ורטיקובסקי: "השאלה המרכזית שלי היא מאיפה יבוא הכסף? תמונת המצב שמצטיירת די מדאיגה. האיזון נוטה לרעה ואם זה יימשך זה איום אסטרטגי לישראל - התוצאה יכולה להיות עגומה. יוצרים נטל הולך וגדל על הדורות הבאים - מי יישא בנטל הזה? מה יקרה אם מדינת ישראל תיקלע למשבר כלכלי?". נדרשת ראייה רב-שנתית כדי שהנטל לא ייפול על הדורות הבאים באופן שלא יוכלו לשאת בזה".

צבי ורטיקובסקי הסביר שבשנת 2002 התחילו לעבור מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת והאחריות האקטוארית של המדינה לעובדיה היא כיום 577 מיליארד שקל. יתרת הגירעון התקציבי של הממשלה - 1.5 טריליון שקל, כלומר המחויבות של המדינה בגין הפנסיה היא שליש מהגירעון הממשלתי המצטבר. "זה ייפול על כל אחד ואחד מאיתנו במשך הזמן", מבהיר ורטיקובסקי.

איך הממשלה מטפלת בבעיה?

צבי ורטיקובסקי: "אין לממשלה הפרשה לפנסיה התקציבית - אם זה היה נעשה בפירמה פרטית זאת הייתה שערוריה. יש סתירה פנימית כי המדינה מחייבת חברות להקים קופות קיבוציות לפנסיה והיא בעצמה לא מתנהגת כך".

בעבר הוחלט שעובדי מדינה יפרישו 2% לפנסיה, אך הממשלה פעלה בניגוד לחוק ולא רשמה את ההפרשות לפנסיה על שם העובדים. אז מה הממשלה עשתה? תיקנה את החוק. מאוחר יותר הוחלט להגיע להסכמה עם ההסתדרות לגבי גובה הפרשות, אך עד היום לא הגיעו להסכמות.

צבי ורטיקובסקי מזהיר: "יש גופים כמו מוסדות להשכלה גבוהה שצריים לשאול מה יקרה עם הגירעונות האקטוארים שלהם, אבל הם בונים על הממשלה. נצברים שם גירעונות והם חיים תחת ההנחה שהגרעונות ישולמו על ידי הממשלה ואני שואל מאיפה יבוא הכסף?".

הפנסיה בחברות ממשלתיות

צבי ורטיקובסקי: "אם יאמצו את המודל של חברת החשמל זה מסוכן כי יש שם תופעות מדאיגות. דוגמה אחת - הבדל מהותי ברשום המחויבות לתשלומים לפנסיה בדוחות הכספיים - הפרשים של מיליארדי שקלים. נכון לסוף הרבעון השני של 2008 היה הפרש שעדיין מתווכחים עליו של 8.8 מיליארד שקל ובשנת 2011 זה ירד ל 6.3 מיליארד שקל.

יש גם ויכוח על ההיוון. בחברת החשמל משלמים תוספות שכר שלא כדין והויכוח הסמנטי לא יעזור, זה לפחות 3.4 מיליארד שקל. הקימו חשבון נאמנות והפרישו לשם כסף שלא כדין".

אז מה צריך לעשות?

לצבי ורטיקובסקי ביקורת נוקבת על מערכת המשפט בישראל שלא תורמת שלינוי המצב הקטסטרופאלי בנושא השכר: "במקרים של מחלוקות כאלה - בית הדין לעבודה משום מה פוסק שיש להקפיא את מצב".

לדבריו, אם לא יחול שינוי דרמטי והמודל של חברת החשמל יתרחב לרשות שדות התעופה, לחברת הדואר ולנמלי ישראל - זה יעלה למדינת ישראל מיליארדי שקלים ובסוף זה יגיע לצרכנים שישלמו יותר עבור מוצרים ושירותים.

מה דעתך על ניהול פנסיה על ידי גופים מוסדיים?

צבי ורטיקובסקי: "אין פיקוח נאות על סוג הבטוחות, האיכות, היחסים הפיננסים ועוד - על מנת להבטיח את כספי החוסכים. הפיקוח על שוק ההון חלש מאוד".

מה דעתך על תגמול בכירים במוסדות הפיננסים?

צבי ורטיקובסקי: "ניתן היה לצפות מאגף שוק ההון שיבדוק מה הקשר בין התגמול לאינטרסים של הציבור כי הרי יש ניגוד עניינים. יש מצב מדאיג באופן הפיקוח על כספי העמיתים - בעיקר בהיבט של אגף שוק ההון".

מה דעתך על הסדרי החוב הרבים במשק?

צבי ורטיקובסקי: "התגברות הסדרי החוב - כשל שוק שטעון תיקון. יש צורך ביותר זהירות בניהול כספים. צריך לשמור על האינטרסים של החוסכים, אך לא להגיע למחנק אשראי בשוק".