תרופות הנוירויסיינס - מרד הנפילים?

ד"ר עוז מלכסמן, סוקר את דרכי וכדאיות ההשקעה בחברות ביומד בכלל ואלה אשר מתמחות בתחום הנוירוסיינס בפרט
ד"ר עוז מלכסמן | (9)

ביוני 2010 פירסם כתב העת היוקרתי SCIENCE, מאמר תחת הכותרת: "is pharma running out of brainy idea?". המאמר דן בתופעה ההולכת וגוברת בקרב "ענקיות הפארמה", לסגור ולקצץ בצורה משמעותית את חטיבות המחקר שלהם העוסקות בתחום הניורוסיינס (מדעי המוח/העצב).

במאמר מצוטט מחקר שהתבצע באוניברסיטת Tufts שבבוסטון, אשר בדק בין היתר שלושה פרמטרים משמעותיים בעולם פיתוח התרופות: הזמן (בשנים) לקבלת אישור FDA לתרופה חדשה, אחוזי ההצלחה לאישור הנכסף ועלות פיתוח התרופה עד לקבלת האישור.

המחקר ביצע השוואה בין תחומי מחקר שונים, כגון: אנדוקרינולוגיה, אלרגיה, מחלות לב, ניורוסיינס וכו'. מהמחקר עולה כי בתחום הניורוסיינס זמן הפיתוח עד לקבלת אישור FDA הוא הארוך ביותר, אחוזי ההצלחה לקבלת אישור הינם הנמוכים ביותר ועלות פיתוח תרופה חדשה היא הגבוהה ביותר בהשוואה לתחומי להמחקר השונים.

לאור תוצאות אלו אין זה פלא כי "הנפילים מרדו" וחברות כגון GSK ו-Astra Zenca החליטו לקצץ בצורה משמעותית ואף לסגור חלק נרחב מחטיבת הנוירוסיינס שלהם, כולל אלה המתעסקות בכאב, דיכאון, חרדה, סכיזופרניה, אלצהיימר וכו'. נראה כי מדובר בהחלטה אסטרטגית, כפי שמצוטט אנדרו וייט, מנכ"ל GSK, "אנו מאמינים כי אחוזי ההצלחה (בתחום הניורוסיינס) הינם נמוכים יחסית, וחושבים כי עלות ההצלחה הינה גבוהה באופן בלתי פרופורציונלי".

לאור שינוי אסטרטגיה זה, צצו מספר תופעות חדשות בתחום פיתוח התרופות אשר יש לשים אליהן לב: 1. על מנת להוזיל עלויות מספר רב של חברות פארמה מבצעות מיקור חוץ בתחום הניורוסיינס במקומות כמו שנחאי וכו'. 2. מספר רב של "ענקיות הפארמה" משתמשות בחברות שירותים (Contract Research Organization) כקבלניות משנה ואף יוזמות שיתופי פעולה נרחבים עם מוסדות אקדמיים. 3. "ענקיות הפארמה" השאירו את מגרש הפיתוח והיוזמה בתחום הנוירוסיינס לחברות סטארט-אפ קטנות וצעירות. החברות הגדולות אורבות ומחכות בסבלנות להצלחתן / כשלונן של חברות אלו, ומוכנות להשקיע סכומים גבוהים יותר ברכישתן של חברות בשלבים מתקדמים בפיתוח, על מנת להסיר מהן את הסיכון הרב הכרוך בפיתוח תרופות חדשות בתחום זה.

לשתי התופעות האחרונות ישנה משמעות רבה על המשקיע הממוצע: המשקיע הנבון ינסה לזהות חברות CRO שמהוות עמוד טווח בפיתוח, ועליהן נשענות "ענקיות פארמה" רבות (ראו לדוגמא חברת Aptuit). חברות אלו הינן בעלות פוטנציאל השקעה ארוך טווח. יש לצפות כי נתח השוק אותו הן יתפסו רק ילך ויגדל.

כל הכותרות

המשמעות השניה נוגעת לחברות פארמה קטנות המתמחות בתחום הנוירוסיינס. אמנם הסיכון בהשקעה בחברות מסוג זה הינו רב, אך הצלחה יכולה להיות מתגמלת מאי פעם.

ראו לדוגמא את חברת Acadia Pharmaceuticals, שקיבלה בחודש נובמבר האחרון אישור FDA לתרופה בתחום הפרקינסון ובאותו יום זינקה למעלה מ-140%, או את הפעילות בחברת Alexza Pharmaceuticals, הממתינה בימים אלו לאישור FDA לתרופה בתחום הסיכיזופרניה. כאמור, ההשקעה בחברות אלו הינה בעלת סיכון גבוה מאוד ויש לבחור אותן בקפידה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מעניין. מחפש להשקיע במניות ביומד (ל"ת)
    גידי 26/12/2012 10:16
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גדי 26/12/2012 10:11
    הגב לתגובה זו
    השילוב המנצח ! ! ד"ר עוז - כתוב עליהם בכתבה הבאה תודה
  • 5.
    בריינסוויי תטוס בקרוב אחרי אישור FDA (ל"ת)
    לגזור ולשמור 26/12/2012 07:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לומד כלכלה 25/12/2012 20:42
    הגב לתגובה זו
    חממה קטנה עם שווי שוק זעום לעומת צוואר הפיתוחים וההתקדמות עד כה, נקווה לתשובות חיוביות בחודשים הקרובים
  • 3.
    מדען-חוקר 25/12/2012 20:16
    הגב לתגובה זו
    ד"ר עוז כתבתך מלאה אי דיוקים, אך בחרתי להתעלם מרובו לנוכח העובדה שזאת כתבתך הראשונה ואני בטוח שתשתפר בהמשך. משתי טעויות ממשיות לא הצלחתי להתעלם, אחד בקשר לחברת ACADIA- החברה לא קיבלה אישור FDA אלא הראתה תוצאות חיוביות בניסוי פאזה שלוש בפרקינסון. החברה כבר נכשלה בעבר בניסוי דומה עם אותה מולקולה וקרסה. ובקשר לחברת Alexza , החברה קיבלה אישור FDA בשבוע שעבר וקרסה בעקבות האישור בכ14 אחוז בערך- לא הייתי ממליץ במיוחד להשקיע שם. ואם מאוד רוצים להתעקש אז היא גם לא באמת מפתחת תרופות אלא רק משנה את הפורמולציה ואת צורת המתן של התרופה (מה שכמובן מקטין את סיכון הפיתוח). אני אשמח לעבור איתך על שאר אי הדיוקים בכתבה שלך במידה ואתה מעוניין. בהצלחה
  • 2.
    מייק האביר 25/12/2012 20:03
    הגב לתגובה זו
    כתבה נכונה... בכלל רוב תרופות הבלוק באסטר לא יוצרו בחברות התרופות שלהן קחו את פייזר לדוגמה
  • 1.
    מילה אחת יש לי : בריינסווי (ל"ת)
    זהר 25/12/2012 13:36
    הגב לתגובה זו
  • עוז מלכסמן 25/12/2012 17:26
    הגב לתגובה זו
    אכן בריינסווי חברה מאוד מעניינת - אך היא חברה העוסקת במכשור רפואי ולא בתרופות - לכן האישור הנדרש מה-fda הינו שונה - אולי אעסוק בנושא בהרחבה בפעם אחרת
  • ד"ר סויסה דודו 27/12/2012 22:12
    ד"ר מלקסמן, כתבה מעניינת מאוד אודות השוק המדובר, אין ספק כי יש לקחת את התופעות שציינת בהצלחה הראויה.