החברות שעשויות להרוויח מהתמחורים החדשים במיין סטריט

איש לא מדבר על כך, אבל אירלנד - המדינה שחטפה את המכה הכי גדולה בגוש האירו (יחסית כמובן), עושה קולות של יציאה מהמשבר, מדוע? כי האירים, כמו האמריקנים, יודעים גם לחלום וגם להגיב. Cinzia Alcidi, מהמרכז ללימודי מדיניות באירופה, אמר כי "אירלנד התייצבה בפני הבעיות והגיבה מהר בהרבה מהמדינות האחרות. בספרד למשל, שם הבעיות שהביאו למשבר היו דומות, סרבו להכיר בגודל הבעיה... אירלנד התייצבה ונראה צמיחה בקרוב". כבר ב-2009 הקימה אירלנד את סוכנות ניהול הנכסים הלאומית (National Asset Management Agency) שרכשה נכסים מהבנקים ב-32 מיליארד אירו בשווי של 74 מיליארד בספרים, ומיד הזרימו כספים לבנקים לייצובם. כעת היא מוכרת לאיטה את הנכסים במחיר אטרקטיבי. זוכרים מי עשה בדיוק את אותו הדבר? ארה"ב. "רואים שהצמחים שנראו מתים חוזרים להשריש", אמר שר האוצר מייקל נונאן אתמול. למה התקשורת מתעלמת? - איזו מין שאלה זו?!

הרה-ארגון בתעשיות הטכנולוגיה / אינפורמציה יוצר בהתקדמותו פוטנציאל ספקולטיבי אדיר למשקיע היסודי

אחת התופעות היותר בולטות בכלכלה הגלובלית מאז החלה להתאושש בסוף 2008, היא כמות הצעות המיזוגים והרכישות. נראה אומנם שפעילות ה-M&A מתרכזת בתעשיות ה-IT והבריאות, אבל זה לא נכון - הפעילות מכסה את כל מגזרי הכלכלה. עוד תופעה מעניינת שנלווית לנושא ה-M&A זה רמות המחירים הגבוהות שמציעים הרוכשים, יחסית כמובן לשווי שניתן בוול סטריט. הפעילות הענפה והמחירים מצביעים על שלוש תופעות עיקריות. הראשונה, תהליך המיזוג בין הכלכלה הישנה לחדשה עדיין בעיצומו וחברות משני הצדדים ממשיכות להתאים עצמן להתפתחויות. השנייה, ההתייעלות האדירה שהחלה עם כניסת הטכנולוגיה לעולם הכלכלי תמשיך עוד זמן רב והמשתנה שבעבר היה כ"כ חשוב למחזוריות העסקית, האינפלציה, יאבד מחשיבותו. ההתפתחות השלישית היא הקושי של המשקיע בהבנת ההתפתחויות ויכולותיו להעריך חברות ילך ויגבר.

בחודשים האחרונים שאלנו מה מביא חברות כמו גיליד סיינסז (סימול: GILD), גלאקסו-סמית-קליין (סימול: GSK) או רוש (סימול: RO.SW) להציע מחירי חלל לחברות כמו פארמאססט, HGS או אילומנה, מחיר הגבוה בעשרות אחוזים מהשווי שניתן ע"י המשקיעים והמומחים לפני ההצעות? התשובה לשאלה היא שבעוד שהמשקיעים בוול סטריט עסוקים בלהסתכל אחורה ובפחד מפני מיתון חוזר, הרי שבמיין סטריט רואים את מה שקורה באמת - מה הכיוון של הכלכלה הגלובלית, ומתארגנים בהתאם.

הצעות הרכש שנראות כ"כ יקרות הן למעשה שילוב בין הערכה ריאלית של המציעה לגבי חשיבות הנרכשת לעתיד עסקיה לבין החששות ששולטים בוול סטריט. החששות גורמים להערכות שבעולם הריאלי הן נמוכות עד כדי גיחוך. אינטל (סימול: INTC) כדוגמה הודיעה שלשום שהיא משלמת 75 מיליון דולר עבור תיק פטנטים של אוור (סימול: AWRE). שווייה של זו האחרונה בוול סטריט לפני ההודעה היה כולו 76.6 מיליון דולרים. מה הפלא ששווייה כמעט והוכפל בתוך יממה? מיקרוסופט (סימול: MSFT) מעבירה לבארנס אנד נובל (סימול: BKS) כ-300 מיליון דולר על מנת להשבית שמחתם של גוגל (סימול: GOOG) ואמזון (סימול: AMZN) בתחום הספרות הדיגיטלית. המחיר מהווה הערכה של 1.7 מיליארד לחטיבת ה-E-Reader של בארנס לבדה, וזאת כאשר חברת בארנס אנד נובל כולה נסחרה בשווי של 750 מיליון ביום שקדם להודעה לעומת 1.2 מיליארד דולרים לאחריה. שלשום שמה ענקית הדיאגנוסטיקה / ציוד רפואי חכם הולוג'יק (סימול: HOLX) הצעה של 3.7 מיליארד דולר במזומן עבור Gen-Probe (סימול: GPRO) שזה מייצג מחיר למניה של 82.7 דולר - 22% מעל למחיר ביום הקודם.

לא נכנס לתחומים אחרים, מהאנרגיה ועד לנדל"ן, אבל כדוגמה לא טכנולוגית הרי לכם חברת עיבוד קני הסוכר, אימפריאל שוגר (סימול: IPSU) שלפתע הוערכה בנדיבות מופלאה ממש יחסית להערכה שניתנה לה בוול סטריט. אין שום ספק שמה שרואים ממיין סטריט לא רואים עדיין בוול סטריט והחלומות, במיוחד בתחומי ה IT והרפואה, שפעם נדלקו מוול סטריט נדלקים היום רק במיין סטריט. מיין סטריט מבינה היום את מה שהבינה וול סטריט לפני שרוביני, סורוס, רוג'רס, פאבר ואחרים הכניסו אותה לדיכאון מעל לצורך. במיין סטריט מבינים שמה שקובע את ערך החברה הוא התועלת שיכולות להפיק ממוצריה חברות גדולות כפי שהן רואות זאת.

התופעה הזו מטילה אור חדש על ההערכות שיכולות לקבל כמה מחברות הטכנולוגיה הישראליות בוול סטריט, מפרולור (סימול: PBTH), פלוריסטם (סימול: PSTI), לסיווה (סימול: CEVA), אלוט (סימול: ALLT). מלאנוקס (סימול: MLNX), אי זי צ'יפ (סימול: EZCH) ואחרות. למשל, מתרבות השמועות שקומברס (סימול: CMVT), שנסחרת לפי ערך שוק של 1.41 מיליארד שכמחצית מזה הוא שווייה של ההחזקה בוארינט (סימול: VRNT), עומדת להוציא למכירה החזקות שונות ביניהן השליטה בוארינט. האם 1.41 מיליארד מייצגים את הערך שלאחר המכירה? זו הסיבה בגללה אנחנו מאמינים שאת הנתח הספקולטיבי של תיק ההשקעות צריך לפזר בין כמה חברות בעלות פוטנציאל. מספיק שאחת מהן תוערך בערכים של מיין סטריט ועשיתם את היומית. אלוט (סימול: ALLT) מספקת את הסחורה

"אם הולכים לעוד סיבוב בהלה", כשנראה היה שהכותרות הרעות מובילות, "נא להשגיח על אלוט". ביולי 2011, ל-ALLT, MLNX, CEVA ו-EZCH תחת הכותרת "ארבע החברות הישראליות שנהנות מההתפתחויות בתחום ה-IT". הצמיחה המטאורית של השימוש בהעברת אינפורמציה על פס רחב, במיוחד באלחוט וכתוצאה מהכניסה של טלפוניה חכמה והרשתות החברתיות, יוצרת בעיות לא פשוטות בין הספק לצרכן. הוסיפו לכך מחשוב ענן והרי לכם כאבי ראש אדירים לספקים שמנסים לעמוד בדרישות הצרכנים שמספרם מתפוצץ ממש. כל זה לפני המעבר שנמצא בעיצומו לטלפוניה חכמה במדינות ה-BRIC שם לפחות 2 מיליארד אנשים מתקהלים בכניסה. המצב הזה הולך ומגדיל את ההזדמנויות שניצבות לפני ארבע החברות שהזכרנו ועוד כמה מאות כמותן בעולם. היום נדבר על אלוט במסגרת הרה-ארגון שהזכרנו. לא נתייחס לתוצאות המצוינות שהחברה הציגה, מספיק אנליסטים מטפלים בתחום הזה.

אלוט היא אחת מאותן חברות טכנולוגיות שהוקמו ע"י אנשים שמבינים את ההתפתחויות הטכנולוגיות, קוראים נכון את המגמות וגם יודעים לנצל את הידע שלהם "לעזור" למהפכות להתקדם. התופעה הזו בולטת בתחומי ה-IT והרפואה, אבל כאמור, לא רק. למשקיע ההדיוט וחסר ההשכלה הטכנולוגית לא ברור מה אותן חברות עושות בדיוק, איך ירוויחו כסף? לכן הוא נכנס למניות רק לאחר "שהשמנת נאכלה כולה". חברות כמו קוואלקום (סימול: QCOM), איי.אר.אם (סימול: ARMH), אדוארד סיינס (סימול: EW) ואינטואיטיב (סימול: ISRG) היו כאלו בתחילת דרכן וגם אז היו בשטח מאות חברות דומות. האם אלוט או פרוטליקס (סימול: PLX) תהיינה כאלו (ולא בגלל האישור לגאושר אלא בגלל השימוש הפוטנציאלי בפלטפורמה)? מי יודע? הכל תלוי בהנהלות אבל הסיכוי קיים לכולן. אלוט הוקמה ב-1997 והונפקה ב-2006 ע"י קבוצת חתמים מכובדת בראשות ליהמן. החברה תיארה בתשקיף את עיסוקה בפרוטרוט. "עיצוב, פיתוח וייצור של שירותי אופטימיזציה בתחום העברת אינפורמציה על פס רחב תוך שימוש בטכנולוגיה של בדיקה פנים פקטית (Deep Packet Inspection או DIP), טכנולוגיה שמאפשרת ללקוחות החברה, ספקי התקשורת, ראייה כלל מערכתית לעומק ופיקוח על תנועת האינפורמציה וניהול אפקטיבי ויעיל". החברה חזתה במדויק את צוואר הבקבוק שייווצר כתוצאה מהעלייה המהירה בביקוש למערכות פס רחב לסוגיו והמורכבות של האפליקציות המתבקשות, ויצאה עם טכנולוגיות שתעזורנה לאותן חברות להגיש ללקוחותיהן את מה שהם מבקשים ביעילות, במחירים התחרותיים ביותר וכתוצאה מכך גם לייצר רווחים נוספים. החברה הציעה ללקוחותיה פלטפורמה אחת לניהול התנועה, NetEnforcer ופלטפורמה נוספת, ה-NetXplorer' לניהול האפליקציות. "ב-2005", נכתב בתשקיף, "מספר מנויי הפס הרחב בעולם עבר את 206 מיליון ויגיע, ב-2010, ל-396 מיליון (נגע במיליארד למעשה). הביקוש לאפליקציות חדשות כמו VOIP, P2P (Peer to peer), וידאו על הרשת, משחקי וידאו ואפליקציות שמאפשרות העברה וטיפול בתכנים מסוגים שונים, עולה במהירות.

האפליקציות הללו, להבדיל מהמסורתיות כמו אי מייל או מנועי חיפוש, זקוקות לרוחב גדול בהרבה והן רגישות מאוד לתקלות. "ב-2006", ממשיכה החברה, "אין ברשותם של רוב ספקי השירות את הכלים לניתוח וניהול האפליקציות החדשות, רובם מציעים את אותן המערכות ובמחירים דומים מה שהופך את שירותי הפס הרחב לקומודיטי....אנחנו נייצר את ההבדל", וכך אומנם עשו. אלוט תקשורת, סיימה את 2005 (שנת הבסיס להנפקה) עם מכירות של 22.9 מיליון והפסד של 2.3 מיליון, או 81 סנט למניה. היא הגיעה ב-2011 למכירות של 77.8 מיליון ורווח נקי של 8.8 מיליון או 46 סנט למניה. את 2012, אליבא הקונצנזוס היא תסיים עם מכירות של כ-100 מיליון ורווח נקי של כ-19 מיליון או 60 סנט למניה. המכירות עלו בכל שנה, אבל עד 2010 החברה עדיין הפסידה. המניה הונפקה לפי 10 דולר, התדרדרה עד ל-1.25 דולרים בתחילת 2009 וחזרה למחיר ההנפקה רק בסוף 2010. היא "התנדנדה עד סוף ספטמבר 2011 ואז החלה לרוץ מעלה. אם תניחו את גרף המניה על הגרפים של MLNX, CEVA או EZCH תגלו שכיוון התנועה דומה (להוציא הירידה של CEVA בשנה האחרונה) - כולן החלו בעליות רק בשנה-שנתיים האחרונות, מדוע? בגלל שאותו רה-ארגון של הכלכלה שהזכרנו החליף מהלך ויותר משקיעים מבינים היום את מה שראו מנהלי אלוט כבר בתחילת המאה - מוצרי החברה הפכו למנועי צמיחה של תחום ה-IT כולו והתעשייה מכירה בכך. האם אלוט, מלאנוקס, סיווה, אי זי צ'יפ והאחרות יוכלו לשחזר הצלחות מהסוג של ARM הולדינגז? הפוטנציאל קיים, נקווה שכן.

שלשום הודיעה אלוט שרכשה את Ortiva Wireless Inc מקליפורניה. Ortiva (שהמשקיעה העיקרית בה היא Intel Capital) מציעה לתעשייה פתרונות מתקדמים ביותר לניהול פרואקטיבי, מניעה ופתרון של בעיות צפויות בתחומי אפליקציות האלחוט, במיוחד בתחום העברת תמונות וסרטי וידאו. בנוסף מחזיקה Ortiva בכמות רצינית של זכויות לקניין רוחני בתחום הוידאו. תחום הוידאו תופס, על פי מחקר שלGlobal MobileTrends , מעל ל-42% מכל התנועה באלחוט. המהלך חשוב כי הוא נותן לאלוט מקדמה מול כל יצרני הציוד והתשתיות, מאלקטל לוסנט (סימול: ALU), נוקיה-סימנס או Huawei שמנסות להתרחב לתוך תחום האופטימיזציה וניהול האפליקציות. המהלך גם מעורר עניין ברכישה פוטנציאלית של אלוט. אז אם שוב השוק יתנדנד מטה אל תשכחו לעקוב. פייזר (סימול: PFE) אינה מבזבזת רגע

אישור ה-FDA עדיין לח ופייזר כבר יצאה בקמפיין מכירות אדיר ל-taliglucerase alfa של פרוטליקס. הקמפיין מכוון כולו נגד ה-Cerezyme של גנזים (היום סאנופי), ומלא בהתקפות על התרופה והחברה כאחת, מודיעה פייזר. לא רק שהמחיר יהיה נמוך ב-25%, הם גם יממנו חולים מבוטחים ב-100%. עכשיו השאלה אם הפלטפורמה אכן תשמש גם לתופעות אחרות ואם המכירות יצליחו. "כן" לשתי השאלות מעלה הסיכוי להצעת רכש.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל