הצורך של ספרד בסיוע חיצוני - איתות להחרפת המשבר

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מתייחס בטורו לבקשתה האחרונה של ספרד להלוואה וסיוע כלכלי מהאיחוד האירופי והשפעותיה על המשבר היבשתי
 | 
telegram

בסוף השבוע ביקשה ספרד סיוע מהאיחוד האירופי בהיקף של 40-100 מיליארד אירו במטרה לייצב את המערכת הפיננסית שלה, בקשה שנענתה בינתיים בחיוב. מדובר בהחלט בהחרפת משבר החוב באירופה ומעבר ממשבר במדינות הפריפריה ובראשן יוון למדינות החזקות ביבשת. הצד החיובי בבקשתה של ספרד הוא שמדובר, לפחות בשלב זה, בסכום יחסית נמוך שקל יהיה להעמיד לרשותה. ככל וסכום הסיוע יוותר ברמות אלה, ניתן לומר שהיקף המשבר בספרד אינו כה חמור כפי שהערכנו והוא בשליטה.

באופן כללי אווירת סוף העולם שמאפיינת את השווקים מוגזמת ואינה נתמכת בהכרח בנתונים בשטח. במהלך השבוע שחלף הותיר ה-ECB, הבנק האירופי המרכזי, את הריבית על כנה. כלומר, גם הבנק המרכזי של אירופה אינו חושש מקריסת מערכות פיננסיות ביבשת והחליט שלא להפחית את הריבית בשלב זה. להחלטה צריכה להיות השפעה חיובית על אמון המשקיעים בשווקים, בניגוד למגמה הקיימת מזה חודשים רבים.

משבר החוב באירופה אילץ מדינות רבות לנקוט צעדים מוניטריים ופיסקליים במטרה למנוע או לטפל במשבר. בניגוד לטענות רבים, למדינות והמוסדות הפיננסיים הבינלאומיים עדיין די כלים נוספים להמשך טיפול במשבר. החשש מהתפרצות אינפלציונית לא נראה באופק בשעה זו, והדבר מקל על ההחלטה להזרים כספים נוספים ולטפל בצורה נחושה במשבר.

משברים לאורך ההיסטוריה היוו כר נוח לבצע שינויים ורפורמות להתייעלות. טיפול נבון במשבר בהסתכלות ארוכת טווח הכרחית ותוביל בסופו של דבר לצמיחה מחודשת בכלכלה העולמית ולעליות בשוקי ההון. רמת הנזילות בעולם גבוהה מאוד ומאפשרת לחברות ומוסדיים להשקיע סכומי עתק בשוקי ההון, אולם כולם ממתינים לראות את ראשי המדינות, שרי האוצר והנגידים פועלים במשותף לפתרון המשבר.

בשנה האחרונה עסקו מנהיגי מדינות אירופה בעיקר בלהכחיש קיומו של משבר או את מידת חומרתו במטרה לשמור על שמם ולהחזיק מעמד קדנציה נוספת בשלטון. שהרי מי יבחר במועמד שבקדנציה שלו נזקקה המדינה לסיוע פיננסי חיצוני?

הבעיה העיקרית באירופה היא הבטחת צמיחה ברת-קיימא תוך שמירה על מסגרות פערי תקציב ברמה סבירה. אולם, הקושי באירופה הוא חוסר התאום הפיסקלי בין המדינות, ולזה יצטרכו לתת פתרונות. אחד העיוותים בגוש האירו הוא שהמדיניות המוניטרית, קרי קביעת שיעור הריבית בגוש, הינה מרכזית ומובלת ע"י גרמניה וצרפת בעוד שהמדיניות הפיסקלית נותרת בידי כל מדינה בנפרד. בכדי לשמר את גוש האירו יהיה על מדינות הגוש לפתור סוגיה מרכזית זו.

לאירופה יהיו בעיות כלכליות קשות הקשורות לירידה בילודה בטווח הארוך יותר, ולהארכת תוחלת החיים. התהפכות פירמידת הגילאים באירופה משמעותה מעמסה כלכלית אדירה ואף בלתי אפשרית בהבטחת פנסיות, ומימון הרפואה הציבורית. בכדי לפתור את בעיותיה ארוכות הטווח של אירופה יש לגבש תוכנית ארוכת שנים שתטפל בסוגיה בין השאר בדרך של עידוד ילודה ודחיית מועד היציאה לפנסיה במספר שנים.

קשה מאוד לחזות כיצד יתפתח המשבר באירופה אולם ברור שלכל הצדדים המעורבים בו אינטרס אחיד לשמירה על גוש האירו. הנזקים של פירוק הגוש גדולים ממחיר שימור הגוש, אפילו בהנשמה מלאכותית. יוון, אם תפרוש, תיענש על כך בחומרה רבה ביציאת משקיעים זרים, במגבלת תנועת הון, מכסים ועוד. לכן יש מקום לאופטימיות שבסופו של דבר המשבר יטופל ובמקרה של ספרד, לפי הצהרותיה, עוצמת המשבר אצלה מבוקרת.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות