מחנק האשראי - תופעה חולפת או סכנה ממשית?

"כסף לוקחים כשאפשר, לא כשצריך" - זהו אחד המשפטים השגורים בפיהם של מנהלי כספים. בתקופה הנוכחית אנו מבינים עד כמה המשפט הזה נכון. בשבועות האחרונים שבים ומזהירים בכירים במשק ממחנק אשראי שהולך ומתגבר, והיום כבר לא ניתן להתעלם ממנו. חברה שמעוניינת ליטול אשראי בנקאי מוצאת את עצמה עומדת בפני תנאים קשים ועלויות גיוס גבוהות יותר באופן משמעותי.

האם זוהי תופעה חולפת או שאנו עשויים למצוא את עצמינו במחנק אשראי חריף מזה? התשובה היא ככל הנראה שכן. שנת 2012 מצטיירת כשנה מאתגרת לשוקי ההון הגלובליים, ולמגזר העסקי צפויה התמודדות לא קלה בגיוסי הון. מחנק האשראי בתקופה של האטה כלל עולמית עלול להחמיר ולגרור את המשק הישראלי למשבר אשראי ממנו יהיה קשה להתאושש.

השנה צפויים פירעונות של קונצרניות בהיקף של כ-22 מיליארד שקל. בעקבות כך צפויות חברות רבות לחפש אחר פתרונות אשראי אחרים. חברה אשר לא תוכל לגייס את האשראי הנדרש לה בבורסה, תפנה למקורות גיוס אחרים. מקור הגיוס העיקרי נותר כמובן המערכת הבנקאית. אך גם שם המשימה אינה קלה. השאלה המרכזית שעולה מהיווצרות מחנק האשראי במשק היא האם אכן רואה את התמונה בכללותה?

בנק ישראל נמצא כעת בעיצומה של החמרת הרגולציה אשר בין היתר מתייחסת להלימות ההון. הגדלת הלימות ההון פירושה הגדלת הנזילות של המערכת הבנקאית. צעד זה אמנם משפר את יציבות המערכת הפיננסית בתקופות של משבר, אך מגבילה במקביל את יכולתם של הבנקים להעניק הלוואות חדשות.
התוצאה היא הגדלת המרווחים על ידי הבנקים ועלייה בעלויות הגיוס עבור המגזר העסקי.

לדוגמא, חברה שגייסה לפני שנה אשראי עם מרווח של כ-2%, תוכל לגייס היום את אותו אשראי עם מרווח פיננסי של כ-3.2%. מדובר בעלייה של 1.2% בתקופה של 12 חודשים בלבד והתייקרות משמעותית במרווח הסיכון שדורשים הבנקים. כפי שהתמונה מצטיירת היום, תהליך התייקרות זה צפוי אף להחמיר.

בין הסקטורים הצפויים לסבול במיוחד ממחנק האשראי ומהדרישות המוגברות נמצא סקטור הנדל"ן. השנה צפויים פירעונות של בהיקף של כ-8 מיליארד שקל בסקטור המדובר. קיים חשש כי חלק מהחברות יתקשו לעמוד בפירעונות הצפויים.

בנוסף, סקטור הנדל"ן צפוי להיתקל בקשיים בגיוסי חוב במערכת הבנקאית שכן חלק מתהליך הרגולציה הינו להגביל את הבנקים למתן אשראי שלא יעלה על 20% מסך האשראי של הבנק לכל סקטור. תחום הנדל"ן יפגע ממגבלה זו באופן מיידי, שכן חלק מהבנקים קרובים למגבלה זו ולא תהיה להם אפשרות לאשר הלוואות לחברות בסקטור זה.

כמו כן, ישנם פרויקטים בתשתיות לאומיות העלולים להיתקל בקשיים בגיוס אשראי כגון פרויקטים בתחום הגז הטבעי, בניית תחנות כוח, העתקת בסיסי צה"ל לדרום, הפרויקטים הגדולים של הרכבת ועוד. אותם פרויקטים זקוקים לגייס עשרות מיליארדי שקלים כבר בשנתיים הקרובות.

נוסיף לתמונה את ההאטה העולמית בכלל ומשבר החובות באירופה בפרט אשר לו השלכה ישירה על המשק הישראלי ושוק הנדל"ן בפרט (חברות נדל"ן המושקעות באירופה). כל אלה גורמים לנו להבין שאנו צפויים לעוד הסדרי חוב במהלך 2012.

אם נסכם, החמרת הרגולציה הינה תהליך שבאופן עקרוני נכון וחיובי למשק, אך אסור שיהיה מנותק מהתמונה המסתמנת בשווקים. העלייה החדה בעלויות הגיוס של המגזר העסקי צריכה להדליק נורת אזהרה לבנק ישראל, שכן תהליך זה שהולך ומחריף בחודשים האחרונים הינו תוצאה ברורה של מחנק אשראי שהתוצאה שלו בסופו של דבר הינה האטה בפעילות הכלכלית.

לכן רצוי שבנק ישראל יבחן אפשרות "לרכך" את הרגולציה הנוכחית אל מול המערכת הבנקאית. אפשרות אחרת הינה הפחתת הריבית במשק, אך למהלך זה ישנם כמובן שיקולים נוספים שיש להתייחס אליהם. דרך נוספת הינה לנהוג כמו הבנק המרכזי האירופי (ECB) שהזרים למערכת הבנקאית באיחוד האירופי הלוואות בהיקף כולל של טריליון אירו בריבית נמוכה של 1%. באמצעות מהלך זה הגדיל הבנק המרכזי האירופי את הנזילות בשווקים והפחית את מחנק האשראי החמור בו נתונות מדינות האיחוד האירופי.

הנקודה המהותית היא כי בנק ישראל חייב להיות "קשוב" לרחשי השוק במיוחד בתקופה כה רגישה. אחרי הכל, המערכת הפיננסית בישראל הוכיחה את חוסנה במשברים האחרונים, ועם ניהול נכון והרגישות הראויה נצלח גם את השנה הקרובה בהצלחה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל