על מלכודות, נזילות, אבטלה ומה שביניהן
נתוני שיעור האבטלה האחרונים שפרסם משרד העבודה האמריקני הפתיעו את כולם. שיעור המובטלים ירד ל-7.8% בספטמבר - מדובר בנתון בעל משמעות חשובה ביותר, שכן מאז ימי רוזוולט לא היה נשיא אחד שהצליח להיבחר לקדנציה שנייה כששיעור האבטלה מעל ל-8%. נושא זה עשוי להכריע את עתיד הבחירות בארה"ב. בינתיים, הצעדים שמבצעת ארה"ב לא ממש סייעו כדי לצאת מהמיתון.
איזו בעיה לטווח ארוך "מסתירים" הנתונים?
שיעור המובטלים בגילאי 24-20 עומד על 12%-13% מאז פרוץ המשבר - רמה גבוהה היסטורית. לפני המשבר הוא עמד על 7%-8% בלבד. האבטלה בקרב הצעירים חמורה במיוחד בעת מיתון ויש לה השלכות קשות בטווח הארוך. צעיר שמובטל לאורך זמן נוטה להתפשר על משרות שלא הולמות את כישוריו ומקטינות את כושר ההשתכרות הפוטנציאלי שלו. שכר נמוך מדי בקרב צעירים יפגע לאורך שנים בצמיחה הכלכלית.
נתון חיובי אחד, טוב ומפתיע ככל שיהיה, לא מעיד על שיפור בר קיימא ובטח לא על חזרה לאבטלה הנמוכה שהייתה לפני המשבר. המועמדים לנשיאות יודעים שבנקודה זו, הם חייבים להציע פתרון.
מה לא עבד עד עכשיו?
ארה"ב נקטה מדיניות מרחיבה לאורך כל המשבר. הנשיא אובמה דגל במדיניות זו מאז נבחר לנשיאות, אף על פי שלא הצליח להעביר בסנאט את כל תכניות התמרוץ. במקביל, הפד הוריד את הריבית לרמה אפסית והחל לרכוש מהבנקים, במטרה להזרים כמה שיותר כספים לבנקים ומהם לצרכנים ולפירמות. הפעולות הללו לא הביאו עד כה לירידה משמעותית בשיעור האבטלה והגרף הבא מסביר מדוע:
מלכודת נזילות
המצב הנוכחי הוא מלכודת נזילות. הבנקים מעדיפים לשמור את הכסף שהפד מזרים אליהם בפיקדונות עם אפסית. ככל שהמשבר העמיק, יתרת אותם פיקדונות גדלה. מה ההיגיון בכך? הרגולציה הבנקאית בעקבות המשבר הולכת ומחמירה, הבנקים נדרשים לעוד ועוד נזילות וכריות הון. בנוסף, הבנקים חוששים מבריחת פיקדונות, או קשיי נזילות ומעדיפים לא להסתכן. תכניות תמרוץ כגון הקלות מס והטבות ממשלתיות לא הספיקו בכדי לגרום לעלייה משמעותית בביקושים.
הצוק הפיסקאלי
ריבית אפסית ורכישה אינסופית של אג"ח ממשלתיות לא הצליחו עד כה להזניק את הכלכלה. הכסף ימשיך וישב בנחת. עד מתי? עד שתהיה סיבה טובה להוציא אותו מהפיקדונות, אם הממשלה תנקוט צעדים נמרצים יותר לתמרוץ הכלכלה (עוד הקלות מס והטבות לעידוד השקעות; עבודות יזומות) זה יכול לקרות. הבעיה - היא מתכננת בדיוק את ההיפך...
אם דבר לא ישתנה, בתחילת השנה הבאה תהיה עלייה חדה במסים שונים ויבוטלו הקלות תקציביות עקב סיומן של תכניות הקלה שנחקקו בעבר. נקודת זמן זו, המכונה "הצוק הפיסקאלי", תסכן כל מה שהושג עד כה ואולי אף תחזיר את ארה"ב למיתון נוסף. לכן, הירידה האחרונה בשיעור האבטלה משמחת, אך מתגמדת מול המהמורות שבדרך. הבחירות בפתח, נקווה לטוב...
*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.אבטלה עתידיתרפי 18/10/2012 10:21הגב לתגובה זו0 0קראתי בעיון רב את הכתבה המעניינת (כתמיד ), מה דעתך תהיה ההשפעה על האבטלה בשוני במדיניות הכלכלית בין 2 הרצים לנשיאות .סגור
-
1.ממש לא מדוייקעודד 17/10/2012 10:18הגב לתגובה זו1 0כל בוגר כלכלה יודע שההגדרה של "מלכודת הנזילות" היא ממש לא כפי המתואר בכתבה. מדובר באפקטיביות הורדת ריבית מתחת לשיעור מסויים. ראו ערך יפן. תנו קצת קרדיט לקוראים, לא חייבים תמיד לפנות למכנה המותף הנמוך ביותר.סגור
-
מלכודת גם מלכודתמנטליסט 17/10/2012 11:03הגב לתגובה זו1 0הנחת המוצא של הכותבת היא הריבית הנמוכה, הגורמת לתופעה. בשורה התחתונה - אין תרגום של הנזילות לגידול בפעילות הכלכלית, אך בהיעדר כלי אחר, ההזרמה נמשכת. לכן, אין כאן בעיה לדעתי. אורית, נהניתי כרגיל לקרוא את הטור.סגור
-
שלושתנו צודקים (ל"ת)מנש 17/10/2012 23:07הגב לתגובה זו0 0סגור