קבלת החלטות בתנאים של אי-ודאות

בשנים האחרונות חוקרים רבים מתחום הכלכלה פיתחו תיאוריות התנהגותיות. אותם חוקרים התעמתו עם גישות מקובלות של עשרות שנים, לפיהן האדם הינו רציונלי, לכן בחירותיו בין חלופות השקעה מתבצעות על בסיס ניתוח קר של הסתברויות המביאות בחשבון עלות מול תועלת, והן אמורות לגרום לו לבחור בחלופה שתוחלת הרווח שלה הינה המקסימלית ברמת סיכון נתונה. כיום מבינים הכלכלנים שבחירתם של הבריות בין חלופות השקעה מושפעת גם ובמידה רבה משיקולים אמוציונליים כגון פחד, שנאת הפסד, רתיעה מסיכון, תאוות בצע, חמדנות, ביטחון יתר, קיבעון והטיות נוספות.

אחד החוקרים המובילים בתחום הוא דניאל כהנמן שאף זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002. במחקריו הציג כהנמן תיאוריות שסתרו רבות מההנחות היסוד עליהן התבססו התיאוריות הכלכליות המקובלות ועל דרך קבלת ההחלטות של בני האדם בתנאים של אי וודאות. כהנמן ועמיתיו שפכו אור על דרך קבלת ההחלטות של בני האדם וההטיות הגורמות להם לקבל החלטות לא רציונליות, החלטות שאינן מיטיבות עימם וגורעות את מצבם ביחס לחלופות אחרות.

כעת אנו נמצאים בתקופת אי וודאות גדולה, איננו יודעים כיצד תיפתרנה הבעיות באירופה, האם תהיה בקיץ הסלמה ביטחונית, מה יעלה בגורלן של חברות התקשורת וכדומה. שאלות אלו ואחרות נותרות ללא מענה, מעלות את מפלס הפחד וגורמות למשקיעים להתבצר בנכסים בטוחים מחשש לכספם.

רוב רובו של הציבור חוסך את כספו לטווחים ארוכים, לכן מבין חלופות ההשקעה העומדות לנגד עיניו, עליו לבחור באלה אשר ימקסמו את רווחיו בטווח הארוך. בכל זאת רבים מעדיפים את המקלט הבטוח של הפק"מ, הקרן הכספית והמק"מ על פני יתר האלטרנטיבות האפשריות, וזאת מחשש להפסד חלק מכספם בטווח הקצר. תחושת הביטחון שבפק"מ ודומיו מועדפת על אף הידיעה כי במקרה הטוב ביותר הכסף המושקע בנכסים אלה יניב כ-2.5% לשנה. בניכוי עלויות, מיסים ואינפלציה, בעצם לא יניב כלום.

לפני כחודשיים כתבתי כאן ( בהשקעה בשוק ההון האורך כן קובע ) על כך שהשקעה באיגרות חוב ארוכות מניבה ברוב הברור של המקרים עודפת משמעותית על פני השקעה באיגרות חוב קצרות למתמידים בהשקעה לפחות 12 חודשים, אך עדיין רבים מעדיפים להשקיע באיגרות חוב קצרות בשל הרתיעה מהפסד זמני.

שוק ההון מציע כיום אלטרנטיבות השקעה ברמות סיכון שונות עבור משקיעים לטווח הארוך, בעלי אורך רוח המוכנים לסבול תנודתיות מסוימת בערך השקעתם. החל מאיגרות חוב ארוכות של הבנקים (עליהן ניתן לקבל כ-3.5% לשנה בתוספת מדד), דרך איגרות חוב קונצרניות אחרות בדירוגים שונים וכלה במניות הנסחרות במכפילים נמוכים ומציעות הזדמנות קנייה במחירים נוחים.

לא ניתן לקנות "בתחתית", לכן על הרוכשים להבין כי סביר להניח שיראו הפסדים בטווח הזמן הקצר. אלו אשר בוחרים להמתין לזמנים טובים יותר צריכים לקחת בחשבון שכאשר רמת אי הוודאות תרד וכל הבעיות תיפתרנה, המחירים יהיו גבוהים יותר, פוטנציאל הרווח יהיה נמוך בהרבה והרכישה במחירים יקרים עלולה בסופו של דבר לגרום להפסדים גבוהים.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל