בנק ישראל לוקח את המושכות: החלטת הריבית הפתיעה את השוק

הפתיע את השווקים ואותנו (על פי מערכת בלומברג 18 חזאים חשבו שהריבית תיוותר ללא שינוי, לעומת 3 בלבד שהעריכו כי הריבית תרד), והוריד את הריבית במשק לחודש אוגוסט ב-0.25% לרמת שפל של 0.5%. רק בשיא המשבר העולמי באפריל 2009 בנק ישראל הייתה כה נמוכה, ולאחר מכן הריבית עלתה בחדות תוך שנתיים ל-3.25% (יוני 2011).

באותה תקופה (אפריל 2009) הכלכלה העולמית נכנסה לקיפאון, והחששות מפני מיתון חריף הקיפו הן את השווקים הפיננסים והן את הכלכלה הריאלית.
כיום התמונה המאקרו כלכלית שונה לחלוטין - השווקים הפיננסים (מניות ואג"ח) בשיאים חדשים ונתוני המאקרו הגלובליים (ארה"ב, בריטניה וסין) במגמת שיפור. עם זאת, עקב ההודעה המצורפת להחלטת הריבית, ניתן להבין כי בנק ישראל מזהה האטה מסוימת (יצוא סחורות, פדיון של ענפי המסחר ושירותים), ומציין כי הנתונים מתייחסים לתקופה שלפני ההחרפה במצב הביטחוני, שאת השפעתה הממתנת לא ניתן עדיין לאמוד.

מההודעה עולה כי השינוי בעמדת הוועדה נובע מהירידה המתמשכת בציפיות האינפלציה לכל הטווחים, והמשך הייסוף של שער החליפין הראלי ה"נמצא ברמה שמקשה על צמיחת הענפים הסחירים - ענפי היצוא ותחליפי היבוא". כל אלו נכונים וידועים לפחות חודשיים, ועל כן סביר להניח שההשלכות הצפויות של "צוק איתן" הן שהכריעו את הכף.

כאמור, אנחנו סברנו שבנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי, למרות שאנו ערים להרעה בנתונים. עיקר התחזית שלנו התבססה על החששות של בנק ישראל (וחברי הוועדה המוניטארית) מפני בועת נכסים (נדל"ן ואג"ח קונצרנית) והתרומה של סביבת הריבית הנמוכה להיווצרות הבועה. כנראה, שלאור ההשלכות של מבצע "צוק איתן" על המשק, התגברו החששות של בנק ישראל מהשילוב הקטלני של נמוכה ומשק בהאטה.

בנק ישראל מצמצם (שוב) את המרווח בחלון האשראי / פיקדונות
הבנקים המסחריים מפקידים ומקבלים אשראי מבנק ישראל על בסיס ריבית בנק ישראל, למען הפשטות ולאור ההשפעה השולית בסביבת הנזילות הנוכחית. כאמור, הבנקים המסחריים מפקידים עודפי נזילות בבנק ישראל במסגרת "מכרז פיקדונות" בריבית מקסימלית של 0.5% (ריבית בנק ישראל).

במכרזים אלו "סופג" הבנק המרכזי את העודפים הקיימים במערכת, ובין היתר משתמש בעודפים להתערבות בשוק המט"ח. בנק ישראל מאפשר להפקחיד אצלו את עודפי הנזילות שנותרו בבנקים לאחר המכרזים (לאור הקצאה נמוכה, לדוגמא) במסגרת נוספת שנקראת "חלון פיקדונות" בריבית בנק ישראל פחות מרווח מסוים. עד אתמול המרווח עמד על 0.5%, ובמשך להחלטה אתמול המרווח ירד ל-0.25%.

בעבר (מארס 2009) צמצם בנק ישראל את המרווח בחלון הפיקדונות מ-0.5% ל-0.25% כצעד מקדים לקראת הורדת הריבית לשפל היסטורי בחודש לאחר מכן. אולם, בדצמבר 2010 נעשה מהלך הפוך, כאשר ריבית בנק ישראל הייתה במגמת עלייה, הוחלט על הגדלת המרווח מ-0.25% ל-0.5% והמשך העלאות הריבית לאחר מכן.

לסיכום, ההשפעה הפרקטית של צמצום המרווח הינה שולית לאור הפעילות הנמוכה בחלון הפיקדונות, אך מניסיון העבר עולה כי שינוי במרווח הפיקדונות / אשראי היה חלק ממהלך מוניטארי רחב.

בנק ישראל משנה גישה וגם אנחנו מתיישרים בהתאם
בנק ישראל החליט שוב לקחת את המושכות לידיים, ומנסה לפתור את סוגיית האינפלציה והתיסוף של השקל באמצעות נשק הריבית. להערכתנו, וכפי שחשבנו בעבר, להפחתת הריבית שלעצמה לא צפויה להיות השפעה מהותית על הצמיחה, האינפלציה ו/או שער החליפין.

לכן, אנו מעריכים כי הוועדה המוניטארית החליטה הפעם על תוכנית פעולה רחבה יותר שתכלול הגדלת הרכישות בשוק המט"ח, וייתכן אף צמצום נוסף בפער הריביות מול שותפות הסחר המרכזיות. זאת, אם באמצעות הורדת ריבית נוספת (לא בתחזית שלנו, אבל כרגע לא היינו שוללים) ואם באמצעות שמירה על ריבית נמוכה לזמן ממושך, גם לאחר תחילת העלאות הריבית החזויות בארה"ב ובבריטניה.

בהתאם לתפנית החדה (להבנתנו) בגישה של בנק ישראל למצב הנוכחי, לרבות האירועים הביטחוניים, עדכנו את תחזית הריבית לשנה הקרובה. להערכתנו, בנק ישראל יותיר את הריבית ברמה של 0.5% עד סוף השנה ויעלה אותה ל-0.75% במהלך הרבעון השני 2015. התממשות התחזית מניחה כי תחול עלייה בציפיות האינפלציה, וכי ריבית הפד תעלה גם היא במהלך המחצית השנייה 2015.



"הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה בלבד ואין לראות בו המלצה, תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל לקוח או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו.
הניתוח מתפרסם בהתבסס, בין היתר, על נתונים ומידע גלויים לציבור שהונחו כמהימנים מבלי שנבדקו עצמאית, העשויים להיות חסרים, בלתי מדויקים, בלתי מעודכנים ואינם מתיימרים להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה או להחליף את שיקול דעתו העצמאי של הקורא. הדעות המובאות בסקירה מייצגות את עמדת מחבריה והן אינן זהות בהכרח לעמדת יועצי ההשקעות בבנק. הדעות האמורות נכונות ליום פרסומן לראשונה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה מוקדמת. הניתוח מופץ כחלק מתפוצה רחבה, וגם אם במסגרת תפוצה רחבה זו, הוא מגיע אליך אישית באמצעות הדוא"ל או בכל דרך או מדיה אחרת, אין לראות בו משום ניתוח או סקירה המותאמים לצרכיך ולנתונים האישיים שלך, לא מבחינת תוכן הניתוח, לא מבחינת סוגי הניי"ע והנכסים הפיננסיים הנזכרים בו, ככל שיהיו ולא מכל בחינה אחרת.
עשוי להיות למחברי הסקירה ו/או לבנק עניין אישי בנושא הסקירה. הבנק וכל אליו ו/או בעלי מניותיו ו/או עובדיו ו/או מי מטעמו אינם לא יהיו אחראים לכל אי דיוק, שגיאה או כל פגם אחר בסקירה זו, לרבות ביחס לנתונים ו/או לכל נזק, ישיר או עקיף, שייגרם, אם ייגרם, כתוצאה מהסתמכות על סקירה זו, ואינם יכולים לערוב או להיות אחראים למהימנות המידע המפורט. אין להפיץ, להעתיק, לפרסם או לעשות כל שימוש אחר בסקירה זו ללא אישור הבנק מראש ובכתב. העברת הסקירה ופרסומה במלואה או בחלקה, ללא קבלת אישור הבנק כאמור לעיל הינה אסורה בהחלט. הבנק ו/או חברות הבנות שלו ו/או החברות הקשורות עוסקות, בין היתר בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, ביצוע עסקאות בבורסה ובפעילות בנקאית לסוגיה, ועשויים להחזיק ו/או לבצע, בין היתר, עסקאות בנייר הערך ו/או נכסים פיננסיים הנזכרים בסקירה זו, ככל שנזכרים, בהתאם או שלא בהתאם לאמור בה. תיתכן אפשרות שבסקירה נפלו שיבושי הגהה, ניסוח, טעויות, אי דיוקים וכו' למרות שהבנק נוקט באמצעים ככל יכולתו למונעם. השימוש באינטרנט חשוף לתקלות וסיכונים הטבועים ברשת האינטרנט ובמערכות ממוחשבות על אף שהבנק נוקט בכל האמצעים הסבירים למניעת תקלות וסיכונים, כאמור. לפיכך לא ישא הבנק באחריות לנזק ו/או הפסד ו/או הוצאה ו/או תוצאה שנגרמה כתוצאה משיבוש ו/או הפסקה בקווי התקשורת ו/או בהעברת הנתונים ככל שאלו נגרמו מתקלות שאינן בשליטת הבנק ושהבנק לא יכול היה למונען במאמץ סביר".