אגב "אתגר דלי הקרח", מי ימצא תרופה ל-ALS?

מי קרח נשפכו על ראשיהם של גדולי עולם, והתרגיל התקשורתי הזה אכן העלה לתודעת הציבור את המחלה האיומה חשוכת המרפא, שנקראת ALS , שפגעה לא רק בידוענים כמו מאו טסה טונג, הפרופסור סטיבן הוקינג או דוב לאוטמן ז"ל, אלא גם באלפי אנשים ברחבי העולם. זו מחלה עצבית קשה מקבוצת המחלות הניווניות הפוגעות בתאי העצב המוטוריים. היא אחת ממחלות מרכז העצבים (כמו פרקינסון, טרשת, אלצהיימר ועוד). המחלה ידועה בשם "מחלת לו גריג" על שם שחקן כדור הבסיס אמריקני שלקה במחלה בשנות ה-30'. תאי העצב שנמצאים במוח ובחוט השדרה ואחראים על יצירת תנועה והעברת מסרים מתנוונים ומתים. הסיבה לניוון אינה ידועה, וגם האופן שבו התאים מתנוונים אינו ברור. התוצאה היא שאין מה שפוקד על השרירים לנוע מה שמוביל לניוון של רקמות השריר.

יש מספר גנים שקשורים למחלה ולעיתים אפשר לאבחן אם אדם נושא גנים אלו, אבל גם האבחון אינו "מבטיח" שהנושא אכן יחלה. יש חשד שלמחלה יש קשר לזיהום. 5%-10% מבין מקרי ה-ALS הם תורשתיים, אבל רוב המקרים הם ספוראדיים ואין דרך לנבא מראש את הופעת המחלה. אורך החיים הממוצע של החולה מיום זיהוי המחלה הוא 39 חודשים\ אבל יש חולים שמחזיקים מעמד 10 שנים ויותר (כ-4% מאוכלוסיית החולים).

"הבעיה" הגדולה של פיתוח תרופות למחלה היא בנדירותה - מספר החולים יחסית קטן, לכן התמריץ לחברות הרפואה להשקיע בפיתוח תרופות ואמצעי מניעה נמוך (מול הוצאות המו"פ הענקיות). במקרה של ALS יש בארה"ב כ-30 אלף חולים רשומים וכ-5600 נוספים מידי שנה. לפיכך, היא אחת מאותן מחלות שמוגדרות על ידי משרד הבריאות האמריקני וה-FDA כ"מחלות יתום". תקנות אלו נחקקו ב-1983על מנת לעודד השקעה / מחקרים בפיתוח תרופות למחלות נדירות. לפי ההגדרה האמריקנית "מחלה נדירה" היא כזו שמשפיעה על פחות מ-200 אלף אנשים בארה"ב (ההגדרה שונה בארצות שונות). חברות שמקבלות אישור לתרופה שהן מפתחות כ"תרופת יתום" זוכות, במקרה של פיתוח ואישור התרופה, להטבות משמעותיות, הטבות מס ופיתוח בדרך לאישור.

בשורה התחתונה, בגלל תקנות ה-Orphan drug legislation וה-Rare Disease Act of 2002 חברות תרופות גדולות נכנסו לנושא ופיתחו תרופות רבות למחלות נדירות רבות. זה עדיין טיפה בים, שהרי בארה"ב לבדה יש 7000 מחלות שמוגדרות כ"נדירות" (80% מהחולים "מתרכזים" ב-300 מהמחלות). כ-30 מיליון אנשים סובלים ממחלות אלו בארה"ב, כאשר ההערכה היא שכ-350 מיליון סובלים גלובלית.

• קדימהסטם: תוצאות טובות בניסוי קליני לטיפול ב-ALS
• העתיד כבר כאן! הכירו את טכנולוגיית TTS לזיהוי והפקת דיבור

מאז 1983, עת אושרו התקנות כאמור, אישרה ה-FDA למעלה מ-450 תרופות וטיפולים כ"תרופת יתום". אבל ל-95% מהמחלות הנדירות אין עדיין תרופה בכלל. בסוף 2011 גלגל תחום תרופות היתום 50 מיליארד דולרים (לעומת 880 מיליארד בתרופות פרמקולוגיות רגילות) כאשר קצב הצמיחה הוא 25.8% לשנה. עד כה, ה-FDA אישרה רק תרופה אחת למחלת ה-ALS – ה-Riluzole של ביוג'ן (סימול: BIIB) שמשווקת על ידי סאנופי (סימול: SNY ) ורוש (סימול: RHHBY). הבעיה עם התרופה, שהיא מוגבלת, במקרה הטוב, להארכת חיי החולה בכמה חודשים בלבד ואינה משפיעה על כל החולים. ה-Riluzole הכניסה 50 מיליון דולרים ב-2011 בארה"ב. קמפיין הקרח הטיל אור ציבורי על המחלה, אבל גם על הפוטנציאל העסקי שלה - וזה מה שיקבע כמה מהר יגיעו התרופות לשוק.

בוול סטריט זה סיפור שונה לחלוטין

החברות שמתעסקות במחלות נדירות, במיוחד ב"פופולריות" ביניהן כמו ALS, דמנציה, פברי, מחלת הקרוהן וכדומה, התקדמו במהלך השנים האחרונות לקדמת עולם החלומות הרפואי ו-וול סטריט מוכנה לממן ולהעריך את העוסקים במלאכת קודש זו בצורה נדיבה ביותר. בתחילת השבוע הודיעה חברת הענק הרפואית, רוש, שהיא רוכשת את החברה האמריקנית InterMune (סימול: ITMN) ב-8.3 מיליארד דולרים במזומן.

אינטרמיון היא למעשה חברה של תרופה אחת, ה-pirfenidone, שמטרתה לרפא את מחלת ה-idiopathic pulmonary fibrosis, מחלת ריאות קשה שבאה כתוצאה מעישון ופוגעת באנשים, בעיקר, בבני 50-70. התרופה כבר אושרה בבריטניה וקנדה, והיא בדרך לאישור FDA. התרופה קיבלה הכרה כתרופת יתום (יש כ-128 אלף חולים בארה"ב). החברה צפויה להפסיד השנה כ-300 מיליון על הכנסות של כ-145 מיליון. היא שכרה את שירותי גולדמן סאקס (סימול: GS) כיועץ למכירת החברה, ואלו הביאו לצד רוש גם את גיליד (סימול: GILD), נוברטיס (סימול: NVS), גלקסקו (סימול: GSK) ו-Actelion (סימול: ALIOF).

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

העניין שענקיות הפארמה והביו מגלות בחברות מסוגה של אינטרמיון פשוט מדהים. משקיעי וול סטריט הכירו את נושא המחלות הנדירות באמצעות חברות כמו גנזים (היום חלק מסנופי הצרפתית) ושאייר (סימול: SHPG), שנרכשה לאחרונה ע"י ענקית התרופות AbbVie Inc (סימול: ABBV). מגמת "ההתלבשות" על תחום המחלות הנדירות הולכת ומתרחבת - גם עסקת פייזר (סימול: PFE) - פרוטליקס (סימול: PLX) היא למעשה חלק מהמגמה (לעיתים קונים את החברה כולה ולעיתים מכניסים לתוכה רגל). מחלת הגושר (Gaucher), שהביאה לכניסתה של פייזר לפרוטליקס, התחילה מסעה כתרופת יתום ואושרה ע"י ה-FDA לראשונה עוד ב-1994, כאשר alglucerase של גנזים קיבלה אישור.

גנזים הוקמה בבוסטון ב-1981. היא חרטה על דגלה את המשפט הבא, Genzyme is committed to discovering and delivering transformative therapies for patients with rare and special unmet medical needs, providing hope where there was none before. והתמקדה בתחום מחלות נדירות שמקורן בתפקוד רע של האינזימים בגוף. גנזים גם הייתה הראשונה שקיבלה אישור עבור תרופה נגד מחלת הפברי (גם פרוטליקס מנסה לפתח תרופה). המודל האסטרטגי של פרוטליקס דומה למודל של גנזים, אבל הפלטפורמות שונות ובעיקר ההנהלות. סאנופי רכשה את גנזים ב-2011 תמורת 18.5 מיליארד דולרים והענקית הצרפתייה שילמה פרמיית ענק עבור יכולות הפיתוח, הוכחת יכולות השיווק ומה שהכי חשוב, יכולות הזיהוי והבחירה הנכונה של המחלות הנדירות (בעת הרכישה מכרה גנזים בלמעלה מ-5 מיליארד והרוויחה כמיליארד). גנזים (היום סאנופי) אחת המובילות בתחום מחלות מרכז העצבים, ובין השאר מהמובילות בפיתוח תרופה ל-ALS. מי החברות המובילות בתחום ה-ALS?

אין שום ספק שמי הקרח העלו את המודעות למחלה ולפוטנציאל העסקי שלצידה. אין לנו ספק שכל חברת פרמה או ביו גדולה מתבוננת על ה-State of art בתחום. קשה מאוד לדעת מה האסטרטגיה של הענקיות בתחום המחלות הנדירות, אבל כולן כוללות אותן כחלק מהתכנית האסטרטגית שלהן. יש חמש חברות ענק שפרסמו שהן מתקדמות בתחום ה-ALS: ביוג'ן - בעלת התרופה היחידה המאושרת בשוק והמתחרה הגדולה של טבע (סימול: TEVA) בטרשת - מנסה לפתח תרופה חדשה. היא משפיעה יותר ומחפשת רכישות של חברות קטנות בתחום. ענקית התרופות הצרפתית סאנופי (סימול: SNY) מתקדמת באמצעות גנזים כאמור. בריסטול-מאייאר (סימול: BMY) גם בפנים והענקיות השווייצריות, נוברטיס (סימול: NVS), רוש והחברה הפרטית הגרמנית הגדולה Boehringer Ingelheim, שיש הטוענים שהיא המתקדמת ביותר, רק שאינה מפיצה אינפורמציה. ישנן שתי החברות הפחות גדולות Avanir (סימול: AVNR) ו-ISIS (סימול: ISIS), וידוע שגם חברות יפניות והודיות רבות בוחשות בקדרה.

אז מה הסיכוי של בריינסטורם?

באקדמיה ובמרכזים הרפואיים בישראל מתרכז ידע אקדמאי ושימושי רב בנושא, אבל החברה הישראלית היחידה שמככבת בתחום בוול סטריט היא בריינסטורם, ואם נתייחס למידע שפורסם בחודשים האחרונים היא (לא המניה) גם מתקדמת יפה. בריינסטורם מפתחת תרופות מבוססות תאי גזע כנגד התנוונות רקמות תאי עצב (neurodegenerative) ש-ALS היא אחת התוצאות מאותו תהליך. החברה רכשה טכנולוגיה מאוניברסיטת ת"א, NurOwn technology. היא אומנם נוסדה ב-2000, אבל לתחום תאי הגזע נכנסה רק ב-2004 - אז הגיעה המניה לשיא של 3.5 דולרים.

מאז היציאה ממשבר 2008 נעה המניה על הכותרות בטווח של 10-40 סנט. אבל כעת עלתה החברה בדרגה עם אישור ה-FDA למעבדת הטיפול בתאי גזע אנושיים של מרפאת Mayo היוקרתית שבמינסוטה לטובת ייצור את ה-NurOwn™ (תאי גזע שלקוחים ממח העצמות של החולה ומושתלים ברקמות העצביות). ה-NurOwn™ אושרה כתרופת יתום בתחילת 2011, וכעת תעבור את הניסיונות לסיום שלב הבדיקות הקליניות השני בארבע מרפאות מובילות בעולם בתחום תאי הגזע.

האיש המרכזי בחברה, שמשמש היום כנשיא ועד לא ממזמן היה גם המנכ"ל הוא חיים לייבוביץ, בעליה של חברת ACC HOLDINGS INTERNATIONAL, שמשקיעה במכרות, גז ותעשיות האנרגיה אבל גם בביו טכנולוגיה. לייבוביץ השקיע בבריינסטורם 5 מיליון דולר ומחזיק ב-59,556,924 מניות (קרוב ל-29% מההון). הוא גם ממנהיגי תנועת חב"ד. לא מכבר, בגלל העברת עיקר הפעילות לארה"ב (שיקולים מקצועיים ופיננסיים), מונה טוני פיורינו בן ה-46 כמנכ"ל. פיוריו, בכיר לשעבר בקרן GREYWALL ASSET MANAGEMENT (שמוכרת לנו ממניות המריחואנה), הוא מנהל מקצועי בתחום הבריאות. יושבת הראש של החברה היא ד"ר אירית ארבל ששימשה כמנכ"לית ונשיאת פלוריסטם (סימול: PSTI) בשנים 2002-4.

לסיכום, אין שום ספק שאתגר מי הקרח, תוצאות מרשימות בניסויים הקליניים והעובדה שהבדיקות הקליניות נערכות במרפאות יוקרתיות ביותר הביאו לכמה כתבות מעניינות וחיוביות שגרמו למשקיעים להתבונן בחברה הקטנה ומספרם יגדל עם ההתקדמות. ישנם שני בתי השקעה, Zack ומקסים, שיצאו לאחרונה עם המלצות קניה למניה. מבחינת המשקיע מדובר בהחלט בחלום גדול, אבל בלא פחות סימני שאלה גדולים, שהחשובים שבהם שהדרך להצלחה ארוכה, יקרה (החלום יפרח וידעך בהתאם לכותרות, והמניה לבטח תדולל עוד מספר פעמים) והתחרות הולכת ומתגברת. מלבד תחרות מול חברות כמו Neuralstem (סימול: CUR) או החברה הפרטית Corestem מקוריאה, ישנן חברות נוספות. לחברה היו כ-11 מיליון דולרים בקופה בסוף יוני (מהנפקה), ואין ספק שלאורך הדרך יזדקקו להרבה יותר מזה. במצב בו נמצאת החברה היום, במיוחד עם הסיכויים המשתפרים, נראה שכדאי לחברה לעבור לרשימה הרגילה של הנאסד"ק - מה שיאפשר כניסה של משקיעים מוסדיים גדולים, ולצורך כך יצטרכו לעשות Reverse split. המשקיע חייב לזכור שלא משנה עד כמה החלום גדול, השקעה ב-BCLI היא עדיין השקעה בחלום, וחשוב שחלומות יהיו בתיק, אבל במידתיות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.