היועצים לא מחכים לרגולטור, דמי הניהול בקרנות נאמנות
המחאה החברתית מחליפה מידי כמה שבועות נושא - החל מקוטג', דרך מחאת האוהלים על דיור, חינוך חינם, עמלות הבנקים והנושא החם של השבועות האחרונים - דמי ניהול קרנות הפנסיה. לא אכנס כאן לציוני דרך וציונים בכלל הנמדדים בתוצאות כגון: יוקר סל המחיה, מדד הדיור וכו'. מלבד מודעות וערנות ציבורית, שהובילה לעיתים יותר (מחירי הקוטג') ולעיתים פחות (מחירי שאר הגבינות שעלו חזרה) והרבה פחות (חינוך חינם שנמצא עדיין ברמה התיאורטית) לתוצאות בפועל, עדיין רמת ההוצאות המשפחתית עלתה משמעותית, בעיקר בהיבט ההוצאה הציבורית השוטפת: ארנונה, חשמל, מים, דלק.
אני רוצה לדבר על מקום בו ניתן לראות התנהלות מגמתית, הנותנת משקל משמעותי למחיר ועלות בפועל - שוק קרנות הנאמנות.
בשוק הקרנות, באופן סיסטמתי, מזה תקופה לא מבוטלת שהחלה עוד בטרם גל המחאה ששטף את ארצנו, ניכרת מגמה ברורה של ירידה חדה בדמי הניהול.
ייתכן שהייתה זו התחרות בין הגופים הגדולים על ליבם של היועצים ונתח השוק, ויתכן שהייתה זו הכוונה ברורה של יועצים ומשקיעים. לא ברור היכן החל המהלך, אך התוצאות הנראות ברורות לחלוטין. מדמי ניהול ממוצעים של 1.5-2.5 לקרנות למיניהן, עברנו לדמי ניהול ממוצעים של פחות ממחצית. כך שרוב הקרנות החדשות שנולדות, מונפקות בדמי ניהול של 0.5-1% ולעיתים אף פחותים משמעותית עד 0-0.15% בקרנות המחקות והכספיות.
נשאלת השאלה, כיצד התנהל התהליך העקבי והשקט הזה, ובמה הוא שונה מיתר המאבקים שרובם ככולם כשלו?
נראה כי עיקר ההסבר לכך הוא ההתנהלות הישירה של הקונים (בעיקר יועצי ההשקעות) מול המוכרים (מנהלי קרנות הנאמנות הגדולים) בניסיון להתאים את מהות המוצר ותנאיו לצרכי הלקוחות הסופיים שהם בעיקרם משקיעים פרטיים.
שוק קרנות הנאמנות המאופיין בהתנהלות שוטפת ישירה בין מנהלי הקרנות ליועצים, המאפשר התאמה טובה ומהירה יחסית. זאת בניגוד למוצרים אחרים שבהם יש לא מעט מתווכים ו"גוזרי קופונים" בדרך אל הצרכן. לדוגמה: מחירי הדלק והחשמל. גם אם ירדו משמעותית מחירי חומרי הגלם, לא נחוש את ההקלה במחיר הסופי. דוגמה נוספת אפשר לראות בקרנות הפנסיה אשר חולקות את דמי הניהול עם הבנקים המתפעלים הוצאות רגולטוריות כבדות, וכמובן מתווכים בדמות אנשי שיווק סוכני ו"משמרים" למיניהם.
מכך ניתן להסיק כי בכל מקום בו ניתן ל"דבר ישירות" ובדרכי נועם על מנת להוזיל עלויות במינון ובזמן סביר ללא כוונה למחוק רווחים וחברות עד לרמת שחיקה ואי כדאיות תפעולית, רצוי לפעול באופן שקט ועקבי להשגת תוצאות טובות מאשר בדיון ציבורי קולני, שאולי משרת אינטרסים אחרים.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
6.ה ד ע ק ה !!!! (ל"ת)עמית לשעבר 16/02/2012 11:09הגב לתגובה זו0 0סגור
-
5.מסכים איתך בכל מילה !שבתאי 16/02/2012 10:39הגב לתגובה זו0 0בתור יועץ בבנק האדום אני חושב שאת צודקת ב100% בתי ההשקעות נלחמים כל הזמן ומורידים את דמי הניהול,אני מפחד שבתי השקעות קטנים פשוט ייעלמו !סגור
-
4.תגובהכנסו כנסו 15/02/2012 21:49הגב לתגובה זו0 0את ממש טועה ישכ1252 קרנות בשוק וד" נ זה ממש לא הפרמטר. הניהול הלוקה של כ90% ממנהלי ההשקעות ,במיוחד במגדל שמשם את באה קרנות נאמנות זה מכשיר ההשקעה הטוב ביותר עם מוצאים את מנהלי ההשקעות הטובים.סגור
-
3.אסור לגעת בקרנות נאמנות-זה מכשיר השקעה של פעם (ל"ת)מאיפה באה לנו זאת? 15/02/2012 17:07הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.את טועה ומטעהמשיח בן מצליח 15/02/2012 16:02הגב לתגובה זו0 0גב' שרון איפה את חיה? דמי הניהול של קרנות הנאמנות רק עולים. לדוגמא: בקרנות המנייתיות דמי הניהול עלו בשנתיים האחרונות, וכיום אין קרן הגובה פחות מ-2.5 אחוז. רוב הקרנות גובות מעל ל- 3 אחוז. כך שלבוא ולטעון שדמי הניהול ירדו נראה לי שזו יותר מטעות!!!סגור
- טען עוד
-
1.הסיבה בקרנות האג" ח היא הריביות הנמוכות בשוקיש הסבר פשוט 15/02/2012 15:10הגב לתגובה זו0 0כשהריביות הן 6-7 אחוז ויותר, כפי שהיה בעבר, אפשר לגבות 2 אחוז ועדיין הלקוח ירצה את הקרן. כשהריבית שמושגת היא 3 אחוז לשנה אף לקוח לא ישלם 2 אחוז דמי ניהול ולכן הירידה בדמי הניהול שם.סגור