איך אומרים להשאיר אבק בסינית? הכלכלות הגדולות ואנחנו

שתי כלכלות ענק, סין וגרמניה, השנייה והשלישית בגודלן בעולם - משקפות בהתנהגותן לאחרונה את תופעת ה-Decoupling העולמית ויחסי הכוחות ההולכים ומשתנים מול עינינו בין העולם המפותח, עם נתח גדול, אך קטן והולך, בכלכלה העולמית, לבין העולם המתעורר והמתפתח, שחלקו בעוגה גדל במהירות. וזוהי רק ההתחלה...

סין וגרמניה צמודות זו לזו בטבלת התוצר, אך המרחק ביניהן גודל והולך. כלכלתה של סין, ספינת הדגל של קבוצת המדינות המתפתחות הגדולות BRIC (יחד עם ברזיל, רוסיה והודו השכנה), גדולה פי 2 מכלכלת גרמניה, ספינת הדגל של יבשת אירופה בכלל וגוש האירו בפרט. הפער בין השתיים ממשיך וצומח בהתמדה. סין, ולא גרמניה, הוזכרה בשנה שעברה כמדינה שיכולה בנקל לרכוש את איגרות החוב של ממשלות איטליה וספרד באמצעות יתרות המט"ח העצומות שלה, ובכך להוזיל את עלות האשראי לשתי המדינות הללו.

לשם השוואה, כשמודדים את קצב השינוי בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של שתי המדינות בשש השנים האחרונות, כל רבעון מול המקביל בשנה הקודמת, רואים כי בסין נעו המספרים בטווח של 6.2% (אמצע 2009, כשהמשבר העולמי היה בעיצומו) ל-11.9% (כעבור שנה אחת). לעומת זאת, בגרמניה הם נעו בטווח של ירידה בת 6.8% (ברבעון השלישי של 2009) לעלייה בת 4.7% (באמצע 2011). לא זו בלבד, לפי מדידה זו התמ"ג של גרמניה התכווץ חמש פעמים ברציפות בעיצומו של המשבר, והראה כי גם כלכלה כה מפותחת, עם תעסוקה גבוהה וסחר חוץ משגשג, חשה היטב את נחת זרועו.

תמונה זו מראה הן את הפער העצום בין קצבי התרחבותן הכלכלית של שתי המדינות והן את המהירות בה יכולה סין להגדיל את קצב ההתרחבות שלה. היא עושה זאת על פי רוב על ידי הגדלה נרחבת של הוצאות הממשלה על תשתיות במדינה. בתחילת השנה הבאה, לדוגמא, יושק קו הרכבות הארוך ביותר בעולם אשר יחבר בין הבירה בייג'ין לאזורי התעשייה בדרום המדינה. מנגד, גרמניה גמישה פחות וההשלכות השליליות פוקדות אותה זמן רב יותר.

ניתן למנות סיבות רבות להבדלים התהומיים בין השתיים
ראשית, בעוד גרמניה תלויה רבות בסחר החוץ וניזוקה מאוד מהקיפאון, או ההאטה הכלכלית בו נמצאות חברותיה לאיחוד האירופי (רוב סחר החוץ שלה מתנהל מול צרפת, איטליה, הולנד וארה"ב), בשנים האחרונות סין נמצאת בתהליכים מהירים וחופפים של עיור (מעבר מכפרים לערים) ועלייה ברמת החיים, כך שהיא מושתתת על הביקושים המקומיים של משקי הבית, החברה, והממשלה (שכאמור לא טומנת ידה בצלחת).

בכל הקשור לסחר החוץ של סין, בצד ארה"ב, גוש האירו הקפוא ויפן המדשדשת, נמצאת מדינת מפתח ושכנה כמו דרום קוריאה, שהתוצר שלה גדל בהתמדה ב-2%-4% ברבעונים האחרונים.

שנית, בעוד גרמניה, כלכלת שוק מודרנית, מקבלות על פי רוב החלטות המאזנות בין צרכי משק שונים (לרבות יציבות מחירים ויציבות פיננסית) לבין צרכים חברתיים - הממשלה בסין ריכוזית הרבה יותר, ובתור מדינת מחוזות היא דואגת בראש ובראשונה לשקט חברתי, שיקל על המושלים שמינתה. בסין, הצורך לבלום כל סימן להאטה בעודו באיבו ובכל מחיר - גדול הרבה יותר.

שלישית, דרגות החופש הכלכליות של הרשויות בסין גבוהות הרבה יותר - הן של הזרוע המוניטארית והן של הזרוע הפיסקאלית. הריבית בסין עומדת היום על 6% והבנק המרכזי יכול בקלות להוריד אותה אם יחשוש מהאטה.

האינפלציה המתגלגלת (12 חודשים אחורנית) בסין לא הייתה שונה בהרבה מ-2% בששת החודשים האחרונים, בעוד יעד האינפלציה במדינה עומד על 4%. בנוסף, הרשויות מנחות את הבנקים הגדולים במדינה להגדיל, או להקטין, את סך האשראי שהם מעמידים ללקוחותיהם, כשהן מעוניינות לחמם, או לצנן, את הפעילות הכלכלית במדינה.

מנגד, הריבית גרמניה אינה עצמאית, אלא מוכתבת על ידי הבנק המרכזי האירופי ודראגי האיטלקי בראשו. זו עומדת היום על 0.75% ומשום שהיא כה נמוכה, היכולת להפחיתה ועל ידי כך להמריץ את הפעילות הכלכלית בגרמניה המדשדשת ונמוכה. בדומה לסין, גם בגרמניה קצב האינפלציה המתגלגל לא היה שונה בהרבה מ-2% ב-12 החודשים האחרונים, אך גרמניה מחויבת ליעד נמוך יותר ומאוחד לכל גוש האירו, העומד גם כן על 2%, כך שמרחב התמרון שלה מצומצם יותר. כמו גם, גרמניה חוששת יותר ממדינות אחרות מעלייה בקצב האינפלציה, בצל עברה העגום בנושא. לבסוף, הבנקים בגרמניה עצמאים יותר בקבלת ההחלטות שלהם מאשר עמיתיהם בסין.

לגבי הזרוע הפיסקאלית, החוב הציבורי של סין בחזקת no-show במונחים מערביים. חוב זה נע בטווח של 15%-20% מהתמ"ג בעשור האחרון, קפץ מעט לפני שנה וירד שוב לאזור 25% מהתמ"ג השנה. לשם השוואה, מדינות גוש האירו התחייבו לחתור לחוב ששיעורו לא יעלה על 60% מהתמ"ג. תקציב הממשלה בשלוש השנים האחרונות נמצא בגירעון שנע בין 1% ל-3% מהתמ"ג - בדומה לסטנדרד במדינות אירופה, החותרות להעמיד את הגירעונות בתקציביהן על 3% מהתמ"ג - כך יכולה הממשלה הסינית להגדיל עשרות מונים ובאופן מיידי את הוצאותיה על תשתיות, לספק תעסוקה ולבלום כל חשש מהאטה. אגב, במחוזות רבים בסין המצב הפוך - החובות גדולים והגירעונות תופחים - נושא חשוב זה יצטרך לקבל מענה מערכתי בשנים הבאות.

בגרמניה, הגירעון התקציבי לא שונה בהרבה מזה של סין (1%-4% בשלוש השנים האחרונות), אך החוב הציבורי גדל מ-65% לפני 5 שנים ל-80.5% בשנה שעברה. למזלה של גרמניה, התיאבון לסיכון בעולם נמוך בצל המשבר, כך שהביקוש לאיגרות החוב של ממשלת גרמניה - אחד הנכסים הבטוחים בעולם - ער ועקבי. היא הצליחה להנפיק אותן בעד תשואות פדיון נמוכות מאוד (שנעו בטווח של 1.3%-1.45% על איגרת החוב ל-10 שנים) בשנתיים האחרונות.

אולם, אם גרמניה תיקלע להאטה כלכלית והחוב הציבורי שלה יוסיף לתפוח, חברות דירוג החוב לא יהססו להסיר את דירוג החוב המרבי שלה (גרמניה היא אחת המדינות הבודדות שעדיין מדורגות AAA) ואז עלות גיוס החוב שלה כבר לא תהיה נמוכה כל כך.

בד בבד עם היתרונות הגדלים והולכים לטובת סין בהשוואה לגרמניה בפרט ואירופה בכלל, מתפתחת תלות של סחר חוץ אירופי במדינת הענק האסיאתית. בחודשים ינואר - ספטמבר 2013 גדל הייצוא מגוש האירו לסין ב-7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ועמד על 84.7 מיליארד אירו (כ-6% מסך הייצוא), שלישי לבריטניה וארצות הברית. הייבוא מסין לגוש האירו ירד 3% בין שתי התקופות ועמד על 164.3 מיליארד אירו (כ-11% מהייבוא הכולל) והיה הראשון במעלה. כך הצטמצם עודף הסחר לטובת סין בכ-10 מיליארד אירו, ודומה כי ההסתמכות של גוש האירו וגרמניה בראשו על ההזמנות שתגענה מסין תלך ותגדל.

במבט קדימה, דומה כי סין תגדיל בהתמדה את ההובלה על פני גרמניה. המדד המשולב הסיני של מכון המחקר קונפרנס בורד, לדוגמא, זינק כ-6% בששת החודשים האחרונים (מאי - נובמבר 2012) בהשוואה לששת החודשים הקודמים. גידול בהתחלות הבנייה למגורים ובסך האשראי שהועמד למשקי בית וחברות היו הגורמים העיקריים לכך. רוב סעיפי המדד הצביעו על התרחבות בחודשים האחרונים וכלכלני המכון מאמינים כי כלכלת סין, שהיו מעט חששות לגביה לאחרונה, תקבל תפנית חיובית בתקופה הקרובה.

מדד מנהלי הרכש הסיני רשם הטבה בחודש שעבר - לראשונה לאחר 13 חודשים. התפוקה גדלה תחילה מאז יולי וההזמנות החדשות גדלו פעם שנייה ברציפות. בשני המקרים מדובר בעליות קלות בלבד, אך הנתונים משקפים התאוששות הדרגתית ומנהלי המדד מעריכים שהתוצר הסיני יגדל 8% ברבעון הרביעי של השנה. תרחיש הנחיתה הרכה, התרחיש האופטימאלי מבחינת סין, בהחלט בר השגה.

מנגד, המדד הגרמני של מכון המחקר קונפרנס בורד ירד 2% בששת החודשים האחרונים בהשוואה לששת החודשים הקודמים. האטה בהזמנות הבנייה למגורים החדשות, בייזום העסקי ובהכנסות מנדל"ן הכבידו על המדד בשלושת החודשים האחרונים. רוב סעיפי המדד הצביעו על ירידות בחודשים האחרונים ומנהליו חוששים כי ההאטה בכלכלת גרמניה תימשך והפעילות הכלכלית תהיה חלושה בתקופה הקרובה.

מדד מנהלי הרכש הגרמני הצביע על הטבה קלה בקצב ההתכווצות בחודש שעבר, הודות לירידות קלות יותר בתפוקה, בהזמנות החדשות ובתעסוקה. אלו הם סימנים מעודדים ערב השנה החדשה, אך הרבה תלוי בשאלה האם המשבר בשאר היבשת יגלוש לתחומי גרמניה ויעיב על ההוצאות של החברות הגרמניות ועל הלך הרוח בשוקי הייצוא שלהן. לא ניתן לשלול תרחיש מעין זה כלל ועיקר.

בצורה זו, ההתחזקות של המדינות המתפתחות והמתעוררות, וסין בראשן, מול ההאטה במדינות המפותחות, וגרמניה האירופית בכללן, מקבלת עוד ועוד תימוכין בנתונים בשטח - ההערכות קדימה הן כי הפער המסורתי לטובת האחרונות ילך ויקטן במהירות.

התפתחות זו הינה בעלת תובנות משמעותיות ומעשיות גם לגבי ישראל. פרט להיבט המדיני הקשור ביחסים בין שתי המדינות, חיוני להגדיל את נתחה של סין בסחר החוץ של ישראל, שהרי גם אצלנו סחר החוץ מהווה נתח חשוב בפעילות הכלכלית. סין תוכל להצטרף לתעשיות הטכנולוגיה העילית, המהוות היום את המנוע העיקרי של הייצוא הישראלי ומתמקדות בארה"ב.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הייצוא מישראל לסין גדל ב-2% בינואר - אוקטובר 2011 ועד ינואר - אוקטובר 2012, בעוד הייצוא הכולל מישראל לחו"ל ירד 7%, הייבוא לישראל מסין קטן 3% בין שתי התקופות. מנגד, הייבוא הכולל לישראל מחו"ל כמעט לא השתנה. כך, בדומה לאירופה, גם ישראל מגדילה הדרגתית את הזיקה הכלכלית שלה למעצמת העל הסינית. אם להתרשם מהנתונים שהצגנו עד כה - הגדלה זו צריכה להימשך ואף לגדול, היות והנתח של סין בייצוא מישראל, כ-4%, עדיין נמוך בהשוואה לנתח הסיני בייצוא האירופי. מכל מקום, סין תמשיך להעסיק אותנו וחשיבותה ברוב היבטי חיינו תלך ותגדל בעשורים הבאים.

*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.