מה הסיכויים ל"טבע מס' 2" מישראל? נייס ווארינט בדרך למעלה

מנהלי השקעות יוצרים מכשירים פיננסיים ללקוחותיהם בטענה ש"אין במה להשקיע", מצב זה מדאיג מאוד בכל הקשור לשוק ולמגמות המתפתחות בו. העובדה שיותר ויותר מנהלים מתעסקים בסוגיה הזו אינה מפתיעה, שהרי כל הדיוט שמתבונן על השוק ומרכיביו השונים יכול לראות בבירור שבאמת "אין במה להשקיע", וכשאין במה, באים מדעני החלל של וול סטריט (ואחד העם) ובונים כל מיני מכשירים אקזוטיים. הביקוש לאלה שנמכרים כ"סיכון מחושב" גדל ככל שהתשואה על אלטרנטיבות ההשקעה נעשית נמוכה ומסוכנת יותר - בדיוק כפי שקורה היום.

עקב ההתפתחויות הצפויות בעתיד, תשואת איגרות החוב, במיוחד "הטובות" מביניהן, כמו אגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב, אינה נחשבת כמשהו ששווה לקחת הסיכון ולהשקיע בה. רוב הסיכויים שבעתיד הלא רחוק, עם הצטמצמות ההזרמה מהפד, ההתאוששות הכלכלית והעלייה במספר המועסקים, הריבית תתחיל לנוע כלפי מעלה והאגרות תתחלנה במסע ארוך מטה. נכון, מדברים על כך כבר 3-4 שנים וזה טרם קרה, אבל זה עוד יקרה. לנוכח המכה שהוכו המשקיעים שהלכו שולל אחרי הבטחות גולדמן וחברים, הזהב איבד מזמן מזוהרו לטובת איגרות החוב האמריקניות והנפט מפחיד לא פחות. מה גם שבשני המקרים לא נראה שיהיה מחסור מהמשאבים בעתיד הנראה לעין.

ומה לגבי הנדל"ן?

אנחנו מאמינים כי הנדל"ן בארה"ב ואירופה המערבית עדיין מעניין, אבל הוא השקעה לטווח ארוך - קטגוריה שונה משאר המכשירים. נשארו המניות, שגם תשואה הצפויה מהן, אליבא מומחים רבים, הולכת ונעלמת עם כל שבירת שיאים במדדים המובילים. נכון, מצבן של החברות טוב משהיה אי פעם, המכפילים לא בשמיים (להוציא מניות חלום וחברתיות למיניהן) ורוב החברות המובילות מעלות דיבידנד ורוכשות יותר ממניותיהן שלהן, אבל בשורה התחתונה פחד הגבהים שמלובה על ידי התקשורת הפיננסית החובבנית, שאינה מרפה מבהפאברים והרובינואים, משפיע. כל זה מביא ליצירת אותם "מכשירים" שמדאיג אותנו - זה ללא ספק יביא למשבר. אנחנו רק מקווים ש"התיקון המתחייב ללקיחת אוויר" לא יוביל למשבר מכשירים פיננסיים שאינם כורח המציאות. השאלה שמטרידה אותנו ורבים אחרים היא, למה מישראל, מדינה שמובילה עולם ומלואו בתחומים רבים ולא רק מדעיים, יצאה רק חברה ציבורית גלובלית גדולה אחת בקטגוריית ה-Large-cap או ה Big-cap? מדובר כמובן בטבע (סימול: TEVA). האמת היא שהיום יש כבר 3 חברות באותה קטגוריה, הרי גם צ'קפוינט (סימול: CHKP) וכימיקלים לישראל עברו את רף ההגדרה "חברות שערך השוק שלהן מעל 10 מיליארד דולרים". אבל טבע היא החברה היחידה שמבוססת באופן מוחלט בקטגוריה המכובדת.

תבדקו כמה חברות ציבוריות משוויץ, פינלנד, בלגיה, קנדה, סינגפור, דרום קוריאה וטייוואן נמצאות בקטגוריה. מה שהכי מרגיז, שחלק גדול מהנישות ענקיות שיצרו מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה ב-30 השנים האחרונות התחילו בארץ הקודש, מאנרגיה אלטרנטיבית ועד לרשתות החברתיות וכמה מתחומי הרפואה העתידיים המופלאים. במה שבאמת קנינו את תפארתנו ושאנחנו באמת גדולים הוא מספר האקזיטים שאין לו אח ורע בעולם - ישראל היא הפרח הכי מושך בסביבה והדבורים כולן יודעות זאת ומתקהלות סביבו לטעום מהצוף המופלא. הבעיה, שכת הדבורה מוצצת את הצוף מהפרח, הצוף שייך לה ולא לפרח, וחבל. אז דיברנו בעבר על תחומים כמו תאי גזע, חלבונים, דיאגנוסטיקה ואפילו תחומים פחות חלומיים כמו חזיות, בגדי ים ותוספות מזון, שבכולם יש לישראל יתרונות יחסיים, אך עדיין שום חברה רצינית, מבחינת סדרי גודל, לא מתפתחת שם. אחד התחומים התעשייתיים הגדולים שיצרו מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, בו ישראל הייתה יכולה לייצר ענק מוביל, הוא תחום איסוף, עיבוד וניתוח המידע לתועלת העסק. שתיים מהחברות המובילות בתחום, נייס (סימול: NICE) ווארינט (סימול: VRNT) הישראליות, הן מהחלוצות בפיתוח התחום ומובילות בו גלובלית. לצידן יש בישראל מגוון רחב של טכנולוגיות חדשניות וסטארט אפים בשפע. בקיצור, הרי לכם תחום נוסף שקיימים בו כל התנאים לפיתוח ענק תעשייתי ישראלי וזה לא קורה, מדוע? אולי כי חסר כאן אדם כמו אלי הורביץ ז"ל, שידע איך מלקטים יהלומים לענק ששווה פי כמה מהמרכיבים שלו. השד יודע מה חסר, אבל ברור שתחום איסוף, עיבוד וניתוח המידע לתועלת העסק יכול לייצא מישראל "טבע מספר 2", בדיוק כמו שתחום אבטחת המידע על הרשת היה יכול לייצר ענק אבטחה מוביל בעולם או שראד בינת הייתה יכולה להוציא מכאן SAP Made in Israel.

תחום איסוף, עיבוד וניתוח המידע לתועלת העסק הוא חלק מתחום אבטחת הרשת (cybersecurity) ומורכב משני חלקים: competitive intelligence, שכולל איסוף, עיבוד וניתוח של כל האינפורמציה אודות הנישה בה מדובר ו-Actionable Intelligence, שמדבר על היכולת להשתמש באינפורמציה לשיפור המצב העסקי של החברה. Verint® Systems מגדירה את עצמה כעוסקת / מתמחה / מספקת פתרונות לכל ה-Actionable Intelligence. נייס מייצרת פלטפורמות תוכנה שמתמקדות בשלושה תתי תחומים, שגם הם נכללים באותו מגזר: מעקב אחרי פעילות הצרכנים, אבטחה ופתרונות בתחום פשעים פיננסיים ופיקוח.

כשהדיוט בתחום (ורוב המשקיעים הם כאלו) קורא בעיון את הפרק המפורט, שמסביר על הביזנס של שתי החברות ב-20-F, הוא מבין ששתיהן פועלות באותה הנישה בדיוק. כיוון שמדובר בנישה ענקית וידוע כי הן אינן מתחרות ראש בראש, הן לבטח משלימות זו את זו. ואכן, סעיפי "התחרות" שמופיעים בדיווחים מצביעים על כך בבירור - מבחינת הנתונים הפיננסיים נייס סיימה את 2013 עם מכירות בסך 949.3 מיליון דולרים, רווח תפעולי של 79.7 מיליון, רווח נקי של 55.3 מיליון דולרים ורווח מדולל למניה של 89 סנט. הנתונים מצביעים על עלייה של למעלה מ-63% במכירות וכ-24% ברווח מאז 2009.

שני סעיפי ההוצאה הגדולים של החברה הם מכירות ושיווק ומו"פ. ב-2013 שני אלה היו 25% ו-14% מסך המכירות (249 ו-137 מיליון דולרים בהתאמה). וואינט סיימה את 2013 (אצלה השנה הפיננסית מסתיימת בסוף ינואר) עם מכירות, רווח תפעולי ונקי ורווח למניה של 907.3 מיליון, 122.3 מיליון, 53.6 מיליון ו-99 סנט למניה בהתאמה. מאז סוף 2008 מכירות החברה עלו ב-36%, כשהיא עוברת מהפסד של 93.5 מיליון או 2.88 למניה לרווח, כאמור. בתום הרבעון האחרון היו בקופתה של נייס 504 מיליון דולרים (כולל השקעות לטווח הארוך). בדומה בווארינט, גם בנייס שני סעיפי ההוצאה הגדולים הם שיווק ומו"פ שמהווים 36% ו-14% מסך המכירות בהתאמה. בסוף הרבעון היו בקופת החברה 417 מיליון דולרים.

לשתי החברות פעילות מסחרית בכל העולם ומהווה כחלק מהמובילות הגלובליות. אין שום ספק שלהפוך את נייס ווארינט לחברה אחת ובדרך לאסוף את כל אותם סטארט אפים קטנים להשלמה תהיה משימה שכל בנקאי השקעות רציני היה מקבל בשמחה - הנתונים מראים שמיזוג בין שתי החברות אכן היה מייצר ענק תעשייתי חדש, שלצד החסכונות שבמיזוג ועוצמת השוק, המעשה היה נכון גם לבעלי המניות של שתי החברות. האם זה יקרה? כנראה שלא, הרי דרוש תמריץ לגלגל את הדבר הגדול הזה, ואנחנו לא רואים מהיכן זה יגיע, וחבל.

האם כדאי לקנות את מניותיהן של NICE ו/או VRNT?

תחום ה-cybersecurity, על כל מרכיביו, מהווה כסקטור אהוב מאוד על אנליסטים ומשקיעים. הקונצנזוס בהחלט מצביע על המשך הצמיחה והרווחיות של שתי הראשונות. במחצית השנה האחרונה המשקיעים מעדיפים את VRNT, שמנייתה פתחה פער מול NICE וקצב הצמיחה העתידי שלה, אליבא הקונצנזוס, נראה עדיף למשקיע. אבל לאורך זמן נראה לנו ששתיהן מעניינות באותה המידה. אגב, הולכת וגדלה האפשרות שככל שתחומי ה-competitive intelligence וה-Actionable Intelligence צומחים, כך גם יגדל העניין של כמה ענקיות שפועלות בתחום, יונייטד טכנולוג'יס (סימול: UTX) או האניוול (סימול: HON) כדוגמא. בהחלט כדאי לבדוק ולנצל תיקונים ליצירת "פינה בתיק" למניות מהסוג הזה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.