מה משקפת תמיכתו האחרונה של פישר במדיניות נתניהו?

את חבילת הצעדים שאישרה ביום שני ממשלת ישראל ברוב קולות, ניתחו מומחים רבים, שהביעו דעות שונות ומגוונות בימים האחרונים. בנקודת המוצא, קשה מאוד לדעת אם תצליח, או תיכשל. אין לכך תשובה ברורה והיא תלויה בהתפתחויות העתידיות בשורה ארוכה של גורמים שונים ומשונים, בארץ ובחו"ל, שישליכו על התנהלותה, יעצבו את מתכונתה ויכריעו לבסוף את תוצאותיה.

לפנינו שתי שאלות:
האם הגדלת שיעורי המס תיכשל, כפי שקרה למדיניות הצנע באירופה? החבילה עלולה להקטין את ההכנסה האישית הפנויה, לכרסם בהוצאות משקי הבית ובהכנסות החברות, לגרור האטה כלכלית נוספת והרעה נוספת בגירעון התקציבי (במונחי תוצר) ולחייב לבסוף קיצוץ נוסף בהוצאות. למעשה, ניקלע למעגל קסמים של קיצוצים והתכווצות.

אולי דווקא אצלנו החבילה תצליח? היא תקטין תחילה את הגירעון בתקציב המדינה, תצמצם את גיוס החוב של הממשלה ותגדיל/תוזיל בדרך זו את ההון הזמין למגזר העסקי, שיגדיל הודות לכך את הוצאותיו ואת התוצר והתעסוקה. בנק ישראל, מצידו, יוכל להגיב לצמצום בהוצאות הממשלה על ידי החזקת הריבית הנמוכה זמן רב יותר ואף להוריד אותה במידת הצורך.

ההבדלים בין הודעות בנק ישראל

לדעתי, נצטרך לתת לחבילת הצעדים החדשה מאה ימים של חסד (לפחות). הנחת העבודה היא כי מתכנניה רוצים בטובת המשק ואזרחיו, גם אם החבילה עצמה יכלה להיות טובה יותר. אך אם מבקשים ראיה לכך שפעולה כלשהי של הממשלה הייתה דחופה וחיונית, ניתן להצביע על שתי הודעות רשמיות של בנק ישראל, שהיו שונות בתכלית הגם שרק שבוע ימים עבר ביניהן.

האחת, הודעת הריבית האחרונה, שנכתבה ב-23.7. בהודעה זו נכתב, בפרק המדיניות התקציבית, כי לאחר פרסום הודעת הריבית הקודמת (הריבית הורדה אז ב-0.25 אחוז), החליטה הממשלה להעלות את יעד הגירעון לשנת 2013 ל-3% תוצר לעומת 1.5% תוצר ביעד הקודם. בהודעה הודגש כי בינתיים, לא התקבלו החלטות על הדרך בה מתכוונת הממשלה לעמוד ביעד זה. לפי לשון ההודעה, ההחלטה על העלאת יעד הגרעון ל-3% והאי ודאות לגבי הסיכויים לעמידה בו מעלות את החשש לשחיקה באמינות הפיסקלית, שהיוותה נדבך מרכזי בהתמודדות המוצלחת של המשק מול המשבר האחרון.

קשה לחשוב על דרך ביקורתית, מתרעמת ונוקבת יותר, בה יכול היה בנק ישראל לשקף את מורת הרוח בקרב תושבי חוץ (שהצביעו ברגליים והיה להם חלק בפיחות המהיר בשערי החליפין של הדולר) וחברות דירוג החוב (שרמזו כי תשקולנה להוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל), מכך שהממשלה מגדילה את צד ההוצאות, בתקופה בה נרשמת האטה עקבית בצד ההכנסות. עם הבחירות הקרבות והולכות, התמהיל הזה היה עוד יותר לצנינים מבחינתם.

כעבור שבוע, ב-30.7, לאחר שחבילת הצעדים הובאה לידיעת הציבור ולקראת אישורה בממשלה, כתב בנק ישראל כי הצעדים הינם הכרחיים להתמודדות עם המצב הכלכלי המסובך. הבנק הבהיר כי בעקבות הבעיות הנובעות מהגירעון הגדול בתקציב, אם הן לא תטופלנה, נמצא עצמנו ב-2013 עם גרעון גדול עוד יותר בתקציב המדינה. בלשון ההודעה, צעדיהם של ראש הממשלה ושר האוצר הינם אמיצים וחיוניים לשיפור המצב התקציבי שלנו ב-2013.

הקילומטר הראשון של המרתון

הסוכרייה הופיעה בסיפא: בנק ישראל ימשיך לנהל מדיניות מוניטארית שתשמור על יציבות מחירים, תתמוך בצמיחת המשק ותשמור על יציבות המערכת הפיננסית. לשון אחרת - בנק ישראל, שחשש מאוד כי יאלץ לעשות שימוש בשוט הריבית כדי לבלום גידול בלתי מרוסן בהוצאות הממשלה וגרעונה, דווקא שעה שהמשך רושם האטה כלכלית, יכול עתה להמשיך לנקוט מדיניות מוניטארית תומכת.

בנק ישראל מגבש את דעותיו והמהלכים, שלהערכתו נחוצים למשק, באופן כלכלי צרוף ונטול פניות. אם חבילת הצעדים גרמה לתפנית כה גדולה בין שתי ההודעות, נראה כי חשיבותה הייתה בעצם נקיטתה בתקופה זו. די סביר כי ניתן היה להימנע מהדוחק והמתכונת המזורזת והמסורבלת בה הוכנה החבילה, אך לפחות לשיטת בנק ישראל, לא היה מנוס ממנה.

אך המלאכה רק בראשיתה. אנו נמצאים בקילומטר הראשון של המרתון מבחינה זו. כעת, לאחר שחבילת הצעדים אושרה, תצטרך הממשלה להציג מדיניות סדורה, עקבית, ברורה ושקופה, כדי שההחלטות הבאות תהייה מאולצות פחות. להחלטות כאלה יהיה סיכוי טוב יותר לשאת פרי.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל