האיום הגדול עכשיו על כלכל ישראל - לא מה שחשבתם!

חג הפסח חלף עבר לו וזה הזמן להתפנות ולדון באחד הנושאים שיעיבו על שוק ההון בישראל בשנתיים וחצי הבאות לפחות - תקציב המדינה. לפי הערכות שהוזכרו לאחרונה בתקשורת, הגירעון בתקציב המדינה בשנה הבאה עלול להגיע ל-5% מהתוצר המקומי הגולמי, או 47 מיליארד ש'.

אם כך יקרה, מדובר בסדין אדום, על סף שחור, מבחינת סוכנויות דירוג האשראי ותושבי החוץ המשקיעים בארץ, שכן לא מדובר רק בגובה הגירעון, אלא בסטייה המוחלטת שלו מהתכנון הרב שנתי, לפיו אמור היה הגירעון בשנת 2014 לעמוד על 1.5% מהתמ"ג, או 14 מיליארד ש' בלבד. בעולם של פוסט משבר 2008, סטייה מסוג זה לא תתקבל באהדה, בלשון המעטה.

בנוסף, הדבר עלול לבלוט לרעה בתקופה בה מדינות אחרות מאמצות מדיניות צנע ו/או מפחיתות את הגירעונות התקציביים שלהן במונחי תמ"ג. מדובר באחד הנושאים המתוקשרים ביותר בכלכלה העולמית. במאמר מוסגר, סטייה כה גדולה עשויה להצריך חשיבה נוספת לגבי עצם המשך בניית תקציבים דו שנתיים בשנים הבאות.

התערערות במסגרת ובמשמעת התקציבית, אם אכן תתרחש, תגרום להתפוגגות בגולת הכותרת של יתרונה של ישראל על פני מדינות רבות בעולם מאז פרץ המשבר - שמירה על רמת גירעון נמוכה וצמצום בנתח החוב הציבורי בתוצר.

לא זו בלבד, אחת האזהרות החשובות בדוח האחרון שחיברה קרן המטבע הבינלאומית על כלכלת ישראל הינה, כי הגירעון הממשלתי יהיה חייב לרדת, אם ישאף לשמור על נמוכה כדי לתמוך בפעילות במשק.

כזכור, בהודעת הריבית האחרונה אכן העריך בנק ישראל כי הריבית במשק לא תשתנה עד אמצע השנה הבאה ותעלה ב-0.25% בלבד במחצית השנייה של השנה. מאידך, אם בנק ישראל ירצה לשוב לתהליך נרמול הריבית, שהופרע בקיץ שעבר, הרעה תקציבית תשמש עבורו עיתוי נכון לעשות כן.

כמו כן, גורמי הסיכון אינם מבשרים טובות. תיתכנה הוצאות נוספות בנושאי ביטחון, כלכלה וחברה (דוח טרכטנברג והסכמי שכר שונים). מצב עניינים בו קשה להעריך מה תהיינה ההוצאות בגין אירועים שחלק גדול מהם אינו תלוי, או תלוי במידה חלקית בלבד, במקבלי ההחלטות בעייתי במיוחד.

יחד עם זאת, מסתמנות בחירות מוקדמות (יו"ר הכנסת לדוגמא מעריך כי הן תתקיימנה בתוך חמישה חודשים). גם בנושא זה יזרקו, מן הסתם, תאריכים שונים לחלל האוויר ובתקשורת הודגש כי עד כה לא התבקש משרד האוצר להכין מסמכים והצעות לקראת תקציב שנת 2013, תהליך שצריך להתחיל בימים אלו.

ייתכן כי הפעילות העסקית תוגבל, או תשובש, על רקע התחדשות של המחאה בחודשי הקיץ. נראה כי בתקופה זו תתקבלנה החלטות עסקיות נקודתיות בעצימות גבוהה יותר מאשר ההחלטות המתקבלות במהלך העסקים הרגיל של החברות. בין התוצאות העלולות להיות לכך, במישרין ובעקיפין, ניתן למצוא מהיר בשער השקל, תוספת לקצב האינפלציה, דרך ייקור שורה של מיסים עקיפים, שתצטרף להתייקרות בתשומות בעולם.

לא ברור מי מגורמי הסיכון יתאמת ובאיזו מידה, אך עצם העמדת סימני השאלה עלולה להקשות על המגזר העסקי לקבל החלטות ולפגוע בהשקעה בנכסים קבועים. כך שאחד היתרונות החשובים שאמורים להיות לריבית הנמוכה המוחזקת במשק - עידוד הפעילות הכלכלית - יתקשה להתממש.

אגב, לפי ההערכות שהוזכרו, בשנת 2014 הגירעון עלול להיות אף גבוה יותר במונחי תמ"ג ולהגיע ל-5.5%. אחת הבעיות היא שהגירעון התקציבי נגרם לא רק עקב מחסור בהכנסות, אלא גם בשל גידול בהוצאות. הוצאות הממשלה ללא מתן אשראי בחודש מארס היו גבוהות בכ-16% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. קצב עלייתן ברבעון הראשון, מעל 12%, היה מהיר בהרבה מהתכנון לכל השנה, 5% בקירוב. גם שיעור הביצוע עד כה, 21.6%, גבוה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (קצת מעל 20%).

חריגה תקציבית בגלל גידול בהוצאות עלולה להיחשב בעייתית ולהערכתי תיתקל בגישה סלחנית פחות מצד בנק ישראל, מאשר חריגה מחזורית, הנובעת ממחסור בצד ההכנסות. זאת במיוחד לאחר אזהרת קרן המטבע כאמור.

בימים האחרונים אנו עדים לעליות באיגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית, בעקבות דוח תעסוקה מאכזב שם ונתון תוצר נמוך בסין. כמו כן אנו בעיצומה של תכנית גיוס ממשלתית תלת חודשית, עם עודף ניכר של על פני הנפקות. שני הגורמים הללו גרמו לכך שאיגרות החוב הלא צמודות של ממשלת ישראל עלו בטווח של 0.5%-1% מתחילת החודש (נכון ליום א'). דווקא בשל כך, הדריכות לקראת ההשלכות השליליות עליהן, שעלולות להיות להרעה בסביבה התקציבית, צריכה להיות גבוהה מבעבר.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל