השינויים הצפויים במדדי האג"ח יביאו לשיפור בסחירות

החולשה בשוק ההון הישראלי נמשכת, לא ניתן להתעלם מעובדה בולטת - השוק הישראלי מתנהג בצורה גרועה במיוחדבהשוואה לכל שוק הון אחר. לא חסרים תירוצים וההסברים לחולשתו של שוק ההון המקומי, אבל בשורה התחתונה ההסבר לחולשה הוא אחד - מחסור מוחלט בקונים.

כמות המוכרים בשוק אינה גדולה, הבעיה היא לא מצד ההיצע, היצעים משמעותיים אינם נזרקים לשוק. הבעיה היא מצד הביקוש - זה אינו קיים כמעט כלל. זו הסיבה שאנחנו חווים ירידה משמעותית במחזורי המסחר. חוסר הסחירות מבריח משקיעים פוטנציאלים. כפי שבטח הבנתם מדובר במעגל קסמים.

הבורסה מודעת לבעייתיות הגדולה שיש לכל הצדדים עקב הסחירות הנמוכה, לכן כצעד ראשון היא פועלת על מנת לשפר את הסחירות בשוק האג"ח הקונצרני. בתחילת החודש הודיעה הבורסה על השקת שלושה מדדי תל בונד חדשים החל מהראשון במאי.

מדדי התל בונד החדשים
כאמור החל מהראשון במאי יושקו שלושה מדדי תל בונד חדשים.
1. מדד תל בונד צמודות - המדד יכלול את כל האג"ח הקונצרניות הכלולות בתל בונד 60 ואת כל האג"ח שיכללו במאגר שיוקם על פי קריטריונים שקבעה הבורסה (לגביהם ארחיב מעט בהמשך). נכון להיום כ-162 סדרות אג"ח עומדות בקריטריונים של הבורסה, מכאן משתמע שבערך 100 סדרות אג"ח יתווספו לאלו הנמצאות במדד התל בונד 60.

2. מדד תל בונד צמודות יתר - המדד כולל את כל האג"ח הקונצרניות הנמצאות במאגר הנ"ל מלבד אלו הנכללות במדד התל בונד 60. כלומר מדד זה יכלול כ-100 סדרות אג"ח.

3. מדד תל בונד - בנקים צמודות מדד - לאור הפופולריות העצומה לה זוכות אג"ח שהונפקו על ידי הבנקים, הוחלט להקים מדד הכולל את כל האג"ח הבנקאיות שעמדו בקריטריונים של מאגר האג"ח. המדד יכלול גם שטרי הון שהונפקו על ידי הבנקים. נכון להיום המדד אמור לכלול כ-56 סדרות אג"ח של בנקים.

שינויים ביחס להגדרות הקודמות

מלבד הקמת מאגר אג"ח קונצרניות צמודות מדד, ביצעה הבורסה מספר שינויים בקריטריונים שעל-פיהם נקבעו סדרות האג"ח שנכללו במדדי התל בונד. להלן עיקר השינויים:

- הכללת אג"ח עם פדיון חלקי במדדים - רוב סדרות האג"ח הקונצרניות נפרעות לשיעורים על פני מספר שנים. הבורסה אינה מחשבת כיום שערי אקס במקרה של פדיון חלקי (החישוב נעשה רק במקרה של תשלום ) ולכן אג"ח שהחל בהן פדיון חלקי נגרעו ממדד התל בונד בעדכון המדד שקדם למועד הפדיון הראשון באג"ח. הבורסה צפויה להתחיל לחשב שערי אקס פדיון חלקי בכל אגרות החוב שבמאגר ולכן כעת יוכלו להיכלל במאגר גם אגרות חוב שהיה להן פדיון חלקי. המשמעות היא שהתקופה המינימלית לפדיון סופי של אג"ח אשר יכול להיכלל במדד תל בונד תעמוד על חצי שנה בלבד.

- הכללת שטרי הון - עד כה נקבע כי במדדי התל בונד יכללו אג"ח שהתקופה המקסימלית עד לפדיון הסופי שלהן לא תעלה על 30 שנה. מכיוון שחלק משטרי ההון כללו מנגנון שאפשר לבנקים להאריך את מועד הפדיון של שטרי ההון מעבר לתקופה של 30 שנה, לא נכללו שטרי הון אלו במדדי התל בונד.

כעת החליטה הבורסה כי מכיוון שקיימת לבנקים אפשרות לפדיון מוקדם של שטרי ההון ומכיוון שהריביות ששולמו במסגרת שטר ההון נקבעו רק עד לפדיון המוקדם, השוק בעצם תמחר שטרי הון אלו לפי הפדיון המוקדם ולכן הוחלט כי גם שטרי הון אלו צריכים להיכלל במדדי התל בונד. על מנת ששטרי ההון יוכלו להיכלל במדדי התל בונד הסירה הבורסה את המגבלה הקובעת פדיון מקסימלי סופי של שלושים שנים . כתוצאה משינוי זה 7 שטרי הון שלא נכללו עד היום במדד התל בונד יוכלו מעתה להיכלל בו.

הקמת מאגר אג"ח
כפי שהזכרתי החליטה הבורסה על הקמת מאגר אג"ח אשר ממנו ירכיבו את כל מדדי התל בונד. על מנת להיכלל במאגר האג"ח יש לעמוד במספר תנאי סף. שני תנאי הסף העיקריים הם מינימלי וסחירות מינימלית. על סדרות האג"ח לעמוד בשני תנאי הסף על מנת להיכלל במאגר.

- שווי שוק - על מנת להיכלל במאגר שווי השוק המינימלי של סדרת האג"ח צריך להיות לפחות 200 מיליון ש' (לעומת השווי המינימלי הקודם אשר עמד על 250 מיליון ש'). זהו השווי המינימלי לאג"ח שכבר נכללות במאגר מדדי התל בונד. על מנת שסדרה שאינה נכללת במאגר ,כרגע, תהיה זכאית להיכנס אליו שווי השוק המינימלי של הסדרה חייב להיות לפחות 220 מיליון ש'.

- - הבורסה גיבשה נוסחה אשר קובעת רמת סחירות מינימלית של סדרת אג"ח על מנת שהסדרה תוכל להיכלל במאגר באג"ח. הנוסחה גוזרת את הסחירות על פי רמת הסחירות היומית הממוצעת ביחס להיקף הסדרה הכולל הרשום למסחר. תקופת חישוב רמת הסחירות הינה בחצי השנה שקדמה לכניסת הסדרה למאגר האג"ח.

סיכום
עד כה במסגרת מדד התל בונד 60 והתל בונד השקלי נכללו רק כ-86 סדרות אג"ח. השינויים הצפויים החל מחודש מאי הקרוב יגדילו את מספר הסדרות שיסחרו במסגרת מדדי התל בונד הישנים והחדשים משמעותית. להלן טבלה המרכזת את השינויים הצפויים במספר סדרות האג"ח הצפויים להיכלל במסגרת מדד תל בונד כלשהו.