יחס התחלופה בין הפנסיה לשכר - על חשיבות החיסכון

כל מי שעוקב אחרי הטורים שלי יודע כי החשיבות של התחלת החסכון בגיל צעיר, ההמשכיות בחסכון ואי משיכת כספים במהלך תקופת העבודה, בשילוב סבירה ודמי ניהול הוגנים משפיעים בצורה קריטית על גובה הפנסיה שלנו.

אם בעבר היה לנו ברור מה תהיה הפנסיה שלנו, ועל כל שנת עבודה אנו צברנו 2% זכויות פנסיה לשנה (בקרנות פנסיה הותיקות), הרי היום מרכיב אי הוודאות גדול מאד וקיימת חשיבות רבה לפעולות בהן אנו נוקטים בתקופת החסכון.

את היחס בין הפנסיה הנצברת במהלך שנות העבודה לשכר אותו אנו מרויחים במהלך תקופת העבודה, אנו מכנים יחס תחלופה בין הפנסיה לשכר. בכדי להבין את המשמעויות הקריטיות של שלושת הקריטריונים שצוינו לעיל, ניסינו לקחת כמה תרחישים של חוסכים.

לצורך הפרמטר הראשון - השפעת גיל ההתחלה על החסכון הפנסיוני, לקחנו שני חוסכים. הראשון התחיל בגיל 30 ובמשך 37 שנה הרוויח 10,000 ש' מידי חודש - סה"כ 4.4 מיליון ש' במהלך שנות עבודתו. לאותו חוסך הופרשו מידי חודש סך של 28.33% משכרו לקופת פנסיה וקרן השתלמות.

לקוח דומה שהתחיל לחסוך בגיל 40, בדיוק עשר שנים לאחר הלקוח הראשון. סה"כ שכרו במהלך 27 השנים שנותרו לו עד גיל 67 עמד על כ-5.2 מיליון ש' (שכר חודשי של 16,000 ש'). גם לו הופרשו במשך התקופה מידי חודש 28.83% משכרו לקופת פנסיה וקרן השתלמות. למרות ששכרו של הלקוח הראשון היה נמוך יותר בכ-800 אלף ש', סה"כ הצבירה הצפויה שלו מסתכמת בכ-2.4 מיליון ש', פנסיה חודשית של כ-12,000 ש' או יחס תחלופה של 120% בין הפנסיה לשכר.

הלקוח השני שכאמור הרויח יותר אך התחיל לחסוך 10 שנים מאוחר יותר , יגיע לצבירה צפויה של כ-2.2 מיליון ש', פנסיה חודשית של 11,000 ש' או יחס תחלופה של 70% בין הפנסיה לשכר.

לסיכום, תחילת חסכון בגיל צעיר והשפעת הריבית לאורך זמן היא קריטית על מנת להגיע ליחס תחלופה טוב בין הפנסיה לשכר. גם שכר גבוה יותר לאורך זמן לא יכול ל"כסות" על השנים האבודות ללא הפרשות פנסיוניות. ניקח את אותו חוסך שהתחיל לחסוך בגיל 30 ונתפנה לבדוק את הפרמטר של משיכת כספים במהלך הדרך מהתוכניות. כאמור במידה ולא נמשכו כספים במהלך הדרך, היחס בין הפנסיה הצפויה לבין השכר בתקופת העבודה עומד על 120%.


נניח כעת שאותו לקוח מושך במהלך הדרך את רכיב פיצויי הפיטורים בכל פעם שהוא עוזב עבודה. במקרה הזה הצבירה הצפויה של אותו לקוח תהיה כבר כ-1.7 מיליון ש', פנסיה צפויה של כ-8,600 ש' או יחס תחלופה של 86%.
במידה ואותו לקוח יחליט לפדות גם את קרנות ההשתלמות במהלך הדרך, תגיע הצבירה הצפויה שלו כבר לכ-837 אלף ש' בלבד, פנסיה של כ-4,200 ש' או יחס תחלופה בין הפנסיה לשכר של 42% בלבד. כמובן שככל שתחילת זמן החסכון מאוחרת יותר, השפעת משיכת הכספים על הפנסיה שלנו גדולה יותר.

בנוסף, במידה ורוצים להגיע עם חסכון פנסיוני סביר שישקף את שכרנו בתקופת העבודה, אנחנו צריכים להמנע ככל האפשר מלמשוך במהלך שנות העבודה כספים מקופות הפיצויים או קרנות ההשתלמות שלנו. מובן כי מדובר כאן על מצב אופטימלי בו אין מצבים בהם אנו נזקקים לכספים במהלך חיינו.

יחד עם זאת חשוב לזכור את המספרים המדוברים ולהפנים. כל פעולה של משיכה או תחילת חסכון בגיל מבוגר תגרום לכך שלא נגיע "מצוידים" כהלכה לגיל הפרישה. מגוון הפתרונות העומדים לטובתנו היום במכשירים הפנסיונים היא רבה, חשוב שנדע כי משיכת הכספים היא האלטרנטיבה האחרונה.

התחזיות חושבו על פי תשואה של 4.26% בקרן הפנסיה ו-4% בקרן ההשתלמות, בהנחת דמי ניהול של 0.8% בקרן ההשתלמות ו-2% ו-0.25% בקרן הפנסיה. התחזיות לקחו בחשבון כי גם כספי קרן ההשתלמות משולמים כפנסיה חודשית. בהנחה של 9% עלות מידי חודש כאשר עלות הביטוח מתפלגת בין התגמולים לפיצויים. הפנסיה חושבה לפי מקדם 200.

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.