אם תרצו אין זו אגדה: ישנם שווקים עם משקיעים שפויים

ההתלהבות של המשקיעים מהביצועים החזקים בחודש ינואר בשוקי ההון בארץ ובעולם מתחילה אט אט להתמוסס, ושוב אנו מוצאים עצמנו חוזרים לתקופה של דשדוש וישיבה על הגדר, תקופה שיש בה יותר שאלות ותהיות מאשר תשובות ברורות. הנתון הבולט ביותר אצל רוב המשקיעים הוא חוסר אמון ובעיקר ייאוש.

עושה רושם שחלק מהמשקיעים חוזרים להרהר בחו"ל כאופציה השפויה להשקעות שלהם. לא אני אומר זאת חוה אלברשטיין טענה זאת מזמן , כפי שנכתב בשיר, "בלונדון יש יותר סרטים... בלונדון אנשים יותר אדיבים, כך שהייאוש נעשה יותר נוח". זו בדיוק הסיבה שלאחרונה חלק מהכספים של המשקיע הישראלי נודדים לחו"ל. אנסה לפרט את הסיבות לכך:

- מדובר בתהליך טבעי של פיזור סיכונים, תוך הפחתת החשיפה לשוק המקומי. ישנה נטייה של הגופים המוסדיים לנקוט במדיניות של פיזור השקעות לשוקי חו"ל בחו"ל .
- מצב שוק האג"ח הקונצרני - בגלל חוסר הבגרות של השוק (כוונתי לכך ששוק האג"ח הקונצרני המקומי התפתח רק בעשור האחרון, ולאו דווקא לכך שהמשקיעים אינם בוגרים מספיק. למרות שזו טענה שהיא בהחלט רלוונטית). כפועל יוצא מכך ומהירידות בשנה האחרונה בשוק האג"ח, הפך השוק ללא נזיל מספיק עבור המוסדיים.
- העלייה בשער החליפין של הדולר מושכת אחריה משקיעים ש"נזכרו" בדולר החבוט שעבור רובנו הוא המטבע הזר העיקרי.
*יש עוד סיבות נוספות אך אלו העיקריות.

אז לאן הולכים הכספים?

בראש ובראשונה חשוב לציין ש שוק האג"ח האמריקני הינו שוק עצום בגודלו ובמגוון ההשקעות שהוא מציע. כמו כן הוא נמצא בשיאו והמרווח המבוקש היום בין ממשלתית לאג"ח קונצרנית בדירוג גבוה, נמצא באחת מרמות השפל שלו היסטורית.

שוק אגרות החוב בחו"ל הוא שוק בשל ומשוכלל שהתפתח וממשיך להתפתח לאורך המאה האחרונה. בעקבות כך הסטנדרטים הבסיסיים שהוא דורש מהחברות המנסות להיכנס אליו, גבוהים באופן משמעותי מאלו הנהוגים בשוק המקומי, אשר כאמור רק לאחרונה החל לאמץ פרוטוקולים המקובלים בעולם מזה עשרות שנים כגון "ועדת חודק".
אגרות החוב הקונצרניות מתחלקות לשלוש קטגוריות מרכזיות:

1. אגרות חוב בדירוג השקעה (Investment Grade Moody's Aaa to Baa3): דירוג השווה או גבוה מ-BBB- / Baa3. מאפיין חברות בעלות דירוג השקעה עם סבירות היחסית נמוכה לאירוע אשראי ובעלות חוסן פיננסי רב שאמור לאפשר להן לצלוח בשלום גם תנאי שוק קשים. בכדי שחברה תקבל דירוג השקעה, היא נדרשת לעמוד בכללים מחמירים הן בהיקף נכסיה והן ביחסי האיתנות הפיננסית ומיצובה העסקי. שיעורי הכשל ההיסטוריים בקטגוריה הנמוכה ביותר של דירוג ההשקעה (Baa) עומדת על 0.27% ובקטגוריה הבאה (A) עומדת על 0.096% (על פי נתונים סטטיסטיים שלקוחים משנת 1920 ועד לתום )2010.

הפסד התשואה השנתי הממוצע עומד על מחצית מסך אירועי האשראי הודות לשיעורי התאוששות, כלומר לשווי החוב ביום הדיפולט. המשמעות היא, ששיעור ההפסד השנתי הממוצע לאורך 90 השנים האחרונות עבור חברות בדירוג השקעה הינו נמוך מאוד ואף ניתן להגדירו כזניח בתיק מפוזר היטב.

מבין החברות הזוכות לדירוג השקעה ניתן למצוא שמות מוכרים כגון: מקדונלדס, וול מארט, מיקרוסופט וכו'. בישראל ישנן חברות מעטות הזוכות לדירוג השקעה בינלאומי ובאופן פעיל למעשה יש רק אחת - טבע (US) +0.2% טבע (US) 17.12 +0.2% סגירה:0 פתיחה:17.04 גבוה:17.13 נמוך:16.87 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: הזוכה לדירוג A מינוס.

ניתן להניח שגם צ'ק פוינט, אמדוקס, בנק פועלים, לאומי ומזרחי היו זוכים לקבל דירוג השקעה. ממשלת ישראל זוכה לדירוג של A+. לצורך חידוד הסוגיה, נציין שחברת חשמל לישראל היא דוגמה לחברה שאינה זוכה לדירוג השקעה ובכך מובילה אותנו לקטגוריה הבאה:

2. דירוג ספקולטיבי (Speculative Grade Moody's Ba1 to B3):
חברות בעלות דירוג השקעה ספקולטיבי מאופיינות בחוסן פיננסי המאפשר להן ברוב תנאי השוק לגייס כספים ולשרת את חובן. אך אירועים עסקיים בלתי צפויים או תנאי שוק קשים במיוחד יכולים להביא את החברה לקשיים פיננסים, במיוחד בספקטרום הנמוך של הדירוג הספקולטיבי. חשוב לציין שחברות רבות, חלקן בעלות איתנות פיננסית גבוהה, נופלות לקטגוריה זו, במיוחד בחלקים הגבוהים שלה. שכן הן חסרות מספר מאפיינים איכותיים ולאו דווקא מספריים שאינם מאפשרים להן לקבל דירוג השקעה. ניתן לומר באופן גורף כי רוב אגרות החוב הקונצרניות בישראל נופלות לקטגוריה זו.

דוגמא לחברות בישראל שצפוי שהיו משתייכות לקטגוריה זו הן: חברה לישראל +1.61% חברה לישראל 85,670 +1.61% בסיס:84,310 פתיחה:83,780 גבוה:85,670 נמוך:83,180 תמורה:6,976,821 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , סלקום -3.02% סלקום 1,860 -3.02% בסיס:1,918 פתיחה:1,874 גבוה:1,917 נמוך:1,800 תמורה:5,644,590 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , פרטנר -0.4% פרטנר 1,987 -0.4% בסיס:1,995 פתיחה:1,995 גבוה:2,015 נמוך:1,970 תמורה:7,900,496 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , גב ים +2.72% גב ים 2,948 +2.72% בסיס:2,870 פתיחה:2,870 גבוה:2,970 נמוך:2,830 תמורה:3,794,788 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: . במסגרת קטגוריה זו ישנה שונות גבוהה בשיעורי הכשל וההפסד של החברות. בחלק העליון של הדירוג הן מתקרבות לתוצאות של דירוגי השקעה, ואילו בחלק התחתון הן מציגות שיעורי כשל והפסד גבוהים בהרבה. כמו כן, לעיתים שיעורי הכשל לא בהכרח יעידו ברמה ספציפית על שיעורי ההפסד,הרי שיעור ההתאוששות יכול להיות גבוה ולכסות חלק משמעותי מהחוב.

שיעורי הכשל הממוצעים בחלק העליון של הקטגוריה (Ba) על פני 90 השנים האחרונות עומדים על 1.07% ואילו בחלק התחתון (B) עומדים על 3.4%. גם במקרה זה שיעורי ההתאוששות עומדים בקירוב על 30%-50% ומכאן ששיעורי ההפסד נמוכים בערך במחצית, אך אינם זניחים. בקטגוריה זו ניתן לראות שהפסד התשואה הוא גבוה יותר וישנה חשיבות רבה לבחירה זהירה וניתוח ספציפי של החברות המנפיקות, תוך תמחור נכון ודרישה לתשואה מינימלית המפצה על הסיכון.

יש לציין שקטגוריה זו מושפעת באופן משמעותי מהמצב הכלכלי. לכן בזמני מיתון שיעורי הכשל עולים באופן משמעותי, ואילו בזמני צמיחה הן נופלים לרמות נמוכות המזכירות דירוג השקעה במיוחד בחלקן העליון. מכך ניתן להסיק כי השקעה בקטגוריה זו נעשית בצמוד להערכה של המצב הכלכלי במשק ובסקטור בהן הן פועלות.

3. (Junk Grad Moody's Caa1 to C):
חברות בעלות דירוג זבל מאופיינות ברמת סיכון גבוהה מאוד ושיעורי כשל גבוהים מאוד. חלק משמעותי מאגרות החוב בדירוגים אלו לא הנפיקו בדירוג זה אלא הגיעו אליו בעקבות התדרדרות עסקית ופיננסית. שוק זה ספקולטיבי מאוד, ותקופות רבות הוא סגור בפני חברות המנסות להנפיק בו.

בנוסף, שיעורי התשואה הנדרשים בו גבוהים ובחלק גדול מהמקרים חברות מקטגוריה זו הזקוקות למימון פונות לאפיקים אלטרנטיביים, כגון קרנות השקעה פרטיות, קרנות מזנין וכדומה, תוך מתן שעבודים. חלק גדול מהחברות המגיעות היום להסדרים בישראל משתייכות לקטגוריה זו, וניתן לומר באופן גורף כי הן לא היו מסוגלות להנפיק בחו"ל גם בימים הטובים ובטח שלא בימים אלו.

4. חברות לא מדורגות
קטגוריה זו נופלת ברובה לתוך הקטגוריה של דירוג ספקולטיבי. חברות רבות שאינן בגודל המאפשר להן לקבל דירוג השקעה בוחרות להנפיק ללא דירוג. פעמים רבות ההנחה היא שבהמשך הדרך עם גידול פעילותן והתבססותן הפיננסית יהיה להן כדאי לפנות לחברת דירוג על מנת לקבל דירוג. חשוב לציין שתהליך של קבלת דירוג מתבצע לצורך הנפקת אג"ח ותשלומי מימון נמוכים יותר מבחינתן של הפירמות. במידה והן לא רואות כדאיות בתהליך זה בצורה של חסכון בעלויות המימון, הן מעדיפות לצאת לשוק ללא דירוג.

דוגמאות לאג"ח קונצרני בשוק האמריקני

לסיכום,
לדעתי, הרצון להיחשף לשוק האג"ח האמריקני הוא נכון לרוב המשקיעים הישראלים מתוך ראיה של פיזור סיכונים וגיוון מוצרי ההשקעה. אך כמו בכל דבר יש לשים לב לפרטים החשובים כמו בחירה נכונה של אג"ח ופיזור השקעות. נתון חשוב נוסף הוא העמלות והמרווחים בין קניה ומכירה. בניגוד לשוק הישראלי בו המסחר הוא אלקטרוני, בשוק האג"ח האמריקני המסחר הוא בין עושי שוק. הדבר מחייב הבנה וידיעה כיצד לקנות במחיר טוב, כיוון שלמרווחים בין קניה ומכירה יש השפעה מכרעת על התשואה העתידית.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.