יציבות השקל - נכס נדיר שחשוב לשמור

בימים האחרונים אנו עדים לפיחות עקבי בשער השקל כנגד הדולר האמריקני., השקל 3.4% כנגד השטר הירוק מסוף אפריל, בעוד בין סוף דצמבר 2011 לסוף אפריל היה זה דווקא הדולר שירד 1.9%. למרות הנתונים, אין לזקוף זאת לחובת המטבע הישראלי, שכן בראש ובראשונה מדובר בעלייה של הדולר בעולם בכלל וכנגד האירו בפרט; המטבע האירופי המשותף השיל 5.6% כנגד הדולר מסוף אפריל, בהמשך לירידה בת 1.7% בארבעת החודשים הקודמים. כך קרה, שהשקל והאירו נעו יחדיו כנגד הדולר עד סוף אפריל, אך אחר כך נפרדו דרכיהם: האירו התדרדר במהירות ואילו השקל הפגין עמידות רבה יותר.

איתנות השקל אינה דבר של מה בכך ואינה מובנת מאליה. בעולם בו תושבי חוץ מעוניינים להקטין סיכון מסיבות כלכליות (משבר באירופה, האטה בסין, סימני שאלה בארה"ב), ישראל נתונה לגורמי סיכון נוספים משלה - המיקום הגיאוגרפי, המחאה החברתית והשלכותיה, הגידול המסתמן בגירעון בתקציב הממשלה, התלות של קצב האינפלציה בסעיף שכר הדירה שאינו מראה סימני האטה, האפשרות שמס ערך מוסף יוקפץ ב-1% כדי לממן את הגירעון התקציבי) ועוד. המתיחות סביב אירן והתקרבות מועד הבחירות הסופיות במצרים לבטח לא מוסיפות לביטחון שלהם.

ניתן היה לחשוב שהפיחות בשער השקל יהיה חד יותר גם בגלל תנועות ההון אל המשק וממנו: בחודשים האחרונים ישראליים מגדילים החזקות במניות זרות ואילו זרים מקטינים החזקות באג"ח ממשלתיות מקומיות. כמו כן התרבו ההערכות כי הריבית תרד, על מנת לסייע למשק להתמודד עם סכנות עתידיות מכיוון חו"ל, או במסגרת גל הורדות בעולם (לרבות אחת אפשרית בגוש האירו). ובכל זאת, השקל מחזיק מעמד יפה.

מדוע הדבר קורה? ראשית, משום שלפי חישובינו שער החליפין של השקל כנגד הדולר נמצא בתחום כלכלי. הוא ממוקם היטב בין השער הנקבע לפי הפער בין קצב האינפלציה בישראל ובארה"ב (שאמור להיות נמוך יותר מבחינת השקל), לבין השער הנקבע לפי הפער בין הריביות בשתי המדינות (שאמור להיות גבוה יותר).

לאחרונה התקצר המרחק בין השער הרשמי לשער המיוחס לפער האינפלציה, אך עדיין, בהיעדר זעזועים אקסוגניים, אין סיבה להניח כי תהיה ירידה או עלייה של ממש בשער השקל בתקופה הקרובה.

שנית, נתוני המשק סבירים, הן בהשוואה לחששות קודמים והן בהשוואה לקיפאון ואף נסיגה במדינות רבות בנות השוואה בעולם. בצורה זו, יכול היה לכתוב בהודעת הריבית האחרונה, כי נתוני המשק מוסיפים להתיישב עם הנחת העבודה שלו, שהתמ"ג יגדל ב-3.1% השנה, נתון שמדינות אחרות יכולות רק להתקנא בו. איתנות כלכלית הינה מצרך מבוקש בקרב משקיעים בעולם והמטבע שלנו יוצא נשכר מכך.

אולם, במבט קדימה, אין לנוח על זרי הדפנה. אמנם, בנק ישראל אוחז ביתרות מט"ח עצומות ויוכל לצמצמן אם יראה כי מתפתחת בריחה מהשקל (נניח בעקבות התדרדרות ביטחונית אזורית), אך כוחו של בנק מרכזי בודד מוגבל יותר בבואו לבלום ירידה בשער המטבע המקומי, מאשר עלייה בו. מדינת ישראל תצטרך לקוות לשקט ובמקביל להמשיך במדיניות בזכותה רכש השקל את אמון הזרים בשנים האחרונות.

בפרט, תושבי חוץ עוקבים מקרוב אחר המשמעת התקציבית. כל סימן להתרופפות יוביל לתגובה מהירה שלהם וזו עלולה להתבטא בפיחות מהיר בשער השקל. גם התנהלות מסודרת של שוק הדיור נחוצה כדי לסייע לשקל לשמור על חוסנו. לבסוף, אם המצב באירופה ובשאר העולם יתדרדר (תרחיש לו אני מקנה בינתיים סבירות לא גבוהה), עלייה מהירה נוספת בשער הדולר בעולם, הנחשב מטבע חוף מבטחים, תמצא את ביטויה גם כנגד השקל.

לכן, הבה נקווה כי המצב בעולם ישתפר ולא תהיה הידרדרות מדינית - ביטחונית באזורינו. הגורמים הללו ישליכו רבות על כיוון ותנודתיות שערי החליפין של השקל בשנים הבאות. אני אומר נקווה, כי הדעות בקרב מומחים לגבי הכיוון אליו הולכת הכלכלה הגלובלית חלוקות מאוד.

במקביל, עלינו לעשות את שלנו: להיות קשובים להמלצות של גופים כגון קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וסוכנויות דירוג האשראי, ולהקפיד על המשך מדיניות פיסקאלית ממושמעת, שתאזן בזהירות ובתבונה בין הצרכים וההתחייבויות בתחום החברתי - כלכלי לבין עמידה ביעדי הוצאות וגירעון תקיפים מספיק.

שילוב נכון של השניים יסייע לשער השקל להתנהל סביב ערכיו הכלכליים, כך שהסיכוי להפתעות גדולות (לרעה, או לטובה, בעיני המתבונן) יהיה נמוך. הבה נזכור, שער חליפין יציב מהווה אף הוא מצרך מבוקש בעולם בו ההשקעות הגלובליות נתונות לכל כך הרבה סימני שאלה. מאז החריף המשבר לפני שנה - בהחלט התברכנו בו בלי שבנק ישראל נאלץ להתערב. מדובר בנכס שחשוב מאוד לשמור עליו.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל