פרופ' פישר והתקיפה המתקרבת באירן - אז מי יקדים את מי?

בשנה וחצי האחרונות הניבו אגרות החוב הממשלתיות הארוכות גבוהה למשקיעים, והיוו אפיק השקעה מומלץ. יציאת המשקיעים מאפיקי המניות והאג"ח הקונצרניות וההתבצרות באגרות ממשלתיות, בתקופה של הורדות , הפכו את רכיב האג"ח הממשלתיות הארוכות לרכיב ההשקעה בעל התשואה הטובה ביותר. ואולם, רכיב השקעה זה טומן בחובו סיכונים רבים שיש להכיר, בעיקר בתקופה זו.

ראשית, מבחינה אבסולוטית והשוואתית, התשואה לפדיון באגרות הארוכות נמוכה ברמה היסטורית ואינה מפצה דיה על הסיכון הגלום בה ביחס לאגרות החוב הקצרות והבינוניות. ירידת התשואות המהירה באג"ח ל-10 שנים בארה"ב משכה מטה גם את תשואות האג"ח של ממשלת ישראל לטווח זמן דומה. המשבר באירופה דחף את המשקיעים בעולם חזרה לביטחון של הדולר והתשואות ירדו לשפל היסטורי ברמה של כ-1.45% לעשר שנים. מאחר ופרמיית הסיכון של ישראל לא השתנתה ביחס לארה"ב הרי שגם תשואות האג"ח המקומיות ירדו בהתאם. כעת אנו עדים לעלייה קלה בתשואות בארה"ב, ואחריהן גם בישראל נרשמה עליית תשואות בשבוע שעבר. לא מן הנמנע כי מגמה זו תימשך כל עוד לא יקרו בעולם אירועים כמו תקיפה באירן או התפרקות גוש האירו.

מגמת הורדות הריבית נמצאת בסופה או לקראת סופה. נגיד , הפרופ' סטנלי פישר, הצהיר בשבוע שעבר כי יותיר את הריבית ברמתה הנוכחית עד סוף שנת 2013. ההחלטה באה על רקע ההאטה המסתמנת בפעילות הכלכלית בישראל ובעולם, ותחזית ליציבות אינפלציונית בשנה הקרובה סביב 2.4%. ברור כי פישר יתקשה לעמוד בהבטחתו אם מצב השווקים ישתנה במהלך תקופה זו.

פישר והתקיפה באירן - מי יקדים את מי?
אולם לפחות ברור שבחודשים הקרובים הריבית לא תשתנה - שיפור בכלכלה בהחלט עשוי להוביל את הנגיד להעלות את הריבית כבר במהלך 2013. העלאת ריבית ואפילו רק הציפייה להעלאת ריבית תוביל לירידות שערים באג"ח הממשלתיות הארוכות. סיכון הריבית באג"ח הארוכות הוא משמעותי ביותר ועשוי להניב למשקיעים בו הפסדי הון גדולים. למען הדוגמא, העלאת ריבית של 1% תוביל לירידה של 5% באג"ח למח"מ של חמש שנים. הפסד דרמטי בזמן קצר באג"ח 'חסרת סיכון'.

לאחרונה מתרבים הדיבורים על תקיפה אפשרית באירן. קשה לדעת אם, איך ומתי תתבצע תקיפה שכזו ובוודאי שלא נוכל לחזות את תוצאותיה. מה שבטוח, תקיפה מעין זו צפויה להעלות את פרמיית הסיכון של המשק הישראלי, לכן גם תגרור עלייה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות. האגרות שייפגעו מכך יותר מכל יהיו האג"ח הארוכות.

לסיכום, הפיצוי בתשואה שנותנות אגרות החוב הממשלתיות הארוכות מול האגרות הקצרות והבינוניות, אינו מספק אל מול הסיכונים הרבים הגלומים באפיק זה. קיצור המח"מ צפוי לצמצם את התנודתיות של התיק ולהוריד את רמת הסיכון בתיק. ראוי לזכור שגם באג"ח ממשלתיות קיים סיכון להפסדי הון גבוהים בזמן קצר כפי שכבר ראינו בעבר. הימצאות במח"מ בינוני וקצר יאפשר קבלת תשואה סבירה לפדיון ביחס לרמת הריבית הנוכחית וברמת סיכון ובתנודתיות נמוכות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל