לזהות מניות עם פוטנציאל הצעת רכש - הנה לכם טבלה

לאחרונה דווח כי נוחי דנקנר מתכננן למזג את פעילות חברת כור המפסידה עם דיסקונט השקעות. הודעה זו, מצטרפת להערכות בשוק כי נוחי דנקנר אף שוקל למחוק את עיתון מעריב מהמסחר באחד העם. אם אכן מהלכים אלו יקרו, יש לצפות כי מחיר הצעות הרכש אותם תפרסם דיסקונט השקעות יהיו בפרמיה נדיבה מעל מחיר השוק בו נסחרות "מניות המטרה" מעריב וכור.

הצעות רכש אלו מצטרפות לשורת הצעות רכש אשר פורסמו בתקופה האחרונה ע"י בעלי השליטה של חברות ציבוריות. לא פחות מ-23 חברות פרסמו מפרט של הצעות רכש בחודשים האחרונים. ובפרמיה ממוצעת של למעלה מ-27%.

המחירים הזולים יחסית, הסחירות הנמוכה, העלויות הגבוהות הכרוכות בהחזקת חברה בורסאית, הרצון לבצע תוכנית התייעלות הרחק מעיני הציבור, כל אלה מוזכרים בדר"כ כמניעים המרכזיים לפרסומן של הצעות רכש ע"י בעלי החברות. נראה כי הבורסה התל אביבית היא אכן קרקע נוחה לביצוע הצעות רכש. למעשה, הצעת רכש מלאה הינה הכרזה רשמית מצד בעל מניות בחברה, לבעלי המניות האחרים, כי הוא מעוניין לרכוש את החזקותיהם בחברה במחיר מסוים. לרוב, הצעת רכש נעשית על-ידי בעל שליטה בחברה המעוניין להפוך לבעל מניות יחיד. משקיעים מתוחכמים מנסים לאתר חברות עם פוטנציאל להצעת רכש, ואוספים בסבלנות מניות של חברות אלו מתוך כוונה להשיא תשואה גבוהה בשער המניה עם פרסום הצעת רכש. במסמך זה, ננסה לבחון את הצעות הרכש שפורסמו בחודשים האחרונים וחשוב מכך, ננסה לזהות מה הן המאפיינים של חברות בעלות פוטנציאל למחיקה:

1. סחירות נמוכה ואי עמידה בכללי שימור - הסיבה המרכזית והנפוצה ביותר. רבות הן החברות שסובלות מרמת סחירות נמוכה אשר מקשה על המשקיעים לבצע מסחר יעיל במניות הנסחרות בבורסה. דבר שברוב המקרים, משפיע לשלילה על השווי האמיתי והריאלי של אותן חברות. אחת לחצי שנה מפרסמת הבורסה לניירות ערך את רשימת מניות דלות הסחירות. במניות אלו, ע"פ כללי הבורסה, מתבצע מסחר פעמיים ביום (בפתיחה ובנעילה של יום המסחר). הבורסה אף מסמנת מניות אלו באות "ס" - דלי סחירות. רשימה נוספת וחשובה לא פחות, הינה רשימת המניות אשר לא עומדות בכללי שימור. נציגות הרשימה מסומנות באות "ש", והמסחר בהן מתבצע פעם ביום עם פתיחת המסחר.

בין החברות שביצעו הצעת רכש מהסיבה הנ"ל, ניתן למצוא את ניסקו פרויקטים ונביעות אשר נכללות ברשימת השימור, וכן חנן מור ומעריב אשר נמצאות ברשימת דלי הסחירות.

2. תכנון מס - נתון מעניין נוסף הינו שורת הרווח של חברות המטרה. בבדיקה שערכנו קיים מס' לא מבוטל של חברות שפרסמו הצעת רכש ומציגות הפסדים בשורת הרווח. באמצעות הצעת הרכש יכולה החברה הרוכשת (המציעה) להשתמש במלוא ההפסדים המוכרים לצורכי מס של חב' המטרה, וכך החברה הרוכשת יכולה לקזז את חבות המס שלה. החברות סטרלינג, פינרוס, וכתר, הינן חלק מהחברות אשר נמנות עם סיבה זו. ניתן לשער כי תכנון המס אותו הצגנו, היה בין השיקולים שנלקחו בטרם פרסום הצעת הרכש.

3. חברת המטרה נסחרת מתחת להונה העצמי ולשווייה הריאלי - נתון נוסף שבולט באופן תמידי ברשימה הינו מכפיל ההון. מעל ל-65% מהחברות שפרסמו הצעות רכש נסחרו עמוק מתחת להונם העצמי עם פרסום הצעה. בין החברות אשר פרסמו הצעת רכש מהסיבה הנ"ל ניתן למנות את דניה סיבוס, פתקית ואברבוך.

ריכוז נתונים ותוצאות הצעות רכש מלאות נבחרות החל מיולי 2011 ועד היום

*פרמיה על מחיר הבורסה - מתייחס לשער ההצעה ביחס למחיר הבורסה ביום פרסום ההצעה המקורית

יש לציין, כי אנו עדים להצעות רכש לא מעטות בהן ציבור המשקיעים דווקא נענה בשלילה. במקרים רבים המשקיעים חשים תחושת עושק כלפי בעלי השליטה, שכן בעל השליטה הנפיק את החברה בימי הזוהר לפי שווי מנופח, ועתה הוא מנסה לאסוף את ה"סחורה" חזרה במחיר המשול לנזיד עדשים.

חברות וולפמן ואלול תמארינד נדרשו לעדכן כלפי מעלה את מחיר הצעות הרכש שלהן לא פחות מ-3 פעמים, על מנת שציבור המשקיעים יענה בחיוב להצעת הרכש. לבסוף נאלצו המציעים להצמיד את מחיר הצעת הרכש להון העצמי של החברה. דבר שהוביל להצלחת הצעת הרכש. תופעה נוספת, שמאפיינת לעיתים את ציבור המשקיעים בהתייחסם להצעות רכש, היא התחושה של "אין לי מה להפסיד". כלומר, ממילא המשקיעים הפסידו עשרות אחוזים מהשקעתם, וכעת הם מעדיפים שלא למכור את מניותיו במחיר זול יחסית לבעלים, אלא להמתין בסבלנות. אולי עוד יגיע היום בו תתאושש המניה ותתקרב למחירים מהימים הטובים. חברת סאטקום מערכות מהווה דוגמא לכך. היא כשלה בהצעת הרכש שלה על אף פרמיה נדיבה מאוד. למעשה, גם העלאת מחיר ההצעה לא הועילה לה.

כאשר בוחנים את רשימת המניות הנסחרות בבורסה בתל אביב על מנת לאתר חברות עם פוטנציאל למחיקה ע"פ הקריטריונים אותם ציינו, אנו מגלים מס' חברות בהן טמון פוטנציאל מחיקה. בולטת ברשימה היא חברת טלסיס - בעקבות רה ארגון בקבוצה (לאחרונה נמחקה חב' האם ארלדן). בימים אלו מתבצעת הצעת רכש לחברה אחרת בקבוצה - כתר.

עוד בולטות ברשימה, בשל הייחוס המשפחתי שלהן: חב' וואלה וחב' בית שמש. שני החברות הללו מציגות הפסדים בשורת הרווח, בעוד חברות האם שלהן רווחיות. וואלה מוחזקת ע"י בזק, ובית שמש מוחזקת ע"י כלל תעשיות של נוחי דנקנר.

לסיכום, הדשדוש בשוק מניות השורה השלישית והרביעית עתיד להמשך לאורך כל השנה הקרובה. יש לצפות כי רבים מבעלי השליטה בחברות הציבוריות ינסו לנצל את הרפיון בשוק המניות המשני לבצע מהלכים של הצעות רכש. איתור נכון ומהימן של חברות עם פוטנציאל למחיקה יש בכוחו לגרום להפקת רווחים נאים. יחד עם זאת, פעילות זו דורשת יכולת ניתוח גבוהה, סבלנות ואורח רוח. פעילות זו הינה בעלת אופי סיכון גבוה ומומלצת בעיקר למשקיעים מתוחכמים.