חשיבותם של הדיוק והזהירות יכולה להביא דווקא להתחזקות

בשיח הכלכלי מקובל להניח, כי עליות בגירעון בתקציב הממשלה ובקצב האינפלציה הינן תופעות שליליות שיש למנוע בעוד מועד. לכן יש להעלות ריבית או מיסים, ולקצץ בהוצאות. אם לא נעשה זאת, תתערערנה היציבות הפיסיקאלית ויציבות המחירים, המצב הפיננסי יורע, השקל יפוחת, המשק יקלע למיתון, האינפלציה תגדל, ההכנסות ממיסים תרדנה, הגירעון התקציבי יעמיק וניקלע למעגל קסמים של מיתון ואינפלציה.

נכון, אך לגמרי לא מדויק. כדי לדעת מה צריך לעשות, צריך להגדיר היטב באיזה גירעון ובאיזו אינפלציה מדובר? מה בעצם גרם להם? בטור זה אסביר זאת באופן כללי.

לגבי הגירעון בתקציב הממשלה, חשוב לדעת אם הוא נגרם בשל ירידה בהכנסות, או גידול בהוצאות. במקרה הראשון, אם הירידה בהכנסות זמנית, אולי מוטב לא לעשות דבר - ההוצאות הממשלתיות תוספנה ביקושים למשק, הימנעות מהעלאת שיעורי המס תמנע פגיעה בביקושים המקומיים והחריגה תתקן את עצמה. בספרות קוראים לזה גירעון מחזורי. במקרה השני, מדובר בגירעון מבני. הממשלה מגדילה יתר על המידה את הוצאותיה ודוחקת את המגזר העסקי החוצה, משום שהיא מצמצמת ומייקרת את משאביו. כאן כן נחוצה התערבות - צריך לקצץ בהוצאות ואם אין ברירה, להעלות מיסים. אם הממשלה לא תצליח לרסן את עצמה, יצטרך בנק ישראל "לסייע לה" דרך העלאת הריבית במשק, אך המחיר שישלם אז המשק יהיה מן הסתם גדול יותר.

כמו כן, חשוב לדעת אם הגירעון נוצר בהוצאותיה השוטפות של הממשלה, או בהשקעותיה במשק. ההשקעות מגדילות את התוצר העתידי ובסופו של דבר משפרות את רווחת הציבור. לכן, אם נוצר בגינן גירעון זמני, שאינו חורג יתר על המידה מהיעדים, עדיף לא לצמצמן ואם צריך, לקצץ בהוצאות השוטפות במקומן.

לבסוף, דרך ועיתוי ביצוע הקיצוץ בגירעון אינם טריוויאליים: רבים חוששים כי מדיניות הצנע שנוקטות מדינות עם גירעונות תקציביים גדולים תגרום דווקא להתרחבותם, בגלל שתוליך לירידה בביקושים. כלל לא ברור מתי יתהפך התהליך, הצמיחה הכלכלית תתחדש והגירעונות יתחילו לרדת. לגבי קצב האינפלציה, חשוב לדעת אם היא נגרמת בשל עלייה בסעיפי ההוצאות, או בשל עלייה בביקושים.

במקרה הראשון, נשחקת ההכנסה הפנויה של משקי הבית והעלאת ריבית רק תחמיר את הבעיה. כמו כן, אם בנק ישראל ייקר את הריבית, לא תהיה לכך השפעה על המגמות העולמיות במחירי הסחורות, שקובעות במידה רבה את השינויים בסעיפי המזון והאנרגיה במדד המחירים לצרכן. לא זו בלבד, ריבית מקומית גבוהה יותר רק תחזק את השקל, תייקר את הייצוא הישראלי בחו"ל ותפגע בצמיחת התוצר במשק כמו שלנו, התלוי מאוד במכירות לחו"ל.

במקרה השני, עליית ריבית תוכל למתן חלק מהביקושים העודפים במשק והממשלה תוכל לנצל את הצמיחה בפעילות כדי להגדיל את הכנסותיה ממסים ולצמצם את הגירעונות.

המציאות הכלכלית של ימינו מסובכת ומורכבת מאוד. במקרים לא מעטים צריכים קובעי המדיניות להתמודד בו זמנית עם האטה כלכלית, גירעונות תקציביים גדולים והאצה באינפלציה, שמקורה בהתייקרויות בשוק הסחורות. לכן, עכשיו יותר מתמיד, נחוצה זהירות. כדי להציע פתרונות טובים, יש להגדיר במדויק את הבעיה, לדעת אם ומתי יש צורך לפעול ולהימנע מפעולות בעיתוי ו/או מינון שגויים. אין די בדיבורים על גירעונות ואינפלציה - יש לנתח כל הזמן מה הסיבות להן ולתת בהתאם את המרשמים הנכונים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל