אחרי "הישגי" מחאת 2011 - ההמון לא יעז שוב לצאת להפגין

שנה עברה, שנה חלפה אולם נדמה שמאומה לא השתנה. ההיסטריה של ציבור המשקיעים בשוק ההוון מאשתקד עדיין כאן איתנו. "האביב הערבי" כמובן שהוא אתנו ועושה רושם שהוא ממאן לעזוב אותנו. המחאה החברתית, כן זו משנה שעברה, חוזרת אלינו ושוב צוברת תאוצה לאחרונה. בשבועות האחרונים אנחנו עדים לניסיונות אגרסיביים לחדש אותה ביתר שאת.

הממשלה הצליחה למסמס את הכל

לאור הצלחתה של הממשלה במסמוס כל הישג אפשרי למחאה הציבורית, נראה שהפעם המחאה תראה אחרת. הרשויות והממשלה עושות רושם החליטו לנקוט בגישה שונה ואגרסיבית כלפי ניסיונות חידוש המחאה, "כיבוי השריפה כשהיא עדיין קטנה" בכל הנוגע לתגובה ליד הקשה שנוקטות הרשויות. נראה כאילו מנהיגי המחאה מנסים להעביר אותה לפסים מעט אלימים בין מרצון או בין מחוסר ברירה. האמת שאין זה משנה כלל, מבחינת התוצאה נראה כי הניסיונות של חידוש המחאה יניבו תוצאות הפוכות ויתקשו לסחוף את הציבור הרחב כפי שאירע בשנה שעברה.

האם זה אומר כי טענות המוחים אינן מוצדקות? ממש לא. לאיש אין ספק כי מעמד הביניים נשחק מבחינה כלכלית בשנים האחרונות והוא כורע תחת נטל המיסים ההולך וגדל. לדעתי, הבעיה אחרת ונעוצה בכך שמארגני המחאה אשר הגיעו להישגים מרשימים בשנה שעברה מבחינה תדמיתית ותודעת הציבור, לא ידעו או לא הצליחו לפרוט את דרישותיהם להישג מוחשי. המסרים שלהם נותרו בגדר סיסמאות מבלי יכולת לקבל ביטוי בדרישות ממוקדות הניתנות לביצוע. במילים פשוטות המחאה נכשלה כיוון שלא הצליחה, בסופו של יום, לשפר את מצב מעמד הביניים בחיי היום יום שלו.

לא רק שהמחאה מהשנה שעברה כשלה מלהביא הישג משמעותי לטובת מעמד הביניים, טענתי חזקה מכך - המחאה בשנה שעברה השיגה בדיוק את התוצאות ההפוכות למה שהיא ניסתה להשיג - קרי פגיעה במעמד הביניים.

בדיוק כפי שאירע מספר פעמים בעבר, הממשלה הצליחה למסמס דרישות לגיטימיות על ידי טקטיקות של השהייה ומשיכת זמן. למעשה, הממשלה "קנתה" את השקט אותו חיפשה מצד מעמד הביניים ואף מצד ראשי המחאה בזול - בפועל ועדת טרכטנברג שאמורה הייתה לתת את הגושפנקא להצלחת המחאה, לא הניבה שום הישג ממשי למעמד הביניים. אולם מצד שני אותה ועדת טרכטנברג תרמה להגדלת נטל המס (לדוגמה העלאת המס על רווחי הון בבורסה - שהינו הקריטי מבחינת שוק ההון, ונגיע לכך בהמשך).

לציבור הרחב, למנהיגי המחאה, לתקשורת ואפילו לח"כ קיימים אינטרסנטים לתפוס כותרות בתקשורת, קל להם יותר לתקוף את הטייקונים והחברות הקמעונאיות השונות מאשר את הממשלה. שנאת העשיר היא אבן יסוד בהיסטוריה האנושית. כך חזינו במאבק ציבורי רחב ותקשורתי במחירי הקוטג', החלב ושאר חבריהם, אך באופן מפתיע מחאה אמיתית כנגד מחירי הדלק המזנקים, כאשר הסיבה העיקרית לזינוק במחירי הדלק נבעה מהעלאות מיסים בלתי פוסקות מצד הממשלה - לא ראינו ולא שמענו.

מחיר הדלק ...

גם כיום כשמחיר חבית נפט בעולם ירד מתחת ל-80 דולר ונמצא בשפל יחסי של מספר שנים, מחיר הדלק בתחנות הדלק בישראל קרוב למחיר השיא שלו. זו דוגמא אחת כאשר לא חסרות דוגמאות נוספות כמו מחירי המים, החשמל ועוד. המאפיין של הדוגמאות שמניתי הוא שאלו מוצרים בפיקוח או אחריות הממשלה. אם כך במה הועילה המחאה?

הבורסה...

את הטעויות של נציגי המחאה אנו המשקיעים בשוק ההון חשים על בשרנו מדי יום במהלך השנה האחרונה. תחילה רעש המחאה הרחיק עוד בתחילת הדרך חלק מן המשקיעים הזרים אשר חששו כי המחאה תלך ותתעצם ואולי תגרום למהלכים פזיזים של הממשלה ולאי יציבות פיננסית. גם חלק מהמשקיעים המקומיים הדירו את רגליהם משוק ההון בגלל אותן חששות בדיוק.

לאחר מכן הוטלה הגזרה הקשה של העלאת מס על רווחים מנ"ע, בדיעבד היום אנו עדים לכך שחלק גדול מהמשקיעים הזרים נטש את שוק ההון בישראל, לאחר מכן גם משקיעים מקומיים רבים כולל המוסדיים הסיטו חלק נכבד מההשקעות שלהם לשווקים בחו"ל אף שהמצב הפיננסי בארץ טוב בהרבה מהמצב במדינות באירופה. הסיבה לבריחה היא היעדר שוק הון אמיתי בישראל ומי מעוניין להיות חשוף למתחזה לשוק הון ועוד במדינה קטנה במזרח התיכון.

על מנת שניתן להבין טוב יותר לגבי הכיוון אליו אני חותר, אספק את הנתון הבא - התשואה על ממשלתיות בארץ (ההולכת ויורדת בשנים האחרונות ונמצאת ברמות שפל היסטוריות) נמוכה ביחס לתשואה על אג"ח ממשלתיות בחלק ממדינות אירופה הנמצאות במשבר (דוגמת ספרד, איטליה, אירלנד, פורטוגל). מנגד, בעקבות המפולת ממנה סובלות אגרות החוב הקונצרניות בשוק המקומי, התשואות באג"ח הקונצרניות בארץ גבוהות מהתשואות באג"ח הקונצרניות במדינות הרלוונטיות הנ"ל. האם ניתן להבין מכך כי במדינות אירופה המשבר במישור של המדינה בלבד, וכאן ישנו משבר במישור החברות בלבד? ברור שזה אינו המצב.

מחירי הדירות...

המחאה החברתית עסקה רבות במחירי הדיור למגורים שנסקו בשנים האחרונות. כמובן שהמחאה לא תרמה לירידה במחירי הדירות. הפעולות שנקט לצינון המחירים, בפועל תרמו רק לבלימת עליית המחירים. מאידך, כפועל יוצא מפעולות בנק ישראל נוצר מחנק אשראי במשק כאשר הבנקים סוגרים את ברז האשראי לחברות, וכתוצאה מכך בשילוב עם שאינו קיים הלכה למעשה, מרבית החברות מתקשות למחזר את החובות שלהן. את ההשלכות של מחנק האשראי ניתן לראות במחירי האג"ח הקונצרניות שקורסים מדי יום, כאשר האבסורד הוא שכיום של 10% אינה נחשבת כבר לחריגה.

הרפרומה בסלולר...

הממשלה החליטה לספק את "רצון העם "על ידי צעדים רגולטוריים שפגעו ופוגעים במשק, לדעתי, באופן חמור. הצעד הבולט והמשפיע ביותר הינו בתחום התקשורת והסלולר. אמנם הרצון היה לפעול על מנת להביא לירידת מחירים ויצירת תחרות אמתית בשוק שהינה דבר מבורך עבור הצרכנים, אך הצעדים שננקטו היו אגרסיביים וחדים מדי, ונדמה שנעשו ללא מחשבה מוקדמת.

במציאות, אומנם מחירי הסלולר והתקשורת ירדו לרמת שפל היסטורית ואף למחירי שפל בהשוואה למדינות אחרות בעולם, אולם מנגד מצב החברות בענף הורע מאוד, הן נערכות לגל פיטורים וקיצוצים רחב על מנת לכסות את הירידה בהכנסות שלהן, תשלומי המיסים של החברות בענף צפוי לקטון משמעותית ויציבות החברות בענף שהינן מהחברות הגדולות במשק נפגעה דווקא בעיתוי שאינו נוח למשק. כדור השלג הנ"ל צפוי לפגוע בספקים שעובדים עם חברות אלו, בחברות הפרסום שעבדו איתן וכמובן באותם עובדים שיפוטרו ועלולים להפחית את הצריכה הפרטית שלהם. כל מי שלמד קורס מאקרו בכלכלה יכול להבין כי המצב הזה של חברות ענק כגון חברות התקשורת הפגועות מביא להשלכות חוזרות על הצרכנים והמשק כולו - השלכות אלו רק יגרמו לפגיעה קשה יותר בטווח הבינוני במעמד הביניים ובחסכון הפנסיוני שלו לטווח הארוך. אבל בינינו מדוע כל זה צריך לעניין את הצרכן הקטן, העיקר שהוא חסך 30 שקל בחודש.

קשה להצביע מהם הצעדים הנכונים, אך הכרחי להפנים שהצד הפיננסי והצד הריאלי הם שני צדדים של אותו מטבע. הם חייבים ללכת יד ביד. במידה ויש פגיעה באחד מהצדדים בסופו של דבר גם הצד השני יסבול מפגיעה זו.

אז לסיכום - מישהו באמת מאמין כי גם השנה יצטרף מעמד הביניים למחאה בהמוניו?

לאחר ש"מניתי" בקצרה את כל "הישגי המחאה" משנה שעברה, מישהו באמת מאמין כי גם השנה יצטרף מעמד הביניים למחאה בהמוניו? הזיכרון של "הישגי" שנה שעברה עדיין טריים בראשם של האנשים, כמו שכולנו יודעים הישג כזה נוסף, ואבדנו.

על כן צריכים "ראשי" המחאה להתעורר ולהבין כי בתקופות בהן חלק מן הכלכלות הגדולות ביותר בעולם ניצבות פסע מפשיטת רגל, כלכלות רבות אחרות טרם התאוששו ממשבר הסאב פריים, כאשר במזרח התיכון יציבות המדינות השכנות מתערערת, פעולות בלתי אחראיות הן מצדם והן מצד הממשלה עלול להוביל לאסון כלכלי בארצנו הקטנה. טעויות עלולות להוביל את מעמד הביניים להתגעגע ולהיזכר בערגה בתקופת הבילויים היום יומיים בקניונים ובמסעדות השונות. בתקופה כמו היום לדעתי עדיף להיות חכם מאשר צודק.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל