מספר הערות לגבי השקעה בסביבת ריבית ריאלית שלילית

לפני כשבוע פורסם כי מדד המחירים לחודש אוגוסט עלה ב-1%. המדד הפתיע, שכן הקונצנזוס עמד על התחזקות של 0.5% בלבד. מדדי ספטמבר ואוקטובר צפויים להיות חיוביים גם כן. האינפלציה מתחילת השנה עומדת על כ-2.1% ועפ"י התחזיות אמורה להסתכם בכ-2.5% ב-12 החודשים האחרונים. מצב בו קצב האינפלציה גבוה מגובה הריבית במשק, מביא לכך שהריבית הריאלית שלילית. עובדה זו מהווה אתגר עבור החוסכים שונאי הסיכון, אלו אשר משקיעים את כספם בפק"מ, , קרנות כספיות ודומיהם.

אם בעבר היו תקופות בהן הריבית עמדה על כ-4%-5% ואף יותר בזמן שקצב האינפלציה עמד על כ-2%-3% אחוזים לשנה, היו יכולים אותם משקיעים להרוויח כ-2% ריאלית ( מעל המדד) ללא מאמץ, הרי שכיום השקעה באפיקים בעלי הסיכון הנמוך ביותר מביאה בוודאות לתשואה ריאלית אפסית ואף שלילית, ולשחיקה בערך הכסף של החוסכים באפיקים הללו.

כבר כתבתי כאן בעבר לא פעם שכספים המיועדים לחיסכון ארוך טווח צריכים להיות מושקעים בהתאם לכך, לכן אלו המבקשים תשואה על כספם רצוי שיפנו את חלקו לפחות גם למניות ולאיגרות חוב למיניהן. למרות שזו איננה הדרך המועדפת להשקעה, להלן מספר הערות אשר עשויות לעניין את אותם חוסכים המעדיפים בכל זאת להתבצר בפקמ"ים, מק"מים ובאיגרות החוב הקצרות ביותר

על יתרונות ההשקעה בנכסים
בתקופה בה הריבית המתקבלת בפק"מ או במק"מ נמוכה מגובה האינפלציה לא כדאי למשקיע הפרטי ("נטואיסט") להשקיע בנכסים הללו - הוא יחויב בכל מקרה בתשלום מס בגובה 15% מהרווח הנומינלי. למשקיע הפרטי המעוניין בהשקעה באפיקים הללו עדיף להשקיע את כספו בקרן כספית או בתעודת סל על מדד המק"מ (בהנחה כי אינו משלם עמלות מופקעות עבור קניה / מכירה ודמי משמרת). היתרון בהשקעה באותם נכסים טמון בכך שהם ממוסים על הרווח הריאלי בלבד. אומנם שיעור המס בגובה 25%, אך היות שתשואת הקרן הכספית / תעודת הסל תהיה נמוכה מגובה האינפלציה, המשקיעים בהן לא ישלמו מס כלל.

ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק איגרות החוב עומדות כיום על כ-2.5% בשנה הקרובה. משקיעים המעוניינים בהשקעה בסיכון נמוך אשר מגנה מפני , ישקיעו בדרך כלל באיגרות חוב צמודות מדד לטווח קצר של המדינה או באג"ח קונצרניות מדורגות גבוה גם כן לטווח קצר. איגרות חוב צמודות מדד של המדינה לטווחים של עד 3 שנים נסחרות בתשואה שלילית לפדיון. המשמעות, כי החוסכים המחזיקים באותן איגרות מוכנים לקבל תשואה נמוכה מגובה האינפלציה, או לחילופין מעריכים כי האינפלציה תהיה גבוהה באופן משמעותי. עקב כך הדבר החשוב ביותר הוא מנגנון ההצמדה.

קונצרניות קצרות (עד 3 שנים) בדירוג גבוה, כדוגמת איגרות החוב של הבנקים, נסחרות כיום בתשואה ברוטו שנעה בטווח 0.5%-1.25% לשנה. אומנם התשואה במקרה זה חיובית, אך בדרך כלל רק עבור משקיעים שאינם משלמים מס (מוסדיים). לכן על המשקיע הפרטי לתת את הדעת לגבי ההבדלים בין סדרות האג"ח השונות. איגרות החוב הללו הונפקו ברובן לפני מספר שנים עת היו נהוגות ריביות גבוהות יותר במשק. לכן רובן משלמות שנתית גבוהה. המצב המתואר לעיל מוביל לכך שאותן איגרות חוב נסחרות גבוה מעל ערך הפארי שלהן. המשקיע הפרטי אשר מחזיק בהן ישלם מס (מיותר) בעת כל תשלום ריבית, למרות שכלל לא בטוח כי ירוויח ריאלית על אותן איגרות חוב.

כדוגמא, איגרת החוב מסדרה 26 של בנק מזרחי. כיום, מחיר האג"ח בבורסה הינו 147.14 ש' כאשר ערך הפארי שלה הוא 134.04. איגרת החוב צמודה למדד ומחלקת קופון שנתי בשיעור 5.5% ב-30 לנובמבר של כל אחת מהשנים 2012-2014. בשנת 2014 תגיע איגרת החוב לפדיון. משקיע פרטי אשר ירכוש את איגרת החוב כיום ישלם מס בעת כל תשלום ריבית, למרות שההפסד מההפרש שבין הערך הנוכחי לערך הפדיון יקזז את הרווח שינבע מתשלומי הריבית. הדרך להימנע מתשלום מס מיותר היא לבחור איגרות חוב אשר נפדות בכמה תשלומים, וכך הפסד ההון בעת הפדיון יקזז את הרווח מתשלום הקופון וימנע את תשלום המס המיותר.

בתקופה זו, רבים מהחוסכים מתפתים להשקיע בדולר מתוך הנחה כי המטבע הירוק שומר על ערכו לאורך זמן. כמובן שאין דבר מאחורי הנחה זו, וישנן תקופות בהן הוא עשוי לאבד מערכו אחוזים רבים. הריבית האפסית המתקבלת על פיקדונות דולריים בשילוב התנודתיות הגדולה שלו, גורמות לכך שהשקעה בזה האחרון מתאימה בעיקר לספקולנטים ולא למשקיעים סולידיים.

כיום כאשר הריבית כה נמוכה והאינפלציה מרימה ראש, חשוב מתמיד גם למשקיעים השמרניים ביותר, להקדיש קצת יותר מחשבה לגבי הדרך בה הם משקיעים את כספם על מנת שיוכלו לשמור על ערכו.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל