הפרעות אכילה: חלום ענק בוול סטריט אבל הרחק מעבר לאופק במיין סטריט

הפרעות אכילה הן שם כולל לקבוצה של מחלות ש"מוצאן" ממרכז העצבים במוח. מהמפורסמות שבהן השמנת יתר חריפה (אובסיטי), אנורקסיה ובולימיה. למרות שבשנים האחרונות ה-FDA אישרה כמה תרופות שעוזרות להקל על החולים שסובלים מהשמנת יתר, אין עדיין שום תרופה או אמצעי מניעה למחלות. האובסיטי, מבחינתה של וול סטריט, היא "הנציגה" היחידה של הפרעות האכילה. זאת כיוון שיש כמה חברות ציבוריות שמפתחות תרופות למחלה, ומאפשרות בעקבות זאת לטוות סביבן חלומות. בתחום האנורקסיה או הבולמיה, אין למשקיעים ממה לייצר חלום - פשוט אין עדיין חברות ציבוריות שמזוהות עם תרופות לאותן מחלות. חלום הפרעות האכילה הולך וגדל, כיוון שקצב ההתפשטות שלהן סביב כדור הארץ גובר במהירות. מה שיותר חשוב זו העלות, מיקרו ומאקרו, שקשורה במחלות – היא הפכה לאחת הבעיות הכלכליות הגדולות של עולם הרפואה. אין שום ספק שהנפקה של חברה שמתיימרת למצוא תרופה לאנורקסיה ותציג איזושהי התקדמות בכיוון תהיה מהחמות שנראו בתחום הרפואי. אבל הנפקה כזו אינה נראית באופק, אז נתרכז היום באובסיטי ובחברות המובילות בתחום.

ככל שהנזקים מהמחלה גדלים, כך גם מתרבות החברות שנכנסות לתחום ויוצרות נישות התמחות שכל אחת מהן מספיקה לפרנס חברות רבות בכבוד. הבעיה, שמקור המחלות במרכז העצבים כאמור, והתפשטותן קשורה גם באורח החיים ובמדיה. מי היה מאמין שהאובסיטי תתפשט בסין, מי היה מאמין שהאנורקסיה "תתגלה" באפריקה או שמספר הגברים הלוקים במחלה אינו קטן היום מהנשים. אותן מחלות, רבותיי, רק מתחילות להיחשף, וההבנה שלהן עדיין בחיתוליה.

וול סטריט נכנסת לתמונה עקב הצמיחה המתמדת בעלות פיתוח וטיפוח המוצרים שלהן. רק טיפה אינפורמציה בשביל הטעם: ב-2010 הגיעו העלויות הישירות לטיפול באובסיטי ל-160 מיליארד דולרים ועוד 450 מיליארד עקיפות. 70.1% מתושבי ארה"ב סבלו באותה שנה מעודף משקל, והשתמשו בתרופות ודיאטות - 35.7% מתוכם הוגדרו כחולי אובסיטי (חשוב להבהיר שההגדרה של "אובסיטי" היא מעבר להגדרה של "עודף משקל"). התחזית הנוכחית שב-2030 כ-135 מיליון (42%) מתושבי ארה"ב יהיו מוגדרים כחולי אובסיטי. תארו לעצמכם כמה עולות ויעלו למשקי העולם כל הפרעות האכילה. לאור זאת אין שום ספק שיותר ויותר חברות ייכנסו למירוץ. שלוש החברות, Arena Pharmaceuticals (סימול: ARNA) (מוערכת בכ-1.6 מיליארד דולרים), Vivus (סימול: VVUS) (קרוב למיליארד) ו-Orexigen Therapeutics (סימול: OREX), כולן מקליפורניה, "מוכרות" היום לחולמי חלומות הרפואה לא פחות מכמות החלומות הרפואיים בתחום תאי הגזע, הסכרת, מחלות נדירות ועוד. VVUS, הוותיקה מביניהן, הונפקה בתחילת 1994, ובמקביל לאובסיטי, מנסה לפתח תרופות בתחום הסכרת והיצר המיני של האישה (זוכרים את ביוסנטה, היום ANIP, ואיך היא שיגעה את כולנו?). ARNA הונפקה בקיץ 2000, וגם היא עוסקת בתרופות נוספות לצד מלחמתה באובסיטי. OREX, שעוסקת אך ורק באובסיטי, הונפקה בתחילת 2007.

מבט חטוף על הגרפים של השלוש מספיק בשביל להבין את מצבי הרוח שעברו המשקיעים בין תקוות לאכזבות. המעניין הוא שכולן מתקדמות בעזרת חברות ענק יפניות דווקא (יש לכך סיבות שצר המקום מלהסביר) שתומכות ומשקיעות בהן. Vivusשותפה עם Mitsubishi Tanabe Pharma, חברת בת של מיצובישי. Arena שותפה עם ענקית התרופות היפנית Eisai ואילו Orexigen עובדת מול Takeda Pharmaceutical . לצד השלישייה הזו יש לא מעט חברות, מפורסמות פחות ובשלבי פיתוח שונים, כמו EnteroMedics (סימול:ETRM ) ממינסוטה שמנסה להילחם באובסיטי באמצעות טכנולוגיה שפיתחה. למעשה, היא חוסמת באמצעות דחף חשמלי את פעילות העצב התועה (Vagus nerve), שבין השאר, מעביר הוראות לעצבים שפועלים במערכת העיכול. המטרה היא לעצור את תהליך "אכילת יתר".

• הכישלון של גמידה סל - עוד חברת ביומד שריסקה את ה"חלום"
• פרוטליקס משנה כיוון? "מעריכים שיש עתיד טוב לחברה, אבל צריך סבלנות"

ETRM הונפקה בסוף 2007, הגיעה בזמנו ל-50 וכיום נסחרת בשער של 2.5 דולרים למניה. כמו כן, ישנה Lightlake Therapeutics (סימול: LLTP) הבריטית שמתמקדת בחולי אובסיטי שגם סובלים מהקאות, אבל היא גם היחידה שמנסה לפתח תרופה כנגד בולימיה. LLTP נסחרת כיום ב-5.5 סנט, כאשר לא ממזמן נסחרה ב-1.5 דולר. ישנה גם את Ventana Biotech (סימול: VNTA) השווייצרית שמנסה לפתח תרופות נגד אובסיטי מצמח ההודיה גרדוני מדרום אפריקה. למשקיע באותם חלומות חשוב לזכור ולשנן: ההצלחה של כל החברות הנ"ל מותנית, לצד יכולת הפיתוח שלהן, ביכולתן להמשיך ולממן את ההתקדמות, ולפיכך תעבורנה דילולים אינספור בדרך למטרה. בנוסף, הסיכויים העובדתיים להגיע למטרה קרובים לאפס. ודבר אחרון, המהמר בחלומות הפרעות האכילה בכלל והאובסיטי בפרט חייב לזכור שכמו בכל תחום חלומי - הוא מהמר מול ענקיות רפואה רבות המשתתפות במירוץ והסיכוי שלהן להגיע ראשונות גדול בהרבה מהסיכוי של אלה הצעירות.

ישנה החברה הבריטית הגדולה Shire PLC (סימול: SHPG) שהודיעה לאחרונה כי תרופת העל שלה להפרעות קשב וריכוז, ה-Vyvanse, "תורחב" לטיפול גם במחלת הפרעת האכילה, Binge (הקאות בלתי נשלטות), והיא משקיעה כסף רב בתחום כולו. ענקית התרופות, Sanofi-Aventis(סימול: SNY) הצרפתית, משקיעה סכומי עתק בתחום ותרופת ה-Acomplia שלה להורדה במשקל אושרה באירופה. פייזר (סימול: PFE), נוברטיס (סימול: NVS), אמג'ן (סימול: AMGN) ורוש (סימול: RHHBY) משתתפות אקטיביות ביותר, וראינו שגם גלקסו (סימול: GSK) הענקית מנסה לפתח תרופות, ולא רק באובסיטי.

היכן ההשתתפות הישראלית?

בתחום המחקרים, ישראל הינה מהמתקדמות בעולם. אבל כמו בתחומים רבים, גם כאן הצד העסקי נשאר רדום. חברת בריינסוויי, שנמצאת במעקב שלנו, מנסה לפרוץ את מחסום מחלות מרכז העצבים, ביניהן גם הפרעות האכילה, (התמכרות) עם דגש כרגע על אובסיטי, באמצעות טכנולוגיית Deep TMS, החדרה לא פולשנית של תהודה מגנטית למרכז העצבים. גם בתחום הזה התחרות עזה.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בכנס הבריאות שנערך בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו, הציגו שלוש החברות ואחרות את מרכולתן בתחום. לכל השלוש יש תרופות שעוזרות לבעיה - ה-Belviq של Arena וה-Qsymia של Vivus אושרו ע"י ה-FDA, ואילו ה-Contrave של Orexigen מתקרבת לאישור. למרות שהתרופות לא פוטרות את הבעיה, הביקוש להן עצום. מאז האישור של ה-Qsymia למשל בדצמבר האחרון, נרשמו 403 אלף מרשמים לתרופה. אתר ה-Fool בחר לאחרונה דווקא ב-OREX כהשקעה מעניינת, בעיקר בשל יכולת השיווק של השותפה Takeda (שההסכם עמה דומה מאוד לזה של פייזר עם פרוטליקס (סימול: PLX)( שבינתיים דורך במקום).

אנחנו מאמינים שקורטוב של הפרעות אכילה חייב להיות בתיק המניות, והדרך הטובה לכך היא באמצעות סלי ה-ETF הביו-טכנולוגיים כמו XBI, PBE, FBT ועוד, שכוללים את כל השחקנים המובילים. אותם סלים הם מקבץ גדול של חלומות ומציאות, ומתאימים למשקיע ההגיוני.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.