צריך ללמוד לחיות עם כותרות הרייטינג: איך להינצל מההתרסקות?

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, מתייחס ליכולות החיזוי הלוקות בחסר בחברות הטכנולוגיה הגדולות

איך יוצאים מפרשנויות אימים על התרסקות, כשמדדי המניות עולים אל מול העובדות? ככה - " Holiday shopping could be a bright spot for the stock market, but both could soon stall if lawmakers don't make progress on the "fiscal cliff" when they return in the coming week". איך אומרים? "צריך ללמוד לחיות עם כותרות הרייטינג".

המירוץ למניעת משברים והיכולת לחיזוי התפתחויות בעולם ה-IT: היוליט פאקארד (סימול: HPQ) וסיווה (סימול: CEVA) כדוגמא

בכתבה הקודמת הבאנו את סיפוריהן של מארוול (סימול: MRVL), סיסקו (סימול: CSCO), אוטוניטי (סימול: ATTU) וווקאלטק (סימול: CALL) כדוגמאות למה שעובר על חברות במלחמתן הבלתי מסתיימת בשמירה על מעמדן, ואפילו השרדותן בעולם שמשתנה במהירות כתוצאה מהתקדמותן המהירה של מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה. כיוון ש"הצלחה" או "כשלון" אפשר להעריך רק בדיעבד, אנחנו מנסים לבדוק את מצבן של חברות מנקודת מבטם של משקיעים הפועלים על סמך ההערכות שלהם קדימה. יכול מאוד להיות שבעוד שנה - שנתיים נסתכל אחורה ונגלה שהירידה של MRVL, למשל, הייתה הזדמנות קניה. יכול מאוד להיות שנגלה שהמשקיעים צדקו. כרגע התנהגות "המשקיעים" (שזו למעשה תערובת של משקיעי יום, משקיעי ערך, אנליסטים ומנהלי השקעות) היא שקובעת.

מה קורה להיוליט-פאקארד?

בשנת 1935 ייסדו שני מהנדסי החשמל, ביל היוליט ודייב פאקארד, מאוניברסיטת סטאנפורד, שותפות הנושאת את שמם. הם עשו זאת כי הבינו, ש"גורם חדש נכנס לתעשייה המסורתית והוא ישנה אותה לחלוטין", השניים כמובן לא חלמו באותה עת על מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, אבל הבינו שמכונות החישוב יגרמו למהפכה. לקח להם 8 שנים להקים חברה ועוד 10 שנים להנפיק אותה (ב 1957). בתשקיף פרסמו כי המטרות הן "לנסות ולייצר מוצרים באמצעות טכנולוגיות חדשניות". מאז ההנפקה ועד לתחילת המאה הנוכחית נחשבה היוליט כ"מלכת הטכנולוגיה", כחברה שחזתה נכון את ההתפתחויות והקדימה אותן באמצעות פיתוח וייצור מוצרים חדשים שיתאימו להתפתחויות.

היסטוריונים מחשיבים את הקמתה של HP כהרמת המסך על עמק הסיליקון בקליפורניה. למעשה, היא ייסדה את תעשיית המוליכים למחצה, וביחד עם סוני היפנית התחילה בייצור מכשור שמבוסס על המוליכים. בשנות החמישים נכנסה לתחום המחשב האישי ולאחר מכן למדפסות. מדובר בחברה שבמשך למעלה מ-60 שנה חזתה ויזמה שינויים בעולם התעשייה הטכנולוגי, ולפיכך מנייתה הייתה מהאהובות על משקיעי העולם.

ביולי 1999 מונתה הגברת קארלי פיורינה, הגברת שבאה בלוויית הילה של הצלחה בלתי רגילה בניהול לוסנט ולפני כן בהקמת חטיבת אגילנט ב-AT&T, כמנכלי"ת ויו"ר. היא הלהיבה את וול סטריט ששלחה את מניית היוליט, בתחילת 2000, לשיא כל הזמנים. עד שהועזבה הגברת ב-2005, היא כפתה על מועצת המנהלים את רכישת הענק השנויה במחלוקת של חברת המחשב קומפקט, שהובילה לירידה של למעלה ממחצית מערכה בוול סטריט ואיבוד יכולתה המופלאה לחזות את ההתפתחויות וכנראה גם את הביטחון העצמי שלה. בשמונה השנים מאז פוטרה פיורינה הובילו את החברה 9 מנהלים, כל אחד מהם ענק בזכות עצמו ועברו, אבל איש מהם לא הצליח להחזיר לחברה הותיקה את "הזוהר" של העבר, לנצל נכון את הידע והקניין רוחני שיש בה. היוליט-פאקארד אינה מצליחה למצוא את המסלול שיחזיר עטרה ליושנה.

בסוף השבוע שעבר הודיעה המנכלי"ת הנוכחית,Meg Whitman , האישה שקצרה תהילת-עולם מהובלת איביי (סימול: EBAY), שהחברה טעתה שוב והיא מוחקת למעשה את רכישת הענק האחרונה שלה - חברת התוכנה הבריטית Autonomy - עליה שמה 9.7 מיליארד דולרים רק לפני שנה ובעקבות כך תרשום הפסד של 8.8 מיליארד. ויטמן (שלא הייתה מעורבת ברכישה) טענה שהמחיקה באה בשל "התגלית" שמנהלים בחברה הבריטית, הם "השתמשו בטריקים חשבונאים על מנת להראות רווחים גדולים מהאמת". אבל הוול סטריט ג'ורנל טוען שזו לא הסיבה האמיתית. לפי וול סטריט, מאז עזבה פיורינה בזבזה החברה 38 מיליארד על רכישות שנכשלו. יותר מכך, מאז 2006 בוזבזו 64% מכל הכנסות החברה על פרויקטים שלא החזירו לבעלי המניות מאומה. אליבא הוול סטריט הסיפור של רכישת Autonomy פשוט העלה על השולחן את הבעיה האמיתית של החברה - ההנהלה ומועצת מנהלים לא קראו נכון לאורך שנים את ההתפתחויות ובזבזו את כל מה שבנתה החברה במשך עשרות שנים של הצלחה. אגב, מי שרוצה לראות מיהם 11 המופלאים שיושבים היום בכיסאות הרמים וחתמו על רכישת Autonomy - בבקשה, כל אחד מהם ענק, http://h30261.www3.hp.com/phoenix.zhtml?c=71087&p=irol-govboard ואתם מתפלאים על מועצת המנהלים המופלאה של אלווריון (סימול: ALVR) שלא ראתה את ההתפתחויות?

אגב, IBM עברה בסוף שנות ה-80' ועד אמצע שנות ה-90', בדיוק את אותו תהליך. כמה חודשים לאחר שהובהל ב-1993 מתפקידו כמנכ"ל-יו"ר הקונגלומראט RJR Nabisco להציל את החברה, אמר Louis Gerstner כי "החברה היא כמו פיל זקן שאיבד את הכיוון. אבל מי אמר שאי אפשר ללמד גם פיל זקן לרקוד? רק צריך שהבעלים יסכימו לאפשר זאת למאמן". גרסטנר הצליח והפך את IBM לחברת שירותי טכנולוגיה ופיתוח המובילה בעולם. "למעשה", אמר לנו בזמנו ידידנו סטיבן, "מהרגע שגרסטנר הגיע ל-IBM החלה זו להחליף את היוליט פאקארד כמלכת הטכנולוגיה, ורוב המשקיעים הגדולים הבינו זאת. הם מכרו מניותיהם ב-HP והעבירו הכסף ל-IBM". ואכן, תסתכלו על מה שקרה לשתי המניות מאז תחילת המאה, או מאז סיום משבר 2008.

להבדיל מנוקיה (סימול: NOK), שגם היא נפלה בשל קריאה לא נכונה של ההתפתחויות אבל עדיין יכולה עדיין באמצעות ניהול נכון לחזור, כי היא מתחרה על מוצר שעדיין רחוק מלרוות את השוק והביקושים לו עדיין צומחים במהירות, היוליט מתחרה על מגוון מוצרים ושירותים שהשוק רווי בהם, הצמיחה איטית והתחרות היא בעיקר על המחיר. מצבה של היוליט פאקארד מזכיר יותר את מצבה של אלקטל-לוסנט (סימול: ALU) צריך להחליף כיוון, למצוא מסלול חדש.

HP מתחרה, בתחומי העיסוק השונים שלה בחברות כמו דל (סימול: DELL), אייסר (סימול: ACEIF), החברה הטיוואנית הגדולה ASUSTeK Computer Inc, הענקית הסינית ויורשת IBM במחשבים Lenovo Group (סימול:LNVGY ), טושיבה (סימול: TOSYY) ואפל (סימול: AAPL) במגוון רחב של מוצרים. בתחומים ספציפיים כמו הדפסה והדמיה, היא בתחרות עזה מול חברות כמו קאנון, לקסמארק (סימול: LXK), אקסרוקס (סימול:XRX), סייקו אפסון (סימול: SEKEF), סמסונג אלקטרוניקה (סימול: SSNLF), ברודר אינדוסטרי (סימול: BRTHF) ושורה ארוכה של יצרנים עצמאיים בעיקר מהמזרח הרחוק. בתחום "החליפות" לעולם העסקי מתחרה החברה בענקיות כמו איי.בי.אמ, אי.אמ.סי ו-NetApp (סימול: NTAP) ובתחום ה-IT management software היא מתחרה באינספור חברות ובראשן איי.בי.אמ, בי.אמ.סי, CA (סימול: CA) ועוד. ויטמן עושה אומנם כמיטב יכולתה, אבל המשקיעים כרגע חוששים שאם החברה לא תשכיל לעשות את מה שעשה גרסטנר ב-IBM ותזהה מסלול חדש - מקרה אלקטל לוסנט יחזור גם כאן.

האם גם סיווה (סימול: CEVA) מאבדת את הכיוון?

חלילה מלהשוות בין סיווה ל-HP, שני עולמות נפרדים, אבל אין שום ספק שהמשקיעים מאמינים באותו תהליך לפיו מאז סוף אוקטובר 2011, החברה מאבדת את מעמדה בתחום עיסוקיה ונשארת מאחור בתחרות העזה שמתפתחת. מאז אותה תקופה איבדה החברה למעלה מ-56% מערכה. סיווה פועלת באחד ממגזרי התעשייה החדשים והחמים ביותר שיצרו מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה בהתקדמותן. היא מוכרת רישיונות ייצור של שבבים המבוססים על ליבת DSP שפיתחה, תוכנות שמשמשות לייצור העברת אינפורמציה כולל פורמט קול ותמונה. המכירות נעשות ליצרני מוליכים למחצה לצורך ייצור מעגלים מיועדים לפעילות ספציפית כמו טלפוניה רגילה וחכמה, העברת אינפורמציה בהתאם לסטנדרטים מקובלים וצעצועי אלקטרוניקה שונים - בקיצור סיווה תורמת ליצרנים להמשיך להתקדם ולהתחרות.

היא נבנתה על ידע בקבוצת DSP (סימול: DSPG) ומצטיינת ביכולות פיתוח מרשימות, אך נאלצת היום להילחם בכל מגזר בו היא פועלת. אגב, נפילתה של נוקיה, אחת הלקוחות המרכזיות, אינה עוזרת בלשון המעטה. ה-Digital signal processing (עיבוד אותות דיגיטליים) משמש כאפליקציה מובילה בהעברת אינפורמציה, לכן מושך יותר ויותר חברות להיכנס לתחום, כולל כל ספק IP שמחשיב את עצמו - כך שחלק מהלקוחות הופכים למעשה למתחרים. התחרות הולכת וגדלה בכל אחד משלבי הפיתוח של סיווה, מרמת ה-DSP core שם היא מתחרה בחברות כמו Coresonic דרך תחום האפליקציות למעבד שם התחרות מול ARM Holdings (סימול: ARMH), סינופסיס (סימול: SNPS) שרכשה את המתחרה Virage Logic וכן MIPS Technologies (סימול: MIPS) אותה מנסה סיווה לרכוש בימים אלה ועד לתחום הוידאו שם פועלות חברות כמו הדרום קוריאנית Chips & Media, הבריטית Imagination Technologies (סימול: IMG.L) שמנסה לרכוש את MIPS ומעל הכל מרחפת רוחה של קוואלקום (סימול: QCOM), המתחרה הגדולה ביותר.

אם בוחנים את התנהגות מניית CEVA בהשוואה למתחרות כמו MIPS, IMG.L או הענקיות QCOM ו-ARMH - התמונה ברורה - המשקיעים חוששים מעתידה של החברה הישראלית שמגמת הירידה הארוכה של המניה בולטת מול האחרות. המגמה ניזונה מירידה בהכנסות שנמשכת כבר מספר רבעונים. משקיעים רבים, ביניהם כאלו שהאמינו ש"אפקט נוקיה" כבר עבר, חוששים (למרות העסקאות עם סמסונג ואחרות), בעיקר בשל אורך הזמן של הירידה בהכנסות, שהחברה אינה מצליחה לעלות מדרגה. החשש גובר על המלצותיהם של רוב האנליסטים שממליצים מזה מספר חודשים לקנות את CEVA. כבר לפני כשנה הבאנו בפניכם את החשש שהביע האנליסט דניאל מרון מ-RBC (שעדיין חושש) ומאותן סיבות שמוזכרות כאן, נראה שהאיש צדק.

MIPS שנועצת בבנק ההשקעות JP Morgan, תנסה כמובן לקבל מחיר יותר גבוה מה-75 מיליון שבהצעת סיווה (שהיא הצעה גבוהה מזו שהציעה Imagination Technologies אותה MIPS הסכימה לקבל, ואם תלך עם סיווה תצטרך לשלם קנס ויתור). השאלה היא, איך יקבלו המשקיעים את הרכישה אם תתבצע? מה בדיוק תתרום MIPS לסיווה שתוציא לשם הרכישה כמחצית מהמזומן שבקופתה? בינתיים מכרה MIPS 580 פטנטים משלה, בסכום של 350 מיליון דולרים לקבוצה בראשות ARMH (כל הפטנטים ישמשו לעיצוב מערכות על שבב, שזה גם מקור דאגה נוסף למארוול). לפני כשנה חשבנו שעדיין כדאי להמתין בצד, לראות מה יקרה. קראנו בעיון את דבריו של המנכ"ל לאחר הדוחות האחרונים ודעתנו נשארה כשהייתה. כדאי עדיין להמתין ולראות מה קורה ברבעון הנוכחי.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אריה 03/12/2012 19:49
    הגב לתגובה זו
    האם נוכל לקבל ניתוח מעמיק שלך על שתי החברות הללו? בברכרה
  • 3.
    שלמה גרינברג 27/11/2012 15:44
    הגב לתגובה זו
    אם תוכל בבקשה להראות לי "ההמלצה" אשמח להןדות בפשע
  • 2.
    זאביק 27/11/2012 12:08
    הגב לתגובה זו
    ל"סיווה": מאחר וכנראה אתה מתקשה בהבנת הנקרא - מומלץ לך להמנע מקריאת רשימותיו של מר גרינברג. קח רמז : מנהל החברה הוא הגורם העקרי להצלחה.
  • 1.
    סיווה 27/11/2012 08:34
    הגב לתגובה זו
    המלצת לנו בחום על סיווה שהייתה ב22$ צנחה ל13$ עכשיו אתה בא ואומר שהמלצת להמתין ? תהיה ישר וכנה עם עצמך. כנ"ל לגבי קליקסופטוור