חוסר יעילות במבנה מדדי התל בונד

מוצרים מדדיים, כאלה העוקבים אחר מדד שמנפיקה בורסה, הינם כלי השקעה נפוץ ומקובל בארץ. המדדים נתפסים כמשוכללים שמייצגים את ביצועי ומחירי השוק. הם משמשים כנכס ייחוס לבחינת תוצאות השקעה באפיקים השונים. אולם בחינה מדוקדקת יותר של מדדי התל בונד 20, 40 ו-60 מגלה שהם רחוקים מלהיות יעילים, וכי ישנו יתרון גדול דווקא להשקעה במוצרים בניהול אקטיבי, מוצרים חכמים, אשר מאפשרים מיקסום התשואה כנגד סטיית תקן נתונה. כאשר סטיית תקן מייצגת את תנודתיות התיק, כלומר את הסיכון של התיק.

מדדי התל בונד אמורים לכלול בהתאמה את 60 אגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד הסחירות והבטוחות ביותר בבורסה הישראלית. אולם בשונה מהמצב במדדי המניות, דווקא במדדי האג"ח קיים עיוות שמונע מהמדד למלא את תפקידו ולאפשר למשקיע להיחשף לנכס בסיכון נמוך דרך השקעה במוצרים עוקבים. הרכב מדדי התל בונד נקבע על פי מספר קריטריונים שקבעה הבורסה הכוללים דירוג מינימלי, מקסימום ומינימום, והיקף סדרת האג"ח. קריטריונים אלה מהווים סנן ראשוני ואקראי בלבד לניירות שיכללו במדד. בפועל הוא מאפשר מבנה שאינו מייצג נכונה את השוק, ואינו תואם לציפיות המשקיעים.

דווקא בתשקופות משבר וחוסר וודאות בשוק עולה החשיבות בניהול אקטיבי של ההשקעות ובבחירה מדוקדקת של המוצרים. כך למשל כוללים היום המדדים אגרות חוב רבות מקבוצת {אידיבי אחזקות} של נוחי דנקנר על אף שאלה מהווים כבר חודשים רבים משקולת על המדדים ומעלים את רמת הסיכון, כלומר את סטיית התקן או התנודתיות, של המדדים. מאידך ניירות אחרים שמציגים תוצאות טובות יותר ברמת סיכון נמוכה יותר לאורך זמן, אינם נכללים במדד ומונעים מהמשקיעים את האפשרות להיחשף אליהם.

מוצרים חכמים, כמו קרנות נאמנות ותיקים מנוהלים ואחרים, הנגישים לכולם מנצלים את העיוותים המבניים ומאפשרים לבנות חשיפה ברמת סיכון נמוכה מזו של המדד (לפי נתונים היסטוריים) עם פוטנציאל גבוה יותר לאורך זמן. קיימת חשיבות רבה ליישום כלים של ניהול סיכונים בניהול המוצרים החכמים, במטרה למקסם את היחס בין סטיית התקן לתשואה ובניית תיק עם גבוה משמעותית מהמדד המשמש כמדד הייחוס למוצר.

כמו כן ניתן לייצר תיקים המורכבים רק מניירות הכלולים במדדים תוך שינוי משקלם בתיק ביחס למשקלם במדד, כל זאת בכדי לייצר תיק השקעות בסיכון נמוך יותר עם פוטנציאל גבוה לאורך זמן. טענה מקובלת כנגד מוצרים אלה, כי הם גובים דמי ניהול שפוגעים בתשואה.

ובכן דמי הניהול בתעשייה ירדו בשנה האחרונה במקרים רבים בעשרות אחוזים והם נמוכים משמעותית ממה שהיה נהוג בשנים עברו. הביאו לזה בעיקר התחרות וירידת הריביות, שהביאו לירידה בתשואה הפוטנציאלית. גם אחרי דמי הניהול יש למוצרים החכמים יתרונות רבים מול המדדים העוקבים בתשואות, תנודתיות, עמלות, מיסוי, ניהול, רגולציה ועוד. בארה"ב המוצרים החכמים הם הנפוצים ביותר, ומהווים חלק משמעותי מהנכסים הפיננסיים של המשקיעים.

בשורה התחתונה למוצרים חכמים יתרונות רבים בהשקעה בענף אגרות החוב הקונצרניות. יכולת בחירת הניירות מתוך סל הניירות הכלולים במדד, לצד אפשרות להשקיע באגרות שאינן כלולות במדד, מאפשרת לייצר תיק השקעה ברמת סיכון (סטיית תקן) נמוכה יותר מהמדד עם תשואה לפדיון גבוהה יותר ברמת סיכון נתונה.